נחום טוביה מפירטין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 5: שורה 5:
הי' [[התקשרות|מקושר]] גדול לאדמו"ר הצמח צדק{{הערה|[[ספר בית רבי]] חלק ג' פ"י.}}, ולאחר [[הסתלקות]]ו התקשר לבנו, רבי [[יהודה לייב שניאורסון]] מ[[קאפוסט]] ולאחר מכן לבנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]].
הי' [[התקשרות|מקושר]] גדול לאדמו"ר הצמח צדק{{הערה|[[ספר בית רבי]] חלק ג' פ"י.}}, ולאחר [[הסתלקות]]ו התקשר לבנו, רבי [[יהודה לייב שניאורסון]] מ[[קאפוסט]] ולאחר מכן לבנו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]].


כאשר היה מגיע ל[[ליובאוויטש]] היו מתקבצים חסידים מכל ה[[עיירה]] לשמוע אותו, כיוון שנחן בחוש הסברה טוב; הוא היה חוזר מדרושי [[רבותינו נשיאנו]] ומבארם, וכן מדרושי עצמו{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=123&lang=hebrew מאמר] מרנ"ט.}}. הוא הכין ורשם 'מסכתות' ב[[תורת החסידות]], מסכת [[אצילות]], מסכת [[א"ק]] וכו'. אך [[אדמו"ר הרש"ב]] לא היה מרוצה ממסכתות אלו{{הערה|ראה ב[[ספר השיחות]] [[תש"ה]] (עמ' 15)}}.
כאשר היה מגיע ל[[ליובאוויטש]] היו מתקבצים חסידים מכל ה[[עיירה]] לשמוע אותו, כיוון שניחן בחוש הסברה טוב; הוא היה חוזר מדרושי [[רבותינו נשיאנו]] ומבארם, וכן מדרושי עצמו{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=123&lang=hebrew מאמר] מרנ"ט.}}. הוא הכין ורשם 'מסכתות' ב[[תורת החסידות]], מסכת [[אצילות]], מסכת [[א"ק]] וכו'. אך [[אדמו"ר הרש"ב]] לא היה מרוצה ממסכתות אלו{{הערה|ראה ב[[ספר השיחות]] [[תש"ה]] (עמ' 15)}}.


בסוף ימיו נתמנה ל[[רב]] ו[[מו"צ]] ב[[עיירה]] [[רציצא]]; בסוף [[תרכ"ח]] נחלה מאד ונלקח ל[[קייב]] להתרפאות{{הערה|ראה ב'המליץ' מכ' [[תמוז]] [[תר"מ]]}}; וב[[ט"ו כסלו]] [[תרכ"ט]] נפטר ושם נטמן.
בסוף ימיו נתמנה ל[[רב]] ו[[מו"צ]] ב[[עיירה]] [[רציצא]]; בסוף [[תרכ"ח]] נחלה מאד ונלקח ל[[קייב]] להתרפאות{{הערה|ראה ב'המליץ' מכ' [[תמוז]] [[תר"מ]]}}; וב[[ט"ו כסלו]] [[תרכ"ט]] נפטר ושם נטמן.

גרסה מ־18:55, 17 בנובמבר 2021

הגאון החסיד הרב מנחם נחום טוביה מפיראטין (ידוע בשם רנ"ט) היה מחסידיו של אדמו"ר הצמח צדק.

בצעירותו היה 'יושב' (זיצער) אצל אדמו"ר הצמח צדק, ודא"ח למד מר' זלמן ריבלין משקלוב; נשא את בתו של החסיד ר' שלמה פריידעס והתמנה למשרת רבנות בעיירה פיראטין.

הי' מקושר גדול לאדמו"ר הצמח צדק[1], ולאחר הסתלקותו התקשר לבנו, רבי יהודה לייב שניאורסון מקאפוסט ולאחר מכן לבנו רבי שלמה זלמן שניאורסון.

כאשר היה מגיע לליובאוויטש היו מתקבצים חסידים מכל העיירה לשמוע אותו, כיוון שניחן בחוש הסברה טוב; הוא היה חוזר מדרושי רבותינו נשיאנו ומבארם, וכן מדרושי עצמו[2]. הוא הכין ורשם 'מסכתות' בתורת החסידות, מסכת אצילות, מסכת א"ק וכו'. אך אדמו"ר הרש"ב לא היה מרוצה ממסכתות אלו[3].

בסוף ימיו נתמנה לרב ומו"צ בעיירה רציצא; בסוף תרכ"ח נחלה מאד ונלקח לקייב להתרפאות[4]; ובט"ו כסלו תרכ"ט נפטר ושם נטמן.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ספר בית רבי חלק ג' פ"י.
  2. מאמר מרנ"ט.
  3. ראה בספר השיחות תש"ה (עמ' 15)
  4. ראה ב'המליץ' מכ' תמוז תר"מ