תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| ==תולדות חיים==
| |
| נולד ב[[כ"ה שבט]] [[תרפ"ג]] לאביו הרב [[שמריהו גוראריה]] ולאמו הרבנית [[חנה גוראריה]], ביתו וחתנו של [[אדמו"ר הריי"צ]].
| |
|
| |
| הן בסעודת ה[[שלום זכר]]{{הערה|1=[http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?145761&$201404210150640 שיחות קודש מאדמו"ר הריי"צ, [[כפר חב"ד]] תשמ"א] עמוד 16 ואילך.}}, הן בסעודת ה[[ברית]] והן בסעודת ה[[בר מצווה]]{{הערה|1=ה[[התוועדות]] נערכה ב[[ורשה]] ב[[כ"ה שבט]] [[תרצ"ו]] כשלצורך החגיגה [[אדמו"ר הריי"צ]] הגיע במיוחד לעיר. תוכן ה[[התוועדות]] נדפס בשלושה חלקים ב[[לקוטי דיבורים]]. לעיון בשיחות כפי שתורגמו ל[[לשון הקודש]]: [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=39168&st=&pgnum=25 חלק א'], [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=39168&st=&pgnum=45 חלק ב'], [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=39168&st=&pgnum=75&hilite= חלק ג'].}} סבו [[אדמו"ר הריי"צ]] [[התוועדות|התוועד]] עם המשתתפים בשמחה ונשא [[שיחה|שיחות קודש]].
| |
|
| |
| על פי השמועה, לרגל שמחת ה[[בר מצווה]] קיבל כמתנה מצלמה משוכללת מאת [[הרבי]] ו[[חיה מושקא (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]], ורוב התמונות המצויות בידינו כיום מ[[אדמו"ר הריי"צ]] צולמו על ידו.
| |
|
| |
| בצעירותו למד ב[[ישיבת תורה ודעת]] ב[[ברוקלין]] ואף [[סמיכה לרבנות|הוסמך שם לרבנות]]. בהמשך למד פיזיקה ושימש כחוקר באוניברסיטת ג'ונס הופקינס אוניברסיטת קולומביה.
| |
|
| |
| בשנת [[תש"י]] לאחר פטירת סבו [[אדמו"ר הריי"צ]] ניתק את קשריו עם [[חסידות חב"ד]] ועם דודו [[הרבי]]. באותה תקופה עבר ל[[ניו ג'רזי]].
| |
|
| |
| בי' [[סיוון]] [[תשי"ג]] נשא בארי לאישה את מרת מינה, בת הרב [[אלתר דובער חסקינד]]{{הערה|1=על-פי דרישתה של [[חנה גוראריה (בת אדמו"ר הריי"צ)|אמו]], לא השתתף [[הרבי]] בחתונה, ובעקבות כך גם [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית]] ([http://yomanim.com/index.php?title=%D7%A8%27_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C_%D7%9B%D7%94%D7%9F_-_%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%99%E2%80%9D%D7%92 מיומני] הרב [[יואל כהן]]).}}.
| |
|
| |
| נפטר [[ד' באדר|ד' אדר א']] [[תשס"ה]].
| |
|
| |
| ==משפט הספרים== | | ==משפט הספרים== |
| {{ערך מורחב|פרשת הספרים}} | | {{ערך מורחב|פרשת הספרים}} |
גרסה מ־08:51, 3 בנובמבר 2021
משפט הספרים
בשנת תשמ"ה התגלה על ידי חסידי חב"ד, שבארי נוטל ספרים רבים מספריית אגודת חסידי חב"ד[1] ומכר מהם לסוחרים. לטענתו הספרייה הייתה רכושו הפרטי של אדמו"ר הריי"צ, ולאמו (שתמכה בו והייתה עדיין בחיים) יש מעמד שווה כיורשת לאחותה, הרבנית חיה מושקא, ולכן יש לו זכות בעלות על חצי מהספרים.
לאחר שסירב בארי להתדיין בבית דין רבני, תבעה אותו אגודת חסידי חב"ד בבית משפט פדראלי בניו יורק. במשפט, שכונה משפט הספרים, טענו האגודה והרבי שהספרייה איננה רכושו הפרטי של האדמו"ר אלא של אגודת חסידי חב"ד. השופט צ´ארלס סימפטון פסק ב-תשמ"ז לטובת האגודה והספרים הוחזרו לספרייה. מאז מצוין יום הזכייה (ה' בטבת, "דידן נצח" - ארמית: "שלנו ניצח") בין חסידי חב"ד כיום של שמחה, וכהוראת הרבי קונים בו החסידים ספרים או מוסרים את ספריהם לכריכה ותיקון.
לאחר ניצחונו של הרבי עירער בארי על פסק הדין אך הערעור נדחה, והספרים הוחזרו לידי אגודת חסידי חב"ד.
