איסור הסתכלות בנשים: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (קידוד קישורים, אחידות במיקום הערות שוליים) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
בגמרא{{הערה|1=ברכות סא, ב.}} כתוב: המרצה מעות לאשה מידו לידה או מידה לידו בשביל שיסתכל בה | בגמרא{{הערה|1=ברכות סא, ב.}} כתוב: המרצה מעות לאשה מידו לידה או מידה לידו בשביל שיסתכל בה | ||
אפילו דומה למשה לא ינקה מדינה של גהינם. הפוסקים מבארים כי האיסור הוא כהדגשת לשון הגמרא "כדי להסתכל בה" | אפילו דומה למשה לא ינקה מדינה של גהינם. הפוסקים מבארים כי האיסור הוא כהדגשת לשון הגמרא "כדי להסתכל בה"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=888&hilite=63d2bf1f-5d9e-4285-8575-3cfdab3dfe5a&st=יד+ליד+לא+ינקה&pgnum=299 שו"ת באר משה חלק ד' סימן ו' עמ' י"ג]}}. (מלבד החילוקים הנוספים: א. בין מעות שהם דבר קטן ושם שייך יותר ה"להסתכל בה"{{הערה|1=ראה שם.}}. ב. המרצה פרש"י{{הערה|1=עירובין יח ב}} מונה.) | ||
מבואר בחסידות{{הערה|קונטרס העבודה פרק ב'}} שבחוש הראיה נמצא ומתגלה תענוג האדם{{הערה|"ולכן אדם עיוור אינו מתענג בשום דבר}}" ולכן אדם הרואה ומסתכל בהסתכלות אסורה הראיה נחקקת בו ומורידה אותו מטה מטה ומביאה לידי רע בפועל. (ואפילו אדם עובד ה' שפעל בעצמו שאין לו שייכות לדברים רעים גם עליו פועלת הראיה איזו שהיא התפעלות אלא שמצד היותו עובד ה' הרי זה עובר ואינו נחקק בנפשו ומיד חוזר לעבודת ה'. אלא אם כן מדובר באדם שעל ידי עבודתו הרי הוא מופשט לגמרי מכל גשם (בשעת עבודתו{{הערה|ראה שם וראה [[תניא]] פרק י"ב שלכאורה דרגה הנ"ל הוא דרגת ה[[בינוני]] בשעת התפילה. אמנם ה[[צדיק]] הוא מופשט תמיד מכל ענין הגשם ואינו מתפעל כלל, למרות שהיו צדיקים גמורים ממש שעדין לא היו מסתכלים ככל בנשים אפילו צנועות וכידוע הדוגמה מאלישע הנביא וגם צדיקים בדורות האחרונים כגון רבי אהרן מבעלזא והבבא סאלי וכיוצא בהם.}}) שאז אין זה פועל בו שום התפעלות). | מבואר בחסידות{{הערה|קונטרס העבודה פרק ב'}} שבחוש הראיה נמצא ומתגלה תענוג האדם{{הערה|"ולכן אדם עיוור אינו מתענג בשום דבר}}" ולכן אדם הרואה ומסתכל בהסתכלות אסורה הראיה נחקקת בו ומורידה אותו מטה מטה ומביאה לידי רע בפועל. (ואפילו אדם עובד ה' שפעל בעצמו שאין לו שייכות לדברים רעים גם עליו פועלת הראיה איזו שהיא התפעלות אלא שמצד היותו עובד ה' הרי זה עובר ואינו נחקק בנפשו ומיד חוזר לעבודת ה'. אלא אם כן מדובר באדם שעל ידי עבודתו הרי הוא מופשט לגמרי מכל גשם (בשעת עבודתו{{הערה|ראה שם וראה [[תניא]] פרק י"ב שלכאורה דרגה הנ"ל הוא דרגת ה[[בינוני]] בשעת התפילה. אמנם ה[[צדיק]] הוא מופשט תמיד מכל ענין הגשם ואינו מתפעל כלל, למרות שהיו צדיקים גמורים ממש שעדין לא היו מסתכלים ככל בנשים אפילו צנועות וכידוע הדוגמה מאלישע הנביא וגם צדיקים בדורות האחרונים כגון רבי אהרן מבעלזא והבבא סאלי וכיוצא בהם.}}) שאז אין זה פועל בו שום התפעלות). | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
== הסתכלות בנשים שנפטרו, ובבגדי נשים == | == הסתכלות בנשים שנפטרו, ובבגדי נשים == | ||
[[קובץ:כתי''ק_הסתכלות_בפני_הרבנית.jpg|300px|ממוזער|שמאל|הכתי"ק בו שולל הרבי את קריאת א' הרבנים על כי לכאורה אסור לפרסם את תמונת הרבנית]] | [[קובץ:כתי''ק_הסתכלות_בפני_הרבנית.jpg|300px|ממוזער|שמאל|הכתי"ק בו שולל הרבי את קריאת א' הרבנים על כי לכאורה אסור לפרסם את תמונת הרבנית]] | ||
לאחר [[הסתלקות]] הרבנית ב[[כ"ב שבט תשמ"ח|כ"ב שבט]], יצא לאור קובץ בשם "אמנו המלכה", ובתחילת החוברת נדפסה תמונתה. בעקבות פרסום הקובץ, כתב אחד הרבנים לרבי שלכאורה מן הראוי שלא לפרסם תמונות הרבנית הצדקנית{{הערה|בתשורה משנת [[תשנ"ו]] פרסם הרב [[יהודה לייב גרונר]] את המענה שהוא מהרב [[גבריאל צינר]], הרב צינר עצמו הכחיש שקיבל את המענה ואמר שהמענה שקיבל מהרבי היה ש"כבר הורתי להשמיט"{{מקור}}.}}. הרבי שלל את ההערה וכמנהגו הכניס את התשובה תוך נוסח המכתב{{הערה|ההדגשות במקור}}: | לאחר [[הסתלקות]] הרבנית ב[[כ"ב שבט תשמ"ח|כ"ב שבט]], יצא לאור קובץ בשם "אמנו המלכה", ובתחילת החוברת נדפסה תמונתה. בעקבות פרסום הקובץ, כתב אחד הרבנים לרבי שלכאורה מן הראוי שלא לפרסם תמונות הרבנית הצדקנית{{הערה|בתשורה משנת [[תשנ"ו]] פרסם הרב [[יהודה לייב גרונר]] את המענה שהוא מהרב [[גבריאל צינר]], הרב צינר עצמו הכחיש שקיבל את המענה ואמר שהמענה שקיבל מהרבי היה ש"כבר הורתי להשמיט"{{מקור}}.}}. הרבי שלל את ההערה וכמנהגו הכניס את התשובה תוך נוסח המכתב{{הערה|ההדגשות במקור}}: | ||
{{ציטוטון|ב"ה, [[י"א באדר]] [[תשמ"ח]] לכבוד כ"ק אדמו"ר הרה"ק שליט"א. | {{ציטוטון|ב"ה, [[י"א באדר]] [[תשמ"ח]] לכבוד כ"ק אדמו"ר הרה"ק שליט"א. | ||
באתי להעיר אודות שיצא לאור ספר אמנו "המלכה" '''בוודאי הבחין בהפשוט גם בלא הסתכלות כלל - אשר במהדורא אחרת הוסיפו בלי צבעים''' תמונה מהרבנית ע"ה ולפענ"ד אינו נכון - '''ואף ד'''אחז"ל סנהדרין מ"מ גמירי אין יצה"ר שולט אלא במה שעיניו רואו '''ושולל בנוגע לאחרנייתא''' וגם קיי"ל באה"ע סי' כ"א ס"א דאסור '''1)''' {{קו תחתון|להסתכל}} אף בבגדי '''2)''' {{קו תחתון|צבעונים}} של אשה '''3)''' שהוא {{קו תחתון|מכירה}} '''ומכלל הן אתה שומע שלילת האיסור כאשר אין ג' הנ"ל, ובפרט - כל הג'''' (ועי' באוצר הפוסקים סקי"ב בשם שו"ת הב"ח סי' י"ד דגם בבגד אשה שכבר מתה עיי"ש) '''משא"כ''' בנ"ד ועכ"פ מדת חסידות להחמיר, '''אלא שעי"ז יתמעט ב"והחי יתן אל לבו" - כנראה במוחש (ואולי זוהי סברת המוסיפים הנ"ל).''' ואשרי הדור שהגדולים נשמעין לקטנים}}{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=35291 חב"ד אינפו]}}. | באתי להעיר אודות שיצא לאור ספר אמנו "המלכה" '''בוודאי הבחין בהפשוט גם בלא הסתכלות כלל - אשר במהדורא אחרת הוסיפו בלי צבעים''' תמונה מהרבנית ע"ה ולפענ"ד אינו נכון - '''ואף ד'''אחז"ל סנהדרין מ"מ גמירי אין יצה"ר שולט אלא במה שעיניו רואו '''ושולל בנוגע לאחרנייתא''' וגם קיי"ל באה"ע סי' כ"א ס"א דאסור '''1)''' {{קו תחתון|להסתכל}} אף בבגדי '''2)''' {{קו תחתון|צבעונים}} של אשה '''3)''' שהוא {{קו תחתון|מכירה}} '''ומכלל הן אתה שומע שלילת האיסור כאשר אין ג' הנ"ל, ובפרט - כל הג'''' (ועי' באוצר הפוסקים סקי"ב בשם שו"ת הב"ח סי' י"ד דגם בבגד אשה שכבר מתה עיי"ש) '''משא"כ''' בנ"ד ועכ"פ מדת חסידות להחמיר, '''אלא שעי"ז יתמעט ב"והחי יתן אל לבו" - כנראה במוחש (ואולי זוהי סברת המוסיפים הנ"ל).''' ואשרי הדור שהגדולים נשמעין לקטנים}}{{הערה|שם=כתי"ק|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=35291 הדפסת תמונת הרבנית ● כתי"ק], באתר [[חב"ד אינפו]].}}. | ||
במכתב זה מדגיש [[הרבי]] את ההיתרים לפרסם את תמונת הרבנית, מתוכם נשקפת בהירות כללית להלכות ההסתכלות. גם הרב השואל כותב במכתבו את הגמרא בסנהדרין כי חומר האיסור בראיית פני אשה הוא באשה אשר חיה, מה שאין כן באשה שמתה כבר קיים הכלל המקובל בידי חכמי הגמרא כי "אין יצר הרע שולט אלא במה שעיניו רואות", ומכיון שמדובר באשה שאיננה בין החיים - לא חל איסור הסתכלות. | במכתב זה מדגיש [[הרבי]] את ההיתרים לפרסם את תמונת הרבנית, מתוכם נשקפת בהירות כללית להלכות ההסתכלות. גם הרב השואל כותב במכתבו את הגמרא בסנהדרין כי חומר האיסור בראיית פני אשה הוא באשה אשר חיה, מה שאין כן באשה שמתה כבר קיים הכלל המקובל בידי חכמי הגמרא כי "אין יצר הרע שולט אלא במה שעיניו רואות", ומכיון שמדובר באשה שאיננה בין החיים - לא חל איסור הסתכלות. | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
הרב השואל הדגיש במכתבו את האיסור להסתכל בפני ובבגדי אשה גם אם מתה, על פי האיסור שאסור להסתכל בבגדי צבעונים של אשה שהוא מכירה, והב"ח פוסק כי אף באשה שהיא מתה קיים איסור זה. בתגובה לכך משיב הרבי דווקא מדברי הגמרא מודגשים שלושה תנאים לחלות האיסור: א. הסתכלות - ולא ראייה בעלמא לחוד. ב. בגדי צבעונים, - ועל כך השיב הרבי בראש המכתב כי במהדורה השניה של הספר פרסמו את התמונה ללא צבעים, כך שלא קיים איסור זה. ג. שהוא מכירה. ולכן באופן שחסר אפילו אחד מהתנאים הנ"ל, לא קיים האיסור - וכל שכן היכן שאין את כל שלושת התנאים. | הרב השואל הדגיש במכתבו את האיסור להסתכל בפני ובבגדי אשה גם אם מתה, על פי האיסור שאסור להסתכל בבגדי צבעונים של אשה שהוא מכירה, והב"ח פוסק כי אף באשה שהיא מתה קיים איסור זה. בתגובה לכך משיב הרבי דווקא מדברי הגמרא מודגשים שלושה תנאים לחלות האיסור: א. הסתכלות - ולא ראייה בעלמא לחוד. ב. בגדי צבעונים, - ועל כך השיב הרבי בראש המכתב כי במהדורה השניה של הספר פרסמו את התמונה ללא צבעים, כך שלא קיים איסור זה. ג. שהוא מכירה. ולכן באופן שחסר אפילו אחד מהתנאים הנ"ל, לא קיים האיסור - וכל שכן היכן שאין את כל שלושת התנאים. | ||
על טענת הרב כי "על כל פנים מידת חסידות להחמיר" משיב הרבי כי מאידך יש להחמיר גם ב"והחי יתן אל לבו" | על טענת הרב כי "על כל פנים מידת חסידות להחמיר" משיב הרבי כי מאידך יש להחמיר גם ב"והחי יתן אל לבו"{{הערה|שם=כתי"ק}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אבן העזר]] | [[קטגוריה:אבן העזר]] | ||
גרסה מ־21:49, 23 בנובמבר 2021
איסור הסתכלות בנשים נאמר בגמרא: אסור להסתכל באשה נאה, ואפילו פנויה, אשת איש ואפילו מכוערת.
בגמרא[1] כתוב: המרצה מעות לאשה מידו לידה או מידה לידו בשביל שיסתכל בה אפילו דומה למשה לא ינקה מדינה של גהינם. הפוסקים מבארים כי האיסור הוא כהדגשת לשון הגמרא "כדי להסתכל בה"[2]. (מלבד החילוקים הנוספים: א. בין מעות שהם דבר קטן ושם שייך יותר ה"להסתכל בה"[3]. ב. המרצה פרש"י[4] מונה.)
מבואר בחסידות[5] שבחוש הראיה נמצא ומתגלה תענוג האדם[6]" ולכן אדם הרואה ומסתכל בהסתכלות אסורה הראיה נחקקת בו ומורידה אותו מטה מטה ומביאה לידי רע בפועל. (ואפילו אדם עובד ה' שפעל בעצמו שאין לו שייכות לדברים רעים גם עליו פועלת הראיה איזו שהיא התפעלות אלא שמצד היותו עובד ה' הרי זה עובר ואינו נחקק בנפשו ומיד חוזר לעבודת ה'. אלא אם כן מדובר באדם שעל ידי עבודתו הרי הוא מופשט לגמרי מכל גשם (בשעת עבודתו[7]) שאז אין זה פועל בו שום התפעלות).
וגם אדם עובד ה' שאין לו שייכות לרע (ברגש וכיוצא בזה) שחש שיש לו משיכה להסתכל ואינו מרגיש "התפעלות" בשעת ההסתכלות כי אם מסתכל בקור רוח. משיכה זו נובעת מעומק הנפש ומכחות הנעלמים שיכול שבכוחותיו הגלויים הרי הוא עובד ה' אמנם בכוחות הנעלמים הוא מקושר ומושקע ברע ולכן נמשך להסתכל. (וכשמקור המשיכה הוא מכוחות הנעלמים הרי זה בא בקור רוח לפי שהתענוג בראיה הוא מתענוג הנעלם שלא בא בהתגלות בהתפעלות) ובזה שמסתכל הוא מגלה את הרע שבו ולא יעבור בלי התגלות בפועל שיביאו לידי רע בפועל רחמנא ליצלן.
ועל כן מוכרח האדם בתחילה לעורר בעצמו יראת חטא וקבלת עול לגדור את כל החושים שלו כלומר, שיחוש שאינו פתוח לראות כל מה שבא מול עיניו אלא החושים מוגדרים ואינם חופשיים. ובפרט את חוש הראיה שהוא השרש לכל דבר רע ועל ידי זה ינצל מבלבולי הרע ויפעל ישועות בנפשו על ידי עבודת ה'.
"וכל מי שחש לנפשו שלא להביאה לידי רע רחמנא ליצלן, יגדיר את עצמו בחוש הראיה. ואם הדבר קשה לו יתגבר על עצמו בכל תוקף ועוז וידע אשר ממש בנפשו הוא ואם לא יגדיר את עצמו בזה כל עבודתו כאין ואפס נחשב ולא יפעול דבר בעבודתו ויגעתו ואדרבה ירד ר"ל מטה מטה.. וגם אם יהיה ניכר לא יחוש לשיחת בני אדם.. והכבדות בזה היא רק בעת הראשונה.. ובמשך הזמן יתרגל כך.."[8]
הסתכלות בנשים שנפטרו, ובבגדי נשים
לאחר הסתלקות הרבנית בכ"ב שבט, יצא לאור קובץ בשם "אמנו המלכה", ובתחילת החוברת נדפסה תמונתה. בעקבות פרסום הקובץ, כתב אחד הרבנים לרבי שלכאורה מן הראוי שלא לפרסם תמונות הרבנית הצדקנית[9]. הרבי שלל את ההערה וכמנהגו הכניס את התשובה תוך נוסח המכתב[10]:
"ב"ה, י"א באדר תשמ"ח לכבוד כ"ק אדמו"ר הרה"ק שליט"א.
באתי להעיר אודות שיצא לאור ספר אמנו "המלכה" בוודאי הבחין בהפשוט גם בלא הסתכלות כלל - אשר במהדורא אחרת הוסיפו בלי צבעים תמונה מהרבנית ע"ה ולפענ"ד אינו נכון - ואף דאחז"ל סנהדרין מ"מ גמירי אין יצה"ר שולט אלא במה שעיניו רואו ושולל בנוגע לאחרנייתא וגם קיי"ל באה"ע סי' כ"א ס"א דאסור 1) להסתכל אף בבגדי 2) צבעונים של אשה 3) שהוא מכירה ומכלל הן אתה שומע שלילת האיסור כאשר אין ג' הנ"ל, ובפרט - כל הג' (ועי' באוצר הפוסקים סקי"ב בשם שו"ת הב"ח סי' י"ד דגם בבגד אשה שכבר מתה עיי"ש) משא"כ בנ"ד ועכ"פ מדת חסידות להחמיר, אלא שעי"ז יתמעט ב"והחי יתן אל לבו" - כנראה במוחש (ואולי זוהי סברת המוסיפים הנ"ל). ואשרי הדור שהגדולים נשמעין לקטנים"[11].
במכתב זה מדגיש הרבי את ההיתרים לפרסם את תמונת הרבנית, מתוכם נשקפת בהירות כללית להלכות ההסתכלות. גם הרב השואל כותב במכתבו את הגמרא בסנהדרין כי חומר האיסור בראיית פני אשה הוא באשה אשר חיה, מה שאין כן באשה שמתה כבר קיים הכלל המקובל בידי חכמי הגמרא כי "אין יצר הרע שולט אלא במה שעיניו רואות", ומכיון שמדובר באשה שאיננה בין החיים - לא חל איסור הסתכלות.
הרב השואל הדגיש במכתבו את האיסור להסתכל בפני ובבגדי אשה גם אם מתה, על פי האיסור שאסור להסתכל בבגדי צבעונים של אשה שהוא מכירה, והב"ח פוסק כי אף באשה שהיא מתה קיים איסור זה. בתגובה לכך משיב הרבי דווקא מדברי הגמרא מודגשים שלושה תנאים לחלות האיסור: א. הסתכלות - ולא ראייה בעלמא לחוד. ב. בגדי צבעונים, - ועל כך השיב הרבי בראש המכתב כי במהדורה השניה של הספר פרסמו את התמונה ללא צבעים, כך שלא קיים איסור זה. ג. שהוא מכירה. ולכן באופן שחסר אפילו אחד מהתנאים הנ"ל, לא קיים האיסור - וכל שכן היכן שאין את כל שלושת התנאים.
על טענת הרב כי "על כל פנים מידת חסידות להחמיר" משיב הרבי כי מאידך יש להחמיר גם ב"והחי יתן אל לבו"[11].
הערות שוליים
- ↑ ברכות סא, ב.
- ↑ שו"ת באר משה חלק ד' סימן ו' עמ' י"ג
- ↑ ראה שם.
- ↑ עירובין יח ב
- ↑ קונטרס העבודה פרק ב'
- ↑ "ולכן אדם עיוור אינו מתענג בשום דבר
- ↑ ראה שם וראה תניא פרק י"ב שלכאורה דרגה הנ"ל הוא דרגת הבינוני בשעת התפילה. אמנם הצדיק הוא מופשט תמיד מכל ענין הגשם ואינו מתפעל כלל, למרות שהיו צדיקים גמורים ממש שעדין לא היו מסתכלים ככל בנשים אפילו צנועות וכידוע הדוגמה מאלישע הנביא וגם צדיקים בדורות האחרונים כגון רבי אהרן מבעלזא והבבא סאלי וכיוצא בהם.
- ↑ קונטרס העבודה פרק ב
- ↑ בתשורה משנת תשנ"ו פרסם הרב יהודה לייב גרונר את המענה שהוא מהרב גבריאל צינר, הרב צינר עצמו הכחיש שקיבל את המענה ואמר שהמענה שקיבל מהרבי היה ש"כבר הורתי להשמיט"[דרוש מקור].
- ↑ ההדגשות במקור
- ↑ 11.0 11.1 הדפסת תמונת הרבנית ● כתי"ק, באתר חב"ד אינפו.