ספרי תורה ב-770 – הבדלי גרסאות
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) סדר |
דוד קורצוג (שיחה | תרומות) ←ספר הפטרות: תוקן על פי הקישור בהערת שוליים מס' 15 |
||
| שורה 166: | שורה 166: | ||
==ספר הפטרות== | ==ספר הפטרות== | ||
במשך{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/arum/mbhg/9/11.htm ספריית חב"ד]}} שנים{{הערה|ראה על ספר זה בספר [[מבית הגנזים]]}} רבות היה מונח בחדר ה[[יחידות]] של הרבי ספר הפטרות כתוב על גבי קלף | במשך{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/arum/mbhg/9/11.htm ספריית חב"ד]}} שנים{{הערה|ראה על ספר זה בספר [[מבית הגנזים]]}} רבות היה מונח בחדר ה[[יחידות]] של הרבי ספר הפטרות כתוב על גבי קלף, עם שני עצי חיים ומעיל. הוא היה מונח על גבי שולחנו של [[הרבי המהר"ש]]. | ||
הרבי הזהיר את ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירות]] שלא להניח ספרים על הספר. נכון לשנת [[תש"פ]], לא נתברר ענינו של הספר. | הרבי הזהיר את ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכירות]] שלא להניח ספרים על הספר. נכון לשנת [[תש"פ]], לא נתברר ענינו של הספר. | ||
| שורה 172: | שורה 172: | ||
על העצי חיים נכתב "זאת נדבת האישה טויבע בת ר' יואל תרפ"ז לפ"ק בזכות זה יגן עליה ועל בעלה דוד מאיר שלמה רובין ובניהם ובנותיהם אכי"ר". | על העצי חיים נכתב "זאת נדבת האישה טויבע בת ר' יואל תרפ"ז לפ"ק בזכות זה יגן עליה ועל בעלה דוד מאיר שלמה רובין ובניהם ובנותיהם אכי"ר". | ||
ועוד מדבקה על העצי חיים: "ר' [[גרשון גאלין]]{{הערה|ר' גרשון גאלין היה נגיד יהודי תושב קראון הייטס. יליד העירה קמניץ'. תרם למוסדות חב"ד בהצנע שמו מופיע ב"קובץ מסמכים. חב"ד בארץ ישראל, תרמ"ה- תשכ"א" כ"מכתב תודה" לנדיב ר' גרשון גאלין מאת ראשי ישיבת [[תורת אמת]] הר' משה אריה ליב שפירא ור' שמעון גליצנשטיין. בתאריך [[ב' ניסן]] [[תשכ"א]]. התפרסם בשנת [[תרצ"ו]] על דאגתו לבנות בנין לישיבת בית יצחק (ידועה גם כ'ישיבת קמניץ') מישיבות ליטא בארצות הברית.}} שנת [[תשח"י]]". | |||
כשהיו נכנסים לרבי ל[[יחידות]] היו רואים את הספר ולא ידעו מה ענינו. ב[[חודש מר חשון]] [[תשל"ח]] הגבאי ר' [[יעקב ליפסקר]] החל לבנות [[ארון קודש]] עבור ספר זה. הוא הביא את ארון הקודש אל הרבי והציע שיעמידו אותו בחדר הרבי, הרבי השיב שאין זה ספר תורה אלא ספר הפטרות וביקש שיתנו את הארון לספריה, כעבור משך זמן מסר הרבי את הספר לשמירה ב[[ספריית ליובאוויטש]]. | כשהיו נכנסים לרבי ל[[יחידות]] היו רואים את הספר ולא ידעו מה ענינו. ב[[חודש מר חשון]] [[תשל"ח]] הגבאי ר' [[יעקב ליפסקר]] החל לבנות [[ארון קודש]] עבור ספר זה. הוא הביא את ארון הקודש אל הרבי והציע שיעמידו אותו בחדר הרבי, הרבי השיב שאין זה ספר תורה אלא ספר הפטרות וביקש שיתנו את הארון לספריה, כעבור משך זמן מסר הרבי את הספר לשמירה ב[[ספריית ליובאוויטש]]. | ||