אברים (בגוף)

אברים בגוף הם חלקי גוף חי (אדם או בעל חיים) שברא הקב"ה במתכונת ובמזיגה טבעית - המאפשרת התלבשות והתגלות חיים בהם.

האברים הם גשמיים, ואילו כוחות הנפש הם רוחניים, האברים הם כלים המשמשים לכוחות הרוחניים של הנפש - להתגלות ולפעול.

התלבשות זו של כוחות הנפש באברים היא - במדה מסויימת - ירידה והתגשמות ביחס למדת הפשטתם בהיותם כלולים בנפש - בטרם התלבשותם באברים המיוחדים להם. והתגשמות זו היא מימוש הכוחות שיתגלו לפעול בהתאם לענינם.

השנויים בהרכב הפיזיולוגי -"המזיגה"- שבין אבר לאבר, והתכונות שהטביע בהם הבורא, מאפשרים לכל כח מכוחות הנפש להתלבש באבר המתאים לו באופן ספיציפי, כגון:חוש הראיה בעין, חוש השמע באוזן,השכל במוח,הרגש בל] וכדומה.

על אף היות האברים מחולקים זה מזה במזיגתם הטבעית (הרכבם הפיזיולגי) ותכונותיהם, הרי הם שותפים לתיפקודו הכללי של הגוף בפעולותיו ועניניו השונים, ומאוחדים על-ידי מטרות אלו.

בנוסף לזה קיימת גם אחדות פנימית במהות האברים, ולא רק שותפות בפעילות הגוף.

מכיון שכל אבר מוגדר ומוגבל בענינו, נמצא הוא מחוסר במהותו, ונזקק לקבל שלימותו משאר האברים, היינו, "כולם צריכין זה לזה" ותורמים ומשלימים זה את זה.

רק ההשלמה שבין האברים השונים והתרומה שכל אבר תורם ומשלים את חברו, מאפשרים לגוף לתפקד כראוי.

יתרה מזאת, לא זו בלבד ש"צריכין זה לזה", אלא שהם מאוחדים ומהוים מציאות אחת. והיינו, שהאברים הם למעשה אך ורק חלקים ממציאות שלימה אחת - היא הגוף. אין שום אבר מציאות מושלמת לעצמה. כלומר;אברי האדם הם חלקי מציאות אחת הנקראת "אדם".

(חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")