סור מרע ועשה טוב – הבדלי גרסאות

מ החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה"
מ החלפת טקסט – "יתכן ו" ב־"יתכן ש"
שורה 4: שורה 4:
בתורת ה[[חסידות]] מבואר, בשונה משיטות אחרות (כ[[שיטת המוסר]]), ש[[עבודת ה']] ב[[תיקון המידות]] היא לא בהתעסקות ישירה עם החושך - '''סור מרע''', אלא התמקדות בהוספה באור ובטוב - '''ועשה טוב'''. ומעט מן האור דוחה הרבה מן החושך.
בתורת ה[[חסידות]] מבואר, בשונה משיטות אחרות (כ[[שיטת המוסר]]), ש[[עבודת ה']] ב[[תיקון המידות]] היא לא בהתעסקות ישירה עם החושך - '''סור מרע''', אלא התמקדות בהוספה באור ובטוב - '''ועשה טוב'''. ומעט מן האור דוחה הרבה מן החושך.


הסיבה לכך היא כי ישנו חשש שבעצם ההתעסקות בדברים שליליים, יכול להגרם נזק. לדוגמא, אדם המוציא את האשפה מביתו, ייתכן ויתלכלך בשעת מעשה. מה שאין כן בהוספת אור, החושך בטל מאליו. לדוגמא, בהדלקת נר בחדר חשוך, החושך נעלם מאליו ללא כל [[מחשבה]] והתעסקות בו.
הסיבה לכך היא כי ישנו חשש שבעצם ההתעסקות בדברים שליליים, יכול להגרם נזק. לדוגמא, אדם המוציא את האשפה מביתו, ייתכן שיתלכלך בשעת מעשה. מה שאין כן בהוספת אור, החושך בטל מאליו. לדוגמא, בהדלקת נר בחדר חשוך, החושך נעלם מאליו ללא כל [[מחשבה]] והתעסקות בו.


בתורת החסידות מוסבר כמה פעמים כי זו הייתה בעצם מחלוקתם של [[בית שמאי]] ו[[בית הלל]]: בית שמאי ששורשם ממידת הגבורה סברו כי עיקר העבודה היא בבחינת סור מרע, (ולכן סוברים שהסדר בנרות החנוכה הוא פוחת והולך, היינו הרע הפוחת על ידי העבודה) לעומת בית הלל ששרשם ממידת החסד ועיקרם עבודתם הייתה בעשה טוב, ב"מוסיף והולך" (ולכן סוברים שסדר נרות החנוכה עולה מיום ליום עד יום השמיני שהוא תכלית העבודה דהיינו ספירת הבינה).
בתורת החסידות מוסבר כמה פעמים כי זו הייתה בעצם מחלוקתם של [[בית שמאי]] ו[[בית הלל]]: בית שמאי ששורשם ממידת הגבורה סברו כי עיקר העבודה היא בבחינת סור מרע, (ולכן סוברים שהסדר בנרות החנוכה הוא פוחת והולך, היינו הרע הפוחת על ידי העבודה) לעומת בית הלל ששרשם ממידת החסד ועיקרם עבודתם הייתה בעשה טוב, ב"מוסיף והולך" (ולכן סוברים שסדר נרות החנוכה עולה מיום ליום עד יום השמיני שהוא תכלית העבודה דהיינו ספירת הבינה).