פסח בעל-עגלה: הבדלים בין גרסאות בדף
לא מחפש כבוד (שיחה | תרומות) |
לא מחפש כבוד (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה:אישים בליובאוויטש]] | |||
גרסה מ־23:32, 10 בנובמבר 2021
פסח בעל-עגלה (ידוע גם בכינויו: "פיישע") היה יהודי תושב העיירה ליובאוויטש, חסיד בדורו של אדמו"ר הרש"ב. מתוקף מקצועו כעגלון פגש פסח חסידים רבים, ודמותו מוזכרת ומתוארת על ידי רבים מהחסידים שביקרו בליובאוויטש.
תולדות חיים
פסח ("פיישע") נולד בליובאוויטש, למשפחה של בעלי-עגלה כמה דורות.
הוא היה בן גילו של אדמו"ר הרש"ב, ולמד יחד אתו בחדר.
לימים אמר: "כל אחד ממשיך את המקצוע של אבותיו, הוא אבותיו היו אדמו"רים, לכן הוא אדמו"ר. אני - אבותיי היו בעלי-עגלה לכן גם אני בעל-עגלה".[1]
מספרים כי תלמידי התמימים שאלוהו על ילדותו של הרבי הרש"ב, וענה שזכור לו שהרבי היה אוהב לחם שחור. לפליאת השומעים סיפר, כי הרבי שהיה מבית עשירים היה מגיע כל יום עם לחם לבן, ובהגיעו לחדר היה מחליף עם אחד הילדים העניים את פרוסת הלחם שלו.
סיפור זה מבטא את השגתו של פיישע כי לא היה חכם במיוחד.
על מעלתו והתקשרותו לרבי הרש"ב מאידך גיסא, סיפר הרב יצחק דוד גרונר:
לאחר הסתלקות כ"ק אדמו"ר הרש"ב נכנסו אנשי ליובאוויטש ולקחו בגדים כו' ופיישע בעל עגלה הי' האיינציגער [=היחידי] שגער בהם ולאמ"כ פרצה שריפה ר"ל ושרף את הבתים שלקחו וכשהגיע אצל פיישע בעל עגלה נעצר השריפה.
— תשורה זירקינד כ' מנ"א תשע"ה, עמוד 7
כבעל עגלה הוא היה המסיע את האורחים הבאים לליובאוויטש מתחנת הרכבת ברודניא, והיה מבטש אותם בחריפות[2].
כך מסופר כי פעם הרבי הרש"ב שאלו מדוע מושח את גלגלי העגלה כשהיא טעונה, והוא השיב כי כאשר קשה זה חודר יותר. הרבי הרש"ב אהב ביותר תשובה זו ואף סיפרה לתלמידיו.[3]
גם הרב יחזקאל אברמסקי סיפר כי הסיע אותו ר' פסח בעל עגלה[4].
נפטר בליובאוויטש לאחר פטירת כ"ק אדמו"ר הרש"ב[5], ושם מנוחתו כבוד.
משפחתו
- בנו, שלמה - חתנו של ר' שמואל בלינר, בנו של ר' מיכאל בלינר
הערות שוליים
- ↑ תשורה זירקינד (כ' מנ"א תשע"ה) ע' 7. ושם שאמר לרבי הרש"ב עצמו, אבל בגירסא המפורסמת זה היה בסתמיות. ואולי הוא אהב לומר את זה תמיד.
- ↑ ספר השיחות תש"א, עמ' 35; ספר השיחות תש"ז, עמ' 118.
- ↑ שמועות וסיפורים
- ↑ הרב זלמן חאנין סיפר בבית משיח מפיו: "שכרו עבורי את 'פיישע בעל-עגלה' שיסיע אותי לתחנת הרכבת ברודניא, ומצד כבוד ודרך ארץ שלחו מטעם הישיבה את הבחור התלמיד הגאון ר' אברהם אלי' פלוטקין, ללוות אותי לתחנת הרכבת".
- ↑ ע"פ סיפור הרב יצחק דוד גרונר בתשורה זירקינד (כ' מנ"א תשע"ה) עמוד 7.