ט"ו בשבט: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(קידוד קישורים, הסרת קישורים עודפים) |
דוד קורצוג (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
בשנת [[תשמ"ז]] קרא [[הרבי]] לערוך כינוסים בט"ו בשבט לחיזוק והוספה ב[[תורה]], ב[[תפילה]] ובפרט להתחזק בהליכה באורחותיו של בעל ההילולא דיו"ד שבט - [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|1= [http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=72 שלשלת היחס עמ' (32)]}}. הרבי ציין למנהג לאכול ביום זה חרובים (מלבד [[שבעת המינים]]), להם שייכות מיוחדת לניסים "כסיפור הגמרא על רבי [[חנינא בן דוסא]] שדי לו בקב חרובין מ[[ערב שבת]] לערב שבת, ובהמשך לזה מסופר על כמה וכמה ניסים שאירעו לו, בהיותו 'מלומד בניסים'"{{הערה|תלמוד בבלי, תענית כד, סוף עמוד ב'. ספר-השיחות תנש"א, חלק א' עמ' 300}}. | בשנת [[תשמ"ז]] קרא [[הרבי]] לערוך כינוסים בט"ו בשבט לחיזוק והוספה ב[[תורה]], ב[[תפילה]] ובפרט להתחזק בהליכה באורחותיו של בעל ההילולא דיו"ד שבט - [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|1= [http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=72 שלשלת היחס עמ' (32)]}}. הרבי ציין למנהג לאכול ביום זה חרובים (מלבד [[שבעת המינים]]), להם שייכות מיוחדת לניסים "כסיפור הגמרא על רבי [[חנינא בן דוסא]] שדי לו בקב חרובין מ[[ערב שבת]] לערב שבת, ובהמשך לזה מסופר על כמה וכמה ניסים שאירעו לו, בהיותו 'מלומד בניסים'"{{הערה|תלמוד בבלי, תענית כד, סוף עמוד ב'. ספר-השיחות תנש"א, חלק א' עמ' 300}}. | ||
ב[[יחידות כללית]] שנערכה בי"ג שבט תשמ"ז הרבי אמר שמנהג ישראל לאכול בט"ו | ב[[יחידות כללית]] שנערכה בי"ג שבט תשמ"ז הרבי אמר שמנהג ישראל לאכול בט"ו בשבט פירות טעימים, ולברך לפחות על פרי אחד [[שהחיינו]]{{הערה|1=[https://chabad.info/video/rebbe/מתחברים-יום-יום/מנהג-ישראל-לאכול-פירות-טעימים-בטו-בשב/ מנהג ישראל לאכול פירות טעימים בט"ו בשבט] {{וידפו}}}}, ובשיחה האחרונה לעת עתה ששמענו מהרבי בסמיכות לט"ו בשבט הזכיר הרבי את המנהג של אכילת פירות בכלל, ומפירות ארץ ישראל במיוחד{{הערה|דבר מלכות שבת פרשת בשלח תשנ"ב.}}. | ||
ישנם הנוהגים לומר בט"ו בשבט קטעים מ[[תנ"ך]] ומ[[ספר הזהר]]. הרבי כותב על כך: "לא ראיתי במדינותינו נוהגים כן"{{הערה|לקוטי-שיחות כרך לא עמ' 235}}. | ישנם הנוהגים לומר בט"ו בשבט קטעים מ[[תנ"ך]] ומ[[ספר הזהר]]. הרבי כותב על כך: "לא ראיתי במדינותינו נוהגים כן"{{הערה|לקוטי-שיחות כרך לא עמ' 235}}. | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
==אירועים ביהדות== | ==אירועים ביהדות== | ||
* [[ | *[[תקפ"ג]] - רבי חיים מרדכי מרגליות, מחבר 'שערי תשובה' על שולחן ערוך אורח חיים, נפטר. | ||
* [[ | *[[תר"ח]] – הרב [[שלום הלפרין]], [[אדמו"ר]] מוסלוי, נכדו של [[רבי ישראל מרוז'ין]], נולד. | ||
*[[תרט"ז]] - רבי יעקב חי אלגז, רבה של נאבל - תוניסיה, נפטר. | *[[תרט"ז]] - רבי יעקב חי אלגז, רבה של נאבל - תוניסיה, נפטר. | ||
*[[תרכ"ה]] – הרב [[משה יהודה לייב פרידמן]] אדמו"ר מפשקאן, מייסד חסידות פשקאן, נינו של [[רבי ישראל מרוז'ין]], נולד. | |||
==ימי חב"ד== | ==ימי חב"ד== | ||
===אירועים=== | ===אירועים=== | ||
*[[תר"כ]] - החלה כתיבת [[ספר תורה]] לקראת לידתו של [[אדמו"ר הרש"ב]], בעקבות חלומה של | *[[תר"כ]] - החלה כתיבת [[ספר תורה]] לקראת לידתו של [[אדמו"ר הרש"ב]], בעקבות חלומה של הרבנית [[רבקה שניאורסון (אשת אדמו"ר המהר"ש)|רבקה שניאורסון]], אשת [[אדמו"ר המהר"ש]]. | ||
*[[ת"ש]] - רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]], נשלח לגלות ל[[ציאלי]] לרצות חמש שנות מאסר. | *[[ת"ש]] - רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של [[הרבי]], נשלח לגלות ל[[ציאלי]] לרצות חמש שנות מאסר. | ||
*[[תש"ב]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] חזר משיקגו ל-[[770]] ב[[ניו יורק]] ללווית אמו | *[[תש"ב]] - [[אדמו"ר הריי"צ]] חזר משיקגו ל-[[770]] ב[[ניו יורק]] ללווית אמו הרבנית [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]], אשת [[אדמו"ר הרש"ב]]. | ||
*[[תשל"א]] - [[הרבי]] מתוועד בט"ו בשבט בפעם הראשונה בתולדות [[חסידות חב"ד]], ויוצא בקריאה "[[מבצע תורה|לכבוש את העולם על ידי לימוד התורה]]". | *[[תשל"א]] - [[הרבי]] מתוועד בט"ו בשבט בפעם הראשונה בתולדות [[חסידות חב"ד]], ויוצא בקריאה "[[מבצע תורה|לכבוש את העולם על ידי לימוד התורה]]". | ||
*[[תשנ"ז]] - נוסדה ישיבת [[תומכי תמימים רמת אביב]]. | *[[תשנ"ז]] - נוסדה ישיבת [[תומכי תמימים רמת אביב]]. | ||
| שורה 55: | שורה 55: | ||
בפעם הראשונה שנערכה התוועדות בט"ו בשבט כשהוא חל בימות החול היה בשנת [[תשל"א]] (בין מנחה לערבית), ולאחר מכן התקיימו התוועדויות בהזדמנויות הבאות: מוצאי ט"ו בשבט [[תשל"ב]]; מוצאי ט"ו בשבט [[תשל"ד]]; מוצאי ט"ו בשבט [[תשל"ה]]; מוצאי ט"ו בשבט [[תשל"ז]]; מוצאי ט"ו בשבט [[תשל"ח]]; ליל ט"ו בשבט [[תשל"ט]]; ליל ט"ו בשבט [[תשמ"א]]; ליל ט"ו בשבט [[תשמ"ב]]; ליל ט"ו בשבט [[תשד"מ]]; ליל ט"ו בשבט [[תשמ"ה]]; ליל ט"ו בשבט [[תשמ"ח]] (ובשנים שלאחר מכן בתקופה שכבר לא התקיימו התוועדויות בימות החול, אמר הרבי שיחות ב: יום א' ט"ז שבט [[תשמ"ט]]; יום א' י"ד שבט [[תשנ"ב]] לפני חלוקת הדולרים; ליל ט"ו בשבט תשנ"ב (בזאל הקטן); מוצאי ט"ו בשבט תשנ"ב). | בפעם הראשונה שנערכה התוועדות בט"ו בשבט כשהוא חל בימות החול היה בשנת [[תשל"א]] (בין מנחה לערבית), ולאחר מכן התקיימו התוועדויות בהזדמנויות הבאות: מוצאי ט"ו בשבט [[תשל"ב]]; מוצאי ט"ו בשבט [[תשל"ד]]; מוצאי ט"ו בשבט [[תשל"ה]]; מוצאי ט"ו בשבט [[תשל"ז]]; מוצאי ט"ו בשבט [[תשל"ח]]; ליל ט"ו בשבט [[תשל"ט]]; ליל ט"ו בשבט [[תשמ"א]]; ליל ט"ו בשבט [[תשמ"ב]]; ליל ט"ו בשבט [[תשד"מ]]; ליל ט"ו בשבט [[תשמ"ה]]; ליל ט"ו בשבט [[תשמ"ח]] (ובשנים שלאחר מכן בתקופה שכבר לא התקיימו התוועדויות בימות החול, אמר הרבי שיחות ב: יום א' ט"ז שבט [[תשמ"ט]]; יום א' י"ד שבט [[תשנ"ב]] לפני חלוקת הדולרים; ליל ט"ו בשבט תשנ"ב (בזאל הקטן); מוצאי ט"ו בשבט תשנ"ב). | ||
לכבוד ט"ו | לכבוד ט"ו בשבט הוציא הרבי מאמרים מוגהים: ד"ה ארבעה ראשי שנים דט"ו בשבט [[תשל"א]] - קונטרס חמשה עשר בשבט [[תנש"א]]; ד"ה בחודש השלישי דט"ו בשבט [[תשל"ד]] (שיצא לאור בקונטרס כ"ב שבט [[תש"נ]]); ד"ה הנני ממטיר דט"ו בשבט [[תשל"ז]] (שיצא לאור בשעתו); ד"ה באתי לגני דט"ו בשבט [[תשל"ח]] (שיצא לאור בקונטרס כ"ב שבט [[תשמ"ט]]) | ||
בנוסף, בשנת [[תשל"ד]] הרבי ערך ביקור ב"[[מכון חנה]]" לאחר ההתועדות; ובט"ו בשבט [[תנש"א]] חילק הרבי שטר של חמש דולר לכל אחד מאלו שעברו לפניו לאחר אמירת השיחה. | בנוסף, בשנת [[תשל"ד]] הרבי ערך ביקור ב"[[מכון חנה]]" לאחר ההתועדות; ובט"ו בשבט [[תנש"א]] חילק הרבי שטר של חמש דולר לכל אחד מאלו שעברו לפניו לאחר אמירת השיחה. | ||
גרסה מ־00:38, 8 בנובמבר 2021
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
| יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
| כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל |
|
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר | |||||||||
ט"ו בשבט היום החמישה עשר בחודש שבט וראש השנה לאילנות[1].
מנהגים
בשנת תשמ"ז קרא הרבי לערוך כינוסים בט"ו בשבט לחיזוק והוספה בתורה, בתפילה ובפרט להתחזק בהליכה באורחותיו של בעל ההילולא דיו"ד שבט - אדמו"ר הריי"צ[2]. הרבי ציין למנהג לאכול ביום זה חרובים (מלבד שבעת המינים), להם שייכות מיוחדת לניסים "כסיפור הגמרא על רבי חנינא בן דוסא שדי לו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת, ובהמשך לזה מסופר על כמה וכמה ניסים שאירעו לו, בהיותו 'מלומד בניסים'"[3].
ביחידות כללית שנערכה בי"ג שבט תשמ"ז הרבי אמר שמנהג ישראל לאכול בט"ו בשבט פירות טעימים, ולברך לפחות על פרי אחד שהחיינו[4], ובשיחה האחרונה לעת עתה ששמענו מהרבי בסמיכות לט"ו בשבט הזכיר הרבי את המנהג של אכילת פירות בכלל, ומפירות ארץ ישראל במיוחד[5].
ישנם הנוהגים לומר בט"ו בשבט קטעים מתנ"ך ומספר הזהר. הרבי כותב על כך: "לא ראיתי במדינותינו נוהגים כן"[6].
הרבי שולל את המנהג לטעת עצים בט"ו בשבט וכותב ש"זהו עניין חילוני לגמרי", ואין לערבו במנהגי שולחן ערוך. הרבי אף מציין לגמרא[7] שאומרת שאין בעצי סרק משום יישוב ארץ ישראל[8].
שם התאריך
הרבי נמנע בדרך כלל מלומר "טוּ בשבט", והעדיף את הלשון "חמשה עשר בשבט"[9].
משמעותו הרוחנית של ראש השנה לאילן
במקומות רבים[10] מבאר הרבי את התוכן הרוחני של ראש השנה לאילן בנוגע לעבודת השם, זאת על יסוד דברי הפסוק "כי האדם עץ השדה"[11]:
- טיפול בשתיל רך הוא בעל השפעה משמעותית על כל עתידו של העץ, כך גם השקעה בחינוך בגיל צעיר, משפיעה הרבה יותר מאשר בגיל מבוגר יותר[12].
- האילן מחולק בכללות לשלושה חלקים: א) השרש - נעלם מהעין, אך בו תלוי עיקר חיות האילן ורומז לאמונה, ב) גוף האילן - הרוב המכריע של האילן, רומז לקיום התורה ומצוות על ידי האדם, ג) הפירות - התכלית והשלימות שעבורו נברא האילן, ורומז להשפעת האדם על סביבתו וזיכוי הרבים[13].
- עיקר האחריות לגידולו של העץ היא על הגנן, הרומז לאנשים שהופקדו על חינוך הנוער - ההורים והמחנכים[14].
- כדי שהאילן יגדל כראוי, צריך להרחיק ממנו עשבים מזיקים, הרומזים לחברים רבים ובלתי הגונים, ולספק לו מים חיים - הרומזים לתורה, אין מים אלא תורה[15].
- בשונה מחיטה ירקות וקטניות שמיועדים להשביע את האדם ורומזים לעבודה המוכרחת, הפירות אינם אלא לשם תענוג ועידון, ורומזים לעבודת השם מתוך תענוג, שהיא עבודה נעלית יותר, ואפילו ראיית אילנות נושאים פירות בלבד גורמת לתענוג[16].
אירועים ביהדות
- תקפ"ג - רבי חיים מרדכי מרגליות, מחבר 'שערי תשובה' על שולחן ערוך אורח חיים, נפטר.
- תר"ח – הרב שלום הלפרין, אדמו"ר מוסלוי, נכדו של רבי ישראל מרוז'ין, נולד.
- תרט"ז - רבי יעקב חי אלגז, רבה של נאבל - תוניסיה, נפטר.
- תרכ"ה – הרב משה יהודה לייב פרידמן אדמו"ר מפשקאן, מייסד חסידות פשקאן, נינו של רבי ישראל מרוז'ין, נולד.
ימי חב"ד
אירועים
- תר"כ - החלה כתיבת ספר תורה לקראת לידתו של אדמו"ר הרש"ב, בעקבות חלומה של הרבנית רבקה שניאורסון, אשת אדמו"ר המהר"ש.
- ת"ש - רבי לוי יצחק שניאורסון, אביו של הרבי, נשלח לגלות לציאלי לרצות חמש שנות מאסר.
- תש"ב - אדמו"ר הריי"צ חזר משיקגו ל-770 בניו יורק ללווית אמו הרבנית שטערנא שרה שניאורסון, אשת אדמו"ר הרש"ב.
- תשל"א - הרבי מתוועד בט"ו בשבט בפעם הראשונה בתולדות חסידות חב"ד, ויוצא בקריאה "לכבוש את העולם על ידי לימוד התורה".
- תשנ"ז - נוסדה ישיבת תומכי תמימים רמת אביב.
- תשמ"ח - ההתוועדות האחרונה של הרבי בימות החול (למעט שיחות שהרבי ממשיך לומר בעומדו על הסטענדער בבימת התפילה).
- תשס"ט - נפתח בית חב"ד למטייל הראשון במרכז אמריקה, באי קוזומל שבמקסיקו, על ידי השליחים הרב דודי כפלין והרב שלומי פלג.
- תשע"א - הרב חיים שלמה דיסקין נבחר כרבה הראשי של קריית אתא.
נולדו
- תקמ"ח - ר' נחמיה מדוברובנה הנקרא ר' נחמיה הלוי בירך גינזבורג, חתן בנו של אדמו"ר הזקן - ר' חיים אברהם.
- תרפ"ז - הרב מנחם מענדל בוימגרטן.
- תש"ז - ר' פנחס נוישטט, ר"מ בישיבת אחי תמימים בראשון לציון.
נפטרו
- תרי"ב - ר' נחמיה מדוברובנה, הנקרא ר' נחמיה הלוי בירך גינזבורג, חתן בנו של אדמו"ר הזקן - ר' חיים אברהם.
- תרט"ו - הרב דובער שניאורסון, בנו של רבי חיים אברהם שניאורי ונכדו של אדמו"ר הזקן.
- תשע"ט - הרב אברהם ליסון, חסיד מקושר ועובד ה' בעל מנגן ומשפיע בבית הכנסת נחום יצחק בכפר חב"ד.
במחיצת הרבי
לאורך השנים כאשר חל ט"ו בשבט בשבת, התוועד הרבי לכבוד התאריך, ההתוועדויות התקיימו בשנים: תשט"ז, תש"כ, תשכ"ב, תשכ"ג, תשכ"ו, תשל"ו, תש"מ, תשמ"ג, תשמ"ו, תשמ"ז, תשמ"ט, תש"נ.
בפעם הראשונה שנערכה התוועדות בט"ו בשבט כשהוא חל בימות החול היה בשנת תשל"א (בין מנחה לערבית), ולאחר מכן התקיימו התוועדויות בהזדמנויות הבאות: מוצאי ט"ו בשבט תשל"ב; מוצאי ט"ו בשבט תשל"ד; מוצאי ט"ו בשבט תשל"ה; מוצאי ט"ו בשבט תשל"ז; מוצאי ט"ו בשבט תשל"ח; ליל ט"ו בשבט תשל"ט; ליל ט"ו בשבט תשמ"א; ליל ט"ו בשבט תשמ"ב; ליל ט"ו בשבט תשד"מ; ליל ט"ו בשבט תשמ"ה; ליל ט"ו בשבט תשמ"ח (ובשנים שלאחר מכן בתקופה שכבר לא התקיימו התוועדויות בימות החול, אמר הרבי שיחות ב: יום א' ט"ז שבט תשמ"ט; יום א' י"ד שבט תשנ"ב לפני חלוקת הדולרים; ליל ט"ו בשבט תשנ"ב (בזאל הקטן); מוצאי ט"ו בשבט תשנ"ב).
לכבוד ט"ו בשבט הוציא הרבי מאמרים מוגהים: ד"ה ארבעה ראשי שנים דט"ו בשבט תשל"א - קונטרס חמשה עשר בשבט תנש"א; ד"ה בחודש השלישי דט"ו בשבט תשל"ד (שיצא לאור בקונטרס כ"ב שבט תש"נ); ד"ה הנני ממטיר דט"ו בשבט תשל"ז (שיצא לאור בשעתו); ד"ה באתי לגני דט"ו בשבט תשל"ח (שיצא לאור בקונטרס כ"ב שבט תשמ"ט)
בנוסף, בשנת תשל"ד הרבי ערך ביקור ב"מכון חנה" לאחר ההתועדות; ובט"ו בשבט תנש"א חילק הרבי שטר של חמש דולר לכל אחד מאלו שעברו לפניו לאחר אמירת השיחה.
קישורים חיצוניים
- ט"ו בשבט, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים - תבנית:חב
- ועד חיילי בית דוד, קובץ ראש השנה לאילנות, ט"ו בשבט תשע"ג
- 
- ט"ו בשבט מאמרים ומנהגים - אתר בית חב"ד.
- מערכת שטורעם, שייכות ט"ו בשבט ללימוד תורה בתענוג? הרב יואל כהן ■ שיעור - באתר שטורעם
- מעציץ עד לעץ, מגזין 'במחנה צבאות השם' שבט תשע"ז
- הרב דוד אולדירוט, ראש השנה - על שום מה?, מגזין 'אור וחיות' שבט תשפ"א עמוד 3
- וידאו
- רבי לילדים: פירות ארץ ישראל • הוראות לחיים
- "תערכי להם התוועדות, עם פירות טובים, וסיפורים טובים"
- מערכת שטורעם, "תני להן פירות טובים וספרי להן סיפורים טובים" - באתר שטורעם
- הרבי מחלק פירות ט"ו בשבט לילדים ● וידאו - באתר י"ד שבט תשע"ז
- טו בשבט תשלט - שיחה מהרבי
הערות שוליים
- ↑ לדעת בית הלל וכך נפסק בהלכה.
- ↑ שלשלת היחס עמ' (32)
- ↑ תלמוד בבלי, תענית כד, סוף עמוד ב'. ספר-השיחות תנש"א, חלק א' עמ' 300
- ↑ מנהג ישראל לאכול פירות טעימים בט"ו בשבט
- ↑ דבר מלכות שבת פרשת בשלח תשנ"ב.
- ↑ לקוטי-שיחות כרך לא עמ' 235
- ↑ תמיד כט, ב
- ↑ נטיעה בט"ו בשבט מהי דעתו של הרבי.
- ↑ מקובל בפי חסידים מפי השמועה שהרבי תיקן את אלו שאמרו כך, אך השמועה המאומתת היא בנוגע לחמשה עשר במנחם אב, כאשר הרב שלמה זלמן לבקיבקר נכנס לרבי ליחידות קודם יום ההולדת שלו ואמר שיום ההולדת תהיה בט"ו באב והרבי שאל אותו שוב ושוב מתי היום הולדת עד שתיקן את עצמו ואמר: "חמשה עשר במנחם אב", ולטענתו אינו יודע האם הרבי תיקן אותו בגלל שלא אמר "חמשה עשר" או בגלל שלא אמר "מנחם אב".
- ↑ להלן נסמנו מראי מקומות חלקיים, רבים מהרעיונות מופיעים במובאות נוספות ולא צויינו כאן.
- ↑ דברים כ, יט.
- ↑ ממכתב ד' שבט תשכ"ה.
- ↑ ממכתב כ"ז שבט תש"ד.
- ↑ ממכתב י"א שבט תשכ"ה.
- ↑ ממכתב ערב ט"ו שבט תשכ"ח.
- ↑ לקוטי שיחות חלק ג', ט"ו שבט. ושם: עבודת השם מתוך תענוג היא עבודה מוכרחת הן בשל כך שאם לא ישתמשו בכח התענוג שבנפש לעבודת השם הוא ינוצל לענינים אחרים, וגם מכיון שאין זה מן הראוי שחלק מכוחות הנפש אינם משועבדים לעבודת השם. בנוסף, עבודת השם מתוך תענוג מוסיפה בהידור בקיום המצוות מתוך להט וחשק.
| חגים וזמנים | ||
|---|---|---|
| מדברי תורה | שבת · פסח · שביעי של פסח · פסח שני · שבועות · ראש השנה · עשרת ימי תשובה · יום הכיפורים · ימים נוראים · סוכות · הושענא רבה · שמיני עצרת · שמחת תורה | |
| מדברי חכמים | חנוכה · פורים · יום טוב שני של גלויות · עירוב תבשילין | |
| תעניות | צום גדליה · עשרה בטבת · תענית אסתר · שבעה עשר בתמוז · תשעה באב · תענית בכורות · תענית בה"ב · ימי השובבי"ם | |
| מנהג ישראל | חמשה עשר בשבט · פורים קטן · ל"ג בעומר · חמשה עשר באב | |
| שבתות מיוחדות | שבת מברכים · שבת חזק · שבת שובה · שבת בראשית · שבת שירה · שבת שקלים · שבת זכור · שבת פרה · שבת החודש · שבת הגדול · שבת אסרו חג פסח · שבת של שמחה · שבת חזון · שבת נחמו · שבת סליחות | |