התפילה ב-770 – הבדלי גרסאות
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) קידוד קישורים, הסרת קישורים עודפים, קו מפריד בטווח מספרים |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:תפלה כינוס השולחים תשפ.jpg|ממוזער|תפילה בכינוס השלוחים [[תש"פ]]]] | [[קובץ:תפלה כינוס השולחים תשפ.jpg|ממוזער|תפילה בכינוס השלוחים [[תש"פ]]]] | ||
'''סדרי התפילה ב-[[770]]''' נקבעו במהלך השנים, חלקם בהוראת [[הרבי]] וחלקם בהסכמתו. סדרים אלו היוו גורם חשוב בקביעת צורת ה[[תפילה]] ברוב [[בתי הכנסת]] החב"דיים בעולם. כמו כן, נוסח התפילה והמנגינות שנהגו בעלי התפילה לנגן, עברו ברובם לנחלת הכלל. | '''סדרי התפילה ב-[[770]]''' נקבעו במהלך השנים, חלקם בהוראת [[הרבי]] וחלקם בהסכמתו. סדרים אלו היוו גורם חשוב בקביעת צורת ה[[תפילה]] ברוב [[בתי הכנסת]] החב"דיים בעולם. כמו כן, נוסח התפילה והמנגינות שנהגו בעלי התפילה לנגן, עברו ברובם לנחלת הכלל. | ||
==מעלת התפילות במקום== | ==מעלת התפילות במקום== | ||
[[קובץ:שחרית, תשרי תשפ.jpg|ממוזער|תפילת שחרית בחודש תשרי תש"פ, במנין של [[הרבי מלך המשיח]]]] | [[קובץ:שחרית, תשרי תשפ.jpg|ממוזער|תפילת שחרית בחודש תשרי תש"פ, במנין של [[הרבי מלך המשיח]]]] | ||
ה[[תפילה]] ב[[חסידות חב"ד]] בכלל הינה חוט השדרה{{הערה|[[לקוטי תורה]] | ה[[תפילה]] ב[[חסידות חב"ד]] בכלל הינה חוט השדרה{{הערה|[[לקוטי תורה]] פרשת בלק}} של עבודת ה', והדבר מתבטא במרכז חב"ד [[770]] במיוחד. | ||
כשנכנס [[אדמו"ר הריי"צ]] בפעם הראשונה ל-[[770]], דבר ראשון נכנס לבית הכנסת [[הזאל הקטן]] ואמר: יהי רצון אז די תפילות זאלן זיין מיט א פנימות און עס זאל זיך דאווענען מיט דעם אמת עבודה פנימיות'דיקן געשמאק (תרגום: יהי רצון שהתפילות יהיו עם [[פנימיות]], עם [[עבודה]] אמתית פנימית ו[[תענוג]]){{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] קיץ ה'ש"ת עמ' 175}}. באימרה זאת בטא הרבי שאת חצר ליובאוויטש החדשה הוא חונך למקום לתפילה ול[[עבודת התפילה]] בדרך חסידות חב"ד. [[הרבי]] מבאר את אימרה זו של הרבי הריי"צ כך: "משום שהבית הוא בית כללי עבור כלל ישראל, כי, זה שנכנס לדור בבית זה הוא [[נשמה כללית]] שהתעסקותה בענין התפילה, מלשון חיבור (תפלה מלשון התופל){{הערה|'''הערת הרבי''': תורה אור תרומה עט, סע"ד. וראה ספר המאמרים תש"ט ע' 79 בהערה.}}, לחבר את כלל ישראל לאביהם שבשמים"{{הערה|[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2989311#footnoteRef7a2989311 שיחת ראש חודש סיון תש"י] סעיף ו'}}. | כשנכנס [[אדמו"ר הריי"צ]] בפעם הראשונה ל-[[770]], דבר ראשון נכנס לבית הכנסת [[הזאל הקטן]] ואמר: {{ציטוטון|יהי רצון אז די תפילות זאלן זיין מיט א פנימות און עס זאל זיך דאווענען מיט דעם אמת עבודה פנימיות'דיקן געשמאק}} (תרגום: יהי רצון שהתפילות יהיו עם [[פנימיות]], עם [[עבודה]] אמתית פנימית ו[[תענוג]]){{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] קיץ ה'ש"ת עמ' 175}}. באימרה זאת בטא הרבי שאת חצר ליובאוויטש החדשה הוא חונך למקום לתפילה ול[[עבודת התפילה]] בדרך חסידות חב"ד. [[הרבי]] מבאר את אימרה זו של הרבי הריי"צ כך: "משום שהבית הוא בית כללי עבור כלל ישראל, כי, זה שנכנס לדור בבית זה הוא [[נשמה כללית]] שהתעסקותה בענין התפילה, מלשון חיבור (תפלה מלשון התופל){{הערה|'''הערת הרבי''': תורה אור תרומה עט, סע"ד. וראה ספר המאמרים תש"ט ע' 79 בהערה.}}, לחבר את כלל ישראל לאביהם שבשמים"{{הערה|[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2989311#footnoteRef7a2989311 שיחת ראש חודש סיון תש"י] סעיף ו'}}. | ||
[[770]] הוא [[בית הכנסת]] של [[הרבי]] בעשר שנים האחרונות של [[אדמו"ר הריי"צ|דור הששי]] וב[[דור השביעי]], מקום אשר כהגדרתו של אחד מגדולי ה[[חסידים]] בעבר הוא "[[בית המקדש]] שלנו" בזמן ה[[גלות]]{{הערה|"[[התמים]]" חלק ב' עמ' קכו.}}. וכמו שביאר הרבי בארוכה ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]. | [[770]] הוא [[בית הכנסת]] של [[הרבי]] בעשר שנים האחרונות של [[אדמו"ר הריי"צ|דור הששי]] וב[[דור השביעי]], מקום אשר כהגדרתו של אחד מגדולי ה[[חסידים]] בעבר הוא "[[בית המקדש]] שלנו" בזמן ה[[גלות]]{{הערה|"[[התמים]]" חלק ב' עמ' קכו.}}. וכמו שביאר הרבי בארוכה ב[[קונטרס בית רבינו שבבבל]]. | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
סדר התפילה ב[[בית הכנסת]] [[770]] התגבש במהלך השנים, חלק מהשינוים הנהיג הרבי, וחלקם על ידי [[גבאי בית הכנסת 770]], ובעלי התפילה. | סדר התפילה ב[[בית הכנסת]] [[770]] התגבש במהלך השנים, חלק מהשינוים הנהיג הרבי, וחלקם על ידי [[גבאי בית הכנסת 770]], ובעלי התפילה. | ||
במהלך השנים עברו ועוברים לפני התיבה [[שליח ציבור|בעלי תפילה]] מפורסמים מהם ב[[שבת | במהלך השנים עברו ועוברים לפני התיבה [[שליח ציבור|בעלי תפילה]] מפורסמים מהם ב[[שבת]]ות ומהם ב[[חג]]ים וב[[ימים נוראים]]. | ||
ההנהגה בתפילות ב-770 נעתקת לקהילות רבות חב"ד ול[[בתי חב"ד]] ברחבי תבל. וכמה פעמים ציין זאת הרבי לטובה{{הערה|שם=זווין|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/19/7282.htm אגרות קודש חלק יט אגרת ז'רפב] לרב [[שלמה יוסף זווין]]}}{{הערה|הרבי הסכים עם הטענה שבצפת עושים ברכת כהנים רק ביום טוב, כי כך נהוג ב-770, ראה מה שדן בזה ב[[פרד"ס חב"ד]] גליון ט"ו ט"ז יז, http://www.daat.ac.il/he-il/hasidut/pardes]]}}. | ההנהגה בתפילות ב-770 נעתקת לקהילות רבות חב"ד ול[[בתי חב"ד]] ברחבי תבל. וכמה פעמים ציין זאת הרבי לטובה{{הערה|שם=זווין|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/19/7282.htm אגרות קודש חלק יט אגרת ז'רפב] לרב [[שלמה יוסף זווין]]}}{{הערה|הרבי הסכים עם הטענה שבצפת עושים ברכת כהנים רק ביום טוב, כי כך נהוג ב-770, ראה מה שדן בזה ב[[פרד"ס חב"ד]] גליון ט"ו ט"ז יז, http://www.daat.ac.il/he-il/hasidut/pardes]]}}. | ||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
- והנה אף שלכתחלה אולי צדקו טעמי כבוד תורתו לשלילת שינוי המנהג, ובפרט שכן נהגו זקני אנ"ש בדורות שקדמו בבואם ל[[אה"ק]] ת"ו. אבל הבעיא עתה - '''האם יש לנגוע בנקודת ה[[התקשרות]] של מי שהוא ל[[רבותינו נשיאינו]]''', אפילו באם מתבטאת היא ביותר על המדה. | - והנה אף שלכתחלה אולי צדקו טעמי כבוד תורתו לשלילת שינוי המנהג, ובפרט שכן נהגו זקני אנ"ש בדורות שקדמו בבואם ל[[אה"ק]] ת"ו. אבל הבעיא עתה - '''האם יש לנגוע בנקודת ה[[התקשרות]] של מי שהוא ל[[רבותינו נשיאינו]]''', אפילו באם מתבטאת היא ביותר על המדה. | ||
ויש לקשר לזה גם סיפור חז"ל | ויש לקשר לזה גם סיפור חז"ל{{הערה|סוכה לב סוף ע"ב.}} מהדר כו' [[הואיל ונפיק מפומיה|הואיל דנפיק מפומי']] - אף שבוודאי בעל הפס"ד עצמו, רב כהנא, לא הידר שיהיה דוקא תרי וחד, אלא רק {{מונחון|דנפק מפומי'|שיצא מפיו}}, ולכן על תלמידו להדר לנהוג מתאים לדבריו, שזה מתבלטת השייכות, וכל שכן בנידון דידן, ענין שבפועל. ועוד, הרואה - השינוי יעורר אותו לשאול הטעם ויקבל המענה, שזהו מנהג אבותינו נשיאינו כו', וכמאמר רז"ל עד חברון. וכנ"ל עיקר הנקודה בהאמור הוא, להחזיר עתה המנהג לכמו שהיה הרי זה מחליש העמדה '''שצריך להשתדל להתנהג במנהגי בית הכנסת של כ"ק מו"ח אדמו"ר.'''}} | ||
==השתתפות הרבי בתפילות== | ==השתתפות הרבי בתפילות== | ||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
עד [[תשמ"ח]]{{הערה|למעט [[תשכ"ה]].}} התפלל [[הרבי]] בציבור בימי חול בעיקר תפילות [[מנחה]] ו[[ערבית]]{{הערה|בדרך כלל, אך לא בקביעות.}} ובימי הקריאה היה מגיע מ[[קריאת התורה]] עד סיום התפילה. | עד [[תשמ"ח]]{{הערה|למעט [[תשכ"ה]].}} התפלל [[הרבי]] בציבור בימי חול בעיקר תפילות [[מנחה]] ו[[ערבית]]{{הערה|בדרך כלל, אך לא בקביעות.}} ובימי הקריאה היה מגיע מ[[קריאת התורה]] עד סיום התפילה. | ||
ב[[שבת]] ו[[יום טוב]] עד [[תשמ"ח]]{{הערה|בשנת [[תשמ"ו]] התפלל הרבי ב[[זאל הקטן]] ב[[שבת|שבתות]] מ[[שבת מברכים]] [[אדר א']], עד [[חג הפסח]], מחמת קושי בהליכה.}} התפלל מנחה ב[[ערב שבת]] ב[[זאל הקטן]], [[קבלת שבת]] ו[[שחרית]] ב[[זאל הגדול]], [[מנחה]] - כאשר היה [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] הייתה התפילה | ב[[שבת]] ו[[יום טוב]] עד [[תשמ"ח]]{{הערה|בשנת [[תשמ"ו]] התפלל הרבי ב[[זאל הקטן]] ב[[שבת|שבתות]] מ[[שבת מברכים]] [[אדר א']], עד [[חג הפסח]], מחמת קושי בהליכה.}} התפלל מנחה ב[[ערב שבת]] ב[[זאל הקטן]], [[קבלת שבת]] ו[[שחרית]] ב[[זאל הגדול]], [[מנחה]] - כאשר היה [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] הייתה התפילה בזאל הגדול, כאשר לא הייתה התוועדות בזאל הקטן. [[ערבית]] [[מוצאי שבת]] בזאל הקטן. | ||
בימי החול בשנים בהם התפלל [[הרבי]] ב[[זאל הקטן]] את תפילות [[מנחה]] ו[[ערבית]], היה הרבי יושב בפינה הצפונית מזרחית סמוך לדלת הכניסה. בימים שני וחמישי היה הרבי משתתף גם ב[[קריאת התורה]] שהתקיימה, והחל משנות המ"מים הסכים הרבי שיעמידו לו בשעה זו סטנדר קטן על השולחן. ב[[שבת | בימי החול בשנים בהם התפלל [[הרבי]] ב[[זאל הקטן]] את תפילות [[מנחה]] ו[[ערבית]], היה הרבי יושב בפינה הצפונית מזרחית סמוך לדלת הכניסה. בימים שני וחמישי היה הרבי משתתף גם ב[[קריאת התורה]] שהתקיימה, והחל משנות המ"מים הסכים הרבי שיעמידו לו בשעה זו סטנדר קטן על השולחן. ב[[שבת]]ות ו[[יום טוב|ימים טובים]] נהג הרבי לשבת במקום סמוך לדלת שעוברת לחדר שני של הזאל הקטן. | ||
כאשר עבר מניין התפילה המרכזי אל [[הזאל הגדול]], הרבי החל להתפלל שם את תפילות ה[[שבת | כאשר עבר מניין התפילה המרכזי אל [[הזאל הגדול]], הרבי החל להתפלל שם את תפילות ה[[שבת]]ות, ה[[יום טוב|ימים טובים]] וה[[צום|צומות]], בעוד שאת התפילות בימי החול וב[[מוצאי שבת]] המשיך הרבי להתפלל ב[[זאל הקטן]]. | ||
בעיתים מסויימים עשו לרבי מנין מיוחד ב[[גן עדן התחתון]]{{הערה|בלילות ארוכים של יחידות בימי הקריאה או שהרבי היה שומע קריאת התורה בזאל הקטן קודם שהלך לבתו, ולפעמים היה מנין לקריאת התורה בגן עדן התחתון כשחזר מביתו ל-770. ב[[תשנ"ב]] [[מנחה]] לפני [[חלוקת הדולרים]] ביום ראשון. וכן ב[[תענית בה"ב|תעניות בה"ב]] עד [[תשמ"ח]] היה מנין מצומצם בסיום הצום.}}, במיוחד לאחר [[כ"ז אדר]] [[תשנ"ב]]. | בעיתים מסויימים עשו לרבי מנין מיוחד ב[[גן עדן התחתון]]{{הערה|בלילות ארוכים של יחידות בימי הקריאה או שהרבי היה שומע קריאת התורה בזאל הקטן קודם שהלך לבתו, ולפעמים היה מנין לקריאת התורה בגן עדן התחתון כשחזר מביתו ל-770. ב[[תשנ"ב]] [[מנחה]] לפני [[חלוקת הדולרים]] ביום ראשון. וכן ב[[תענית בה"ב|תעניות בה"ב]] עד [[תשמ"ח]] היה מנין מצומצם בסיום הצום.}}, במיוחד לאחר [[כ"ז אדר]] [[תשנ"ב]]. | ||
===מקום הרבי בתפילה=== | ===מקום הרבי בתפילה=== | ||
[[קובץ:5.jpg|ממוזער|המקום של הרבי, כסלו תש"פ.]] | [[קובץ:5.jpg|ממוזער|המקום של הרבי, כסלו תש"פ.]] | ||
מקומם הקבוע של [[רבותינו נשיאינו]] ב[[בית הכנסת]] הוא בפינה הדרומית מזרחית של בית הכנסת{{ | מקומם הקבוע של [[רבותינו נשיאינו]] ב[[בית הכנסת]] הוא בפינה הדרומית מזרחית של בית הכנסת{{הערה|היה שינוי בשנת תרנ"ד (ספר התולדות אדמו"ר הרש"ב).}}. | ||
בשנת [[תשמ"ח]] בשנת ה[[אבילות]] על [[הרבנית חיה מושקא]] התפלל הרבי לפני העמוד רוב השנה בביתו ברחוב [[פרזידנט 1304]]. ובימים שלא עמד בפני העמוד, הוכן מקום בפינה הדרומית מזרחית, כמנהג אדמו"רי חב"ד. מאז החל הרבי להתפלל עם הציבור גם את תפילת שחרית בשעה עשר, גם לאחר תום שנת האבילות. מאז את כל התפילות התפלל הרבי בזאל הגדול (למעט תפילת ערבית של מוצאי שבת אותה המשיך הרבי להתפלל בזאל הקטן). | בשנת [[תשמ"ח]] בשנת ה[[אבילות]] על [[הרבנית חיה מושקא]] התפלל הרבי לפני העמוד רוב השנה בביתו ברחוב [[פרזידנט 1304]]. ובימים שלא עמד בפני העמוד, הוכן מקום בפינה הדרומית מזרחית, כמנהג אדמו"רי חב"ד. מאז החל הרבי להתפלל עם הציבור גם את תפילת שחרית בשעה עשר, גם לאחר תום שנת האבילות. מאז את כל התפילות התפלל הרבי בזאל הגדול (למעט תפילת ערבית של מוצאי שבת אותה המשיך הרבי להתפלל בזאל הקטן). | ||
| שורה 84: | שורה 84: | ||
* [[י"ג אייר]]: על אחיו ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון]]. | * [[י"ג אייר]]: על אחיו ר' [[ישראל אריה לייב שניאורסון]]. | ||
* [[כ"ג אלול]]: על סבו הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]]. | * [[כ"ג אלול]]: על סבו הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]]. | ||
* [[כ"ה אלול]]: לא ידוע על מי{{הערה|ראה [[שבועון בית משיח]] גיליון 303 עמוד 63 שכנראה אומר על אחיו הרב [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער שניאורסון]].}}. | * [[כ"ה אלול]]: לא ידוע על מי{{הערה|ראה [[שבועון בית משיח]] גיליון 303 עמוד 63 שכנראה אומר על אחיו הרב [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער שניאורסון]].}}. | ||
עד [[תשמ"ח]], שאז הרבי היה מתפלל בדרך כלל רק תפילות [[מנחה]] ו[[ערבית]] במנין, היה הרבי מסיים פרקי [[משניות]] לפני התפילה ואומר אחריהם [[קדיש]]. | עד [[תשמ"ח]], שאז הרבי היה מתפלל בדרך כלל רק תפילות [[מנחה]] ו[[ערבית]] במנין, היה הרבי מסיים פרקי [[משניות]] לפני התפילה ואומר אחריהם [[קדיש]]. | ||
| שורה 94: | שורה 94: | ||
==תפילה בימי חול== | ==תפילה בימי חול== | ||
[[קובץ:תפלה מנחה ב7.jpg|ממוזער|[[תפילת מנחה]] ב-770, [[תמוז]] [[תש"פ]]]] | [[קובץ:תפלה מנחה ב7.jpg|ממוזער|250px|[[תפילת מנחה]] ב-770, [[תמוז]] [[תש"פ]]]] | ||
[[הרבי]] מתפלל ב[[מנין]] שמתקיים בשעות קבועות, ובו משתתפים רבים מה[[חסידים]] וה[[תמימים]] בישיבה. מנין זה הינו המרכזי בבית הכנסת ונקרא [[המנין של הרבי]]. מלבד זאת מתקיימים מניני תפילה קטנים בחדרים הקטנים ובכל רחבי בית הכנסת בכל שעות היממה. | [[הרבי]] מתפלל ב[[מנין]] שמתקיים בשעות קבועות, ובו משתתפים רבים מה[[חסידים]] וה[[תמימים]] בישיבה. מנין זה הינו המרכזי בבית הכנסת ונקרא [[המנין של הרבי]]. מלבד זאת מתקיימים מניני תפילה קטנים בחדרים הקטנים ובכל רחבי בית הכנסת בכל שעות היממה. | ||
בשנים האחרונות, בעת כניסת ויציאת [[הרבי מלך המשיח שליט"א]] לתפילות, מנגנים יחי{{הערה|בכניסת הרבי מנגנים [[ניגון יחי (חיילי אדוננו)|ניגון 'יחי' במנגינת 'חיילי אדוננו']], וביציאתו מנגנים [[ניגון יחי (זאל שוין זיין די גאולה)|ניגון 'יחי' במנגינת 'זאל שוין זיין די גאולה']].}}. | |||
*תפילת [[שחרית]] מתחילה בשעה 10 בבוקר בדיוק, לאחר כניסת הרבי לתפילה. | *תפילת [[שחרית]] מתחילה בשעה 10 בבוקר בדיוק, לאחר כניסת הרבי לתפילה. | ||
:בתחילת התפילה מנגנים "[[ניגון שיבנה בית המקדש|שיבנה בית המקדש]]", ב{{מונחון|יומי דפגרא|חגים חסידיים}} לפעמים החזן מתחיל ניגון בברכת "שים שלום". כמו כן נהוג לנגן{{הערה|התחיל באמצע שנות הס'.}} "אל תירא" ב[[ניגון עוצו עצה]] ו"אך צדיקים" בניגון [[כי אלוקים יושיע ציון (ניגון)|כי אלוקים]]. | :בתחילת התפילה מנגנים "[[ניגון שיבנה בית המקדש|שיבנה בית המקדש]]", ב{{מונחון|יומי דפגרא|חגים חסידיים}} לפעמים החזן מתחיל ניגון בברכת "שים שלום". כמו כן נהוג לנגן{{הערה|התחיל באמצע שנות הס'.}} "אל תירא" ב[[ניגון עוצו עצה]] ו"אך צדיקים" בניגון [[כי אלוקים יושיע ציון (ניגון)|כי אלוקים]]. | ||
:לאחר התפילה נאמר ברבים על ידי החזן [[חת"ת|השיעור היומי בתהלים]]. | :לאחר התפילה נאמר ברבים על ידי החזן [[חת"ת|השיעור היומי בתהלים]]. | ||
:לאחר מכן מוכרז פתגם [[היום יום]] היומי, וקטע ב[[עניני גאולה ומשיח]]. | :לאחר מכן מוכרז פתגם [[היום יום]] היומי, וקטע ב[[עניני גאולה ומשיח]]. | ||
:בסיום התפילה מכריז ה[[גבאי]] מתי מתקיימת התפילה הבאה. | :בסיום התפילה מכריז ה[[גבאי]] מתי מתקיימת התפילה הבאה. | ||
*תפילת [[מנחה]] מתקיימת בשעה 3:15. | *תפילת [[מנחה]] מתקיימת בשעה 3:15. | ||
:בסיום התפילה מכריז הגבאי מתי מתקיימת התפילה הבאה. | :בסיום התפילה מכריז הגבאי מתי מתקיימת התפילה הבאה. | ||
* תפילת [[ערבית]] מתקיימת ב[[חורף]]{{הערה|מלאחר [[שמחת תורה]].}} בשעה 6:45{{הערה|לפעמים בימים שאחרי [[שמחת תורה]] השעון ב[[ניו יורק]] משתנה, עד שאפשר להתפלל ב 6:45.}}, וב[[קיץ]]{{הערה|לאחר שהשעון זז ואי אפשר להתפלל ב 6:45.}} בשעה 9:30. | |||
* תפילת [[ערבית]] מתקיימת ב[[חורף]]{{הערה|מלאחר [[שמחת תורה]].}} בשעה 6:45{{הערה|לפעמים בימים שאחרי [[שמחת תורה]] השעון ב[[ניו יורק]] משתנה, עד שאפשר להתפלל ב 6:45.}} , וב[[קיץ]]{{הערה|לאחר שהשעון זז ואי אפשר להתפלל ב 6:45.}} בשעה 9:30. | |||
:בימי [[תענית בה"ב]], התפילה מתקיימת בסוף ה[[צום]]. | :בימי [[תענית בה"ב]], התפילה מתקיימת בסוף ה[[צום]]. | ||
==תפילת שבת== | ==תפילת שבת== | ||
ב[[ערב שבת]] נהג [[הרבי]] להתפלל ב[[זאל הקטן]], במקום בו היה מתפלל קודם שעברו התפילות ל[[זאל הגדול]]. | ב[[ערב שבת]] נהג [[הרבי]] להתפלל ב[[זאל הקטן]], במקום בו היה מתפלל קודם שעברו התפילות ל[[זאל הגדול]]. | ||
===קבלת שבת=== | ===קבלת שבת=== | ||
[[קבלת שבת]] מתחילה בדרך כלל | [[קבלת שבת]] מתחילה בדרך כלל כ25–29 דקות לאחר ה[[שקיעה]]. | ||
הרב [[שלמה לייב אברמוביץ]]{{הבהרה|מתי?}} שאל את רשות הרבי לנגן ב[[לכה דודי]], והתחיל ב[[ניגון יחי (חיילי אדוננו)]], וכך נהוג עד היום, | הרב [[שלמה לייב אברמוביץ]]{{הבהרה|מתי?}} שאל את רשות הרבי לנגן ב[[לכה דודי]], והתחיל ב[[ניגון יחי (חיילי אדוננו)]], וכך נהוג עד היום, | ||
לעיתים הרבי עודד את ה[[שירה]] בתנועות בידו הקדושה. | לעיתים הרבי עודד את ה[[שירה]] בתנועות בידו הקדושה. | ||
| שורה 127: | שורה 119: | ||
החל מהשבת שאחרי [[כ"ז אדר תשנ"ב]] התחילו לרקוד עם המילים [[ניגון יחי (חיילי אדוננו)|יחי אדוננו באותה המנגינה]] אחרי סיום שירת הפיוט לכה דודי. כיום נוהגים לרקוד כ-7 דקות. | החל מהשבת שאחרי [[כ"ז אדר תשנ"ב]] התחילו לרקוד עם המילים [[ניגון יחי (חיילי אדוננו)|יחי אדוננו באותה המנגינה]] אחרי סיום שירת הפיוט לכה דודי. כיום נוהגים לרקוד כ-7 דקות. | ||
ביציאה מהתפילה הרבי נוהג לומר ל[[גבאי | ביציאה מהתפילה הרבי נוהג לומר ל[[גבאי]]ם {{ציטוטון|גוט שבת}}. | ||
===[[שחרית]] ו[[תפילת מוסף|מוסף]]=== | ===[[שחרית]] ו[[תפילת מוסף|מוסף]]=== | ||
התפילה מתחילה בשעה 10{{הערה|יוצא מהכלל [[ערב פסח]] שחל להיות בשבת.}}, לבד מ[[שבת מברכים]] | התפילה מתחילה בשעה 10{{הערה|יוצא מהכלל [[ערב פסח]] שחל להיות בשבת.}}, לבד מ[[שבת מברכים]] שאמירת התהלים מתחילה ב 8:30 והתפילה ב 10:30 | ||
נוהגים לנגן ב: | נוהגים לנגן ב: | ||
| שורה 136: | שורה 128: | ||
*א-ל אדון{{הערה|בדרך כלל כאשר הרבי התפלל בעמוד לא ניגן כלל, יוצא מהכלל ב[[כ' מנחם אב]] [[תשכ"ג]] שהרבי התחיל לנגן ב"א-ל אדון" מהמילים "פאר וכבוד" עד הסוף ב[[ניגון שאמיל]]. מזכרון הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]].}}. | *א-ל אדון{{הערה|בדרך כלל כאשר הרבי התפלל בעמוד לא ניגן כלל, יוצא מהכלל ב[[כ' מנחם אב]] [[תשכ"ג]] שהרבי התחיל לנגן ב"א-ל אדון" מהמילים "פאר וכבוד" עד הסוף ב[[ניגון שאמיל]]. מזכרון הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]].}}. | ||
*ב[[אמירת קדושה|קדושה]] בשחרית בקטע המתחיל "ממקומך"{{הערה|לפי הנראה בפעול הראשונה בתחילת הכפס' על ידי הרב הירשל שפריצר, ניגן בפעם הראשונה בניגון שמיל, וקיבל על זה ישר כח מהרבי.}} | *ב[[אמירת קדושה|קדושה]] בשחרית בקטע המתחיל "ממקומך"{{הערה|לפי הנראה בפעול הראשונה בתחילת הכפס' על ידי הרב הירשל שפריצר, ניגן בפעם הראשונה בניגון שמיל, וקיבל על זה ישר כח מהרבי.}} | ||
* | *בקדושה ב[[תפילת מוסף]] בקטע המתחיל "הוא אלוקינו", מנגנים את [[ניגון הוא אלוקינו]]. | ||
אחרי קריאת התורה (ב[[שבת מברכים]] אחרי [[ברכת החודש]]), מכריז הגבאי את פתגם [[היום יום]] של אותו היום. | אחרי קריאת התורה (ב[[שבת מברכים]] אחרי [[ברכת החודש]]), מכריז הגבאי את פתגם [[היום יום]] של אותו היום. | ||
| שורה 148: | שורה 140: | ||
===[[שליח ציבור|בעלי תפילה]]=== | ===[[שליח ציבור|בעלי תפילה]]=== | ||
*הרב שמעון הרץ, ב[[קבלת שבת]] ולפעמים בשחרית של שבת | *הרב שמעון הרץ, ב[[קבלת שבת]] ולפעמים בשחרית של שבת | ||
*הרב [[נחום קפלינסקי]], בעיקר בתפילת מנחה בשבת. | *הרב [[נחום קפלינסקי]], בעיקר בתפילת מנחה בשבת. | ||
| שורה 164: | שורה 155: | ||
לאחר [[תפילת ערבית]], הנהיג הרבי לומר את כל ספר ה[[תהלים]] מתחילתו ועד סופו. | לאחר [[תפילת ערבית]], הנהיג הרבי לומר את כל ספר ה[[תהלים]] מתחילתו ועד סופו. | ||
קודם תקיעת שופר נוהגים לנגן את ניגוני [[רבותינו נשיאינו]] וניגון לר' לוי יצחק ולחתום בניגון | קודם תקיעת שופר נוהגים לנגן את ניגוני [[רבותינו נשיאינו]] וניגון לר' לוי יצחק ולחתום בניגון יחי. | ||
הרב [[שלמה זלמן מאיעסקי]], מכריז (תוכן): שכיון שענין התקיעות הוא קבלת המלכות, והדרך לקבל מלכותו של הקב"ה מוסבר בחסידות{{הערה|[[דרך | הרב [[שלמה זלמן מאיעסקי]], מכריז (תוכן): שכיון שענין התקיעות הוא קבלת המלכות, והדרך לקבל מלכותו של הקב"ה מוסבר בחסידות{{הערה|[[דרך מצותיך]] מצות מינוי מלך. ועוד.}} הוא על ידי התקשרות למלך ולנשיא הדור. ומסיים בהכרזת יחי. | ||
===בעלי תפילה בימים נוראים=== | ===בעלי תפילה בימים נוראים=== | ||
| שורה 179: | שורה 170: | ||
*הרב [[מרדכי דב טלישבסקי]]. | *הרב [[מרדכי דב טלישבסקי]]. | ||
*הרב [[משה טלישבסקי]]. היה מתפלל בשבתות, ובמיוחד ב[[שבת בראשית]] בה נוהגים להאריך בתפילה, היה מתחזן באריכות ועם הרבה ניגונים. | *הרב [[משה טלישבסקי]]. היה מתפלל בשבתות, ובמיוחד ב[[שבת בראשית]] בה נוהגים להאריך בתפילה, היה מתחזן באריכות ועם הרבה ניגונים. | ||
*הרב אליהו איידלמן, [[מלמד|מלמד תשב"ר]] ב[[תלמוד תורה אהלי תורה - אהלי מנחם (קראון הייטס)|תלמוד תורה אהלי תורה]]. בתחילה היה מתפלל בשבתות, והחל מ[[תשע"ט]] ניאות לבקשת ה[[גבאי | *הרב אליהו איידלמן, [[מלמד|מלמד תשב"ר]] ב[[תלמוד תורה אהלי תורה - אהלי מנחם (קראון הייטס)|תלמוד תורה אהלי תורה]]. בתחילה היה מתפלל בשבתות, והחל מ[[תשע"ט]] ניאות לבקשת ה[[גבאי]]ם להתפלל גם ב[[ימים נוראים]]. | ||
*הרב [[יעקב הרצוג]]. מתפלל לעיתים בשבתות, אבל בעיקר תפילת מנחה ב[[יום כיפור]]. | *הרב [[יעקב הרצוג]]. מתפלל לעיתים בשבתות, אבל בעיקר תפילת מנחה ב[[יום כיפור]]. | ||
*הרב [[אהרן לאשק]], בשבתות, ובעיקר ביום כיפור משנת [[תשע"ט]] ואילך. | *הרב [[אהרן לאשק]], בשבתות, ובעיקר ביום כיפור משנת [[תשע"ט]] ואילך. | ||
==בעלי תקיעה== | ==בעלי תקיעה== | ||
| שורה 194: | שורה 183: | ||
לאחר מכן שימשו כבעלי תקיעה בניו: הרב אליהו טננבוים. והרב שלום דובער טננבוים. | לאחר מכן שימשו כבעלי תקיעה בניו: הרב אליהו טננבוים. והרב שלום דובער טננבוים. | ||
ראה עוד: [[השופרות של הרבי]]{{הערה|http://shturem.net/index.php?section=news&id=75135}} | ראה עוד: [[השופרות של הרבי]]{{הערה|[http://shturem.net/index.php?section=news&id=75135 שופרות הרבי נחשפים].}} | ||
==בשמיני עצרת שמחת תורה== | ==בשמיני עצרת שמחת תורה== | ||
| שורה 206: | שורה 195: | ||
===בעלי תפילה=== | ===בעלי תפילה=== | ||
*הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]], היה מתפלל בעמוד ב[[שמחת תורה]] עקב [[יארצייט]]{{הבהרה|שחרית? מוסף?}}. | *הרב [[שלמה אהרן קזרנובסקי]], היה מתפלל בעמוד ב[[שמחת תורה]] עקב [[יארצייט]]{{הבהרה|שחרית? מוסף?}}. | ||
*הרב [[ישראל דוכמן (בן ר' זלמן)]], | *הרב [[ישראל דוכמן (בן ר' זלמן)]], שמחת תורה{{הבהרה|שחרית? מוסף?}}. | ||
==[[קריאת התורה]]== | ==[[קריאת התורה]]== | ||
| שורה 222: | שורה 211: | ||
===חשיבות נשיאת כפיים ב-770=== | ===חשיבות נשיאת כפיים ב-770=== | ||
במכתב מיום [[כ"ה תשרי]] [[תש"ח]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/305.htm אגרות קודש חלק ב אגרת שה]}}, כותב הרבי לר' [[יעקב כץ|יעקב הכהן כץ]] שאף שמצות [[נשיאת כפיים]] היא ב[[בית כנסת]] במקומו של הכהן, הנה ה[[משנה]]{{הערה|סוטה לז, ע"ב.}} מבארת שיש מעלה בנשיאת כפיים ב[[בית המקדש]] שהיא נעלית {{מונחון|באין ערוך|ללא השוואה}} מאשר נשיאת כפיים {{מונחון|"במדינה"|בשאר העולם}}, מכיון שבבית המקדש מתגלה דרגת [[ביטול]] גבוהה יותר לאלוקות אצל הכהן והוא ממשיך [[אור]] אלוקי גדול יותר. ומבאר הרבי שבאופן דומה מתקיים בתקופת ה[[גלות]] כאשר [[חסיד]] מגיע ל[[בית המדרש]] של הרבי מתגלה בו | במכתב מיום [[כ"ה תשרי]] [[תש"ח]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/2/305.htm אגרות קודש חלק ב אגרת שה]}}, כותב הרבי לר' [[יעקב כץ|יעקב הכהן כץ]] שאף שמצות [[נשיאת כפיים]] היא ב[[בית כנסת]] במקומו של הכהן, הנה ה[[משנה]]{{הערה|סוטה לז, ע"ב.}} מבארת שיש מעלה בנשיאת כפיים ב[[בית המקדש]] שהיא נעלית {{מונחון|באין ערוך|ללא השוואה}} מאשר נשיאת כפיים {{מונחון|"במדינה"|בשאר העולם}}, מכיון שבבית המקדש מתגלה דרגת [[ביטול]] גבוהה יותר לאלוקות אצל הכהן והוא ממשיך [[אור]] אלוקי גדול יותר. ומבאר הרבי שבאופן דומה מתקיים בתקופת ה[[גלות]] כאשר [[חסיד]] מגיע ל[[בית המדרש]] של הרבי מתגלה בו הביטול שלו אל רבו, וממילא אין זה שווה לנשיאת כפיים ב[[בית מדרש]] אחר, אלא זהו בדוגמת נשיאת כפיים בבית המקדש, שהיא גבוהה יותר באין ערוך לנשיאת כפים רגילה. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/02-10-2016-00-52-52- | *'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/02-10-2016-00-52-52-קובץ-שני-לקריאה.pdf ליובאוויטש וחזניה - תולדות ימי שליחי הציבור במחיצת רבותינו נשיאינו]''' בתוך קובץ 'בכסה ליום חגנו' בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], ראש השנה תשע"ז | ||
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4127321 לשמוע קול שופר]''', בנו הרב שלום טננבוים מתראיין לתכנית המולטימדיה של חברת המדיה החב"דית [[jem]] {{בית חב"ד}} | *'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4127321 לשמוע קול שופר]''', בנו הרב שלום טננבוים מתראיין לתכנית המולטימדיה של חברת המדיה החב"דית [[jem]] {{בית חב"ד}} | ||