שמואל זלמנוב: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־03:33, 2 בנובמבר 2021

ערך זה עוסק בשמואל זלמנוב מווארשה. אם התכוונתם לשמואל זלמנוב מהעיר קורסק, ראו שמואל זלמנוב (קורסקער).

הרב שמואל זלמנוב (ח' טבת תרס"ד - ט"ז אדר תשל"ה) היה חסיד חב"ד, עורך ספר הניגונים, מנהלה של מקהלת ניח"ח, ומנהל ישיבת תות"ל בערים ורשה ווילנא.

כשהגיע לארצות הברית היה חבר הנהלת אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית, חבר הנהלת מרכז ישיבות תומכי תמימים, מנהל 'חדרי תורה תמימה', עסק בפדיון שבויים להצלת נפשות מעבר לים. כמו כן פעל כיו"ר 'וועד שומרי שבת', ערך את בטאון 'התמים' ו'קובץ ליובאוויטש', שימש כ'חוזר' ראשי של אדמו"ר הריי"צ והעלה את שיחותיו על הכתב. מידי פעם נשלח בשליחויות חשובות וכן ייצג את אדמו"ר הריי"צ באסיפות שעמדו על הפרק.

תולדות חיים

שנות צעירותו

נולד בח' טבת תרס"ד בעיר ורשה, כבר בילדותו לקחו בעבורו מלמדים יראי ה' ומשכילים בלימודם. שמואל עשה חיל בלימודיו, וכבר בגילו הצעיר ניכרו כשרונותיו הברוכים. בגיל שבע החל ללמוד גמרא מסכת בבא קמא, ואותה סיים בהגיעו לגיל 9. מגיל 9 ועד 11 למד מסכת בבא מציעא. כשהגיע לגיל בר-מצווה סיים את שלוש ה'בבות' על בוריין.

לאחר בר המצווה שלו, החל ללמוד בהתמדה ובשקידה גמרא עם מפרשים עד שרכש לעצמו ידיעה רחבה ומעמיקה בלימוד נגלה.

בהיותו כבן תשע שנים, לקחו אביו עמו לאדמו"ר הרש"ב בליובאוויטש. היה זה לקראת ראש השנה של שנת תרע"ג (או תרע"ד). מספרים כי בביקור זה זכה להיכנס עם אביו ל'יחידות' אצל הרבי. (לא הייתה זו הפעם הראשונה בו ראה את אדמו"ר הרש"ב, ר' שמואל זכה עוד לראות את אדמו"ר הרש"ב ובנו אדמו"ר הריי"צ בעת שהגיעו לביקורים בורשה והתאכסנו אצל סבו ר' יוז'יק או אצל אביו ר' שרגא פייוויש זלמנוב. בהזדמנויות אלו זכה ר' שמואל לקבל שפע ברכות מרבותינו נשיאינו).

ורשה

ר' שמואל נמנה כאחד מתלמידיה הראשונים של ישיבת תומכי תמימים ורשה. מאוחר יותר זכה לקבל סמיכה לרבנות מאת גדולי רבני ורשה. בראשית שנת תרפ"ו, והוא בחור כבן 24, קיבל מכתב התמנות מאדמו"ר הריי"צ הממנה אותו למפקח ומרכז לימוד הנגלה בכל מערכות וסניפי הישיבה. הוא גם התמנה לתפקיד ה'בוחן' של התמימים.

בחתונת הרבי עם הרבנית חיה מושקא בי"ד כסלו תרפ"ט מונה על ידי אדמו"ר הריי"צ להיות ה'שומר' של החתן בטרם החתונה ולאחריה, וכן להיות המלצר הממונה על שולחן הרבי. בשנת תרצ"ג נשא לאישה את מרת רייזל פייגא, בת הגאון המפורסם הרב שבתאי רפפורט, מחבר השו"ת שפתי כהנים בן משפחת אדמו"רי גור. לאחר נישואיו נכנס לעסקיו של סב אשתו שהיה בעליה של רשת טקסטיל; ר' שמואל מונה על המכירות בסביבות העיר ורשה. למרות שעזב את ניהול הישיבה, נשאר חבר הנהלת הישיבה והיה מסור ונתון לענייני הישיבה. בשנים אלה ועד לפרוץ מלחמת העולם השנייה, נחשב היה לנגיד בעמיו וגביר נכבד. ביתו היה פתוח תמיד לרווחה בפני קהל עדת החסידים בוורשה.

מלחמת העולם השנייה

בימי מלחמת העולם השנייה עזב את משפחתו ונדד לוילנה, שם ניהל את ישיבת תומכי תמימים וילנה. בערבו של י"ג בניסן, ליל בדיקת חמץ, הגיעה לאחר נדודים רבים מרת זלמנוב ותינוקה לוילנה, שם התאחדה עם בעלה לאחר יותר מחצי שנה קשה.

ביום י"ט באלול ת"ש, יצאו ר' שמואל ומשפחתו מריגה ונסעו מזרחה עד שהגיעו לעיר וולדיווסטוק שבמזרח רוסיה, משם המשיכו ליפן.

מיפן המשיך לארצות הברית, שם הגיע אל העיר ס. פרנציסקו, ממנה נסע ברכבת עד לניו-יורק. כאשר הגיע, יחד עם הרב משה לייב רודשטיין והרב יצחק דוב אושפאל, התפרסמה על כך ידיעה חגיגית ב'הקריאה והקדושה'. מיד לאחר הגיעו, זכה להיכנס ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ, ששמח מאוד לקבלו.

עד מהרה נכנס ר' שמואל לעבודתו המסועפת בארגונים שייסד והקים אדמו"ר הריי"צ. את פעילותו החל בסיוע ליהודים שהיו עדיין תחת הכיבוש הנאצי, לצד ביסוס חב"ד בארצות הברית: הקמת וביסוס ישיבת 'תומכי תמימים', מוסדות החינוך, הוצאה לאור של ספרות חב"דית, ועוד - כפי הוראת אדמו"ר הריי"צ אליו בשנת תש"ו: "להתעסק בהעניינים המסורים מאיתי על ידו".

כהמשך להוצאת גיליונות התמים, החל ר' שמואל בברכת אדמו"ר הריי"צ להוציא ביטאון חב"די בשם: "קובץ ליובאוויטש". לאחר מלחמת העולם השנייה ייסד אדמו"ר הריי"צ את "לשכת עזרה לפליטים וסידורם" ואת ר' שמואל מינה הרבי למזכירו לענייני פליטים וכמנהל הלשכה.

ר' שמואל - בשליחות הרבי - החל לפעול גם בעניין להוציא רבבות ילדים שנקלטו במנזרים בשנות השואה ושלח מכתבים רבים לרבני ישראל ועסקניו, על מנת לעוררם להוציא את הילדים כמה שיותר מהר. כמו כן התעורר צורך לדאוג לחינוכם היהודי החדש.

בהוראת אדמו"ר הריי"צ מונה גם ליו"ר "ועד שומרי שבת ליובאוויטש" שמטרתו הייתה לשלוח מידי שבת תמימים דוברי אנגלית לבתי הכנסת על מנת שיעוררו על חשיבות שמירת השבת, וכן לארגן שיעורים בהלכות שבת.

בהמשך עמד בראש חברת ניח"ח (ניגוני ישראל חסידי חב"ד).

לאחר הסתלקות אדמו"ר הריי"צ פעל ביחד עם החסידים ר' שניאור זלמן גוראריה ור' שמואל לויטין שהרבי יקבל את הנשיאות^[1].

בשנת תשכ"ה עבר להתגורר בירושלים, ונפטר בט"ז אדר תשל"ה.

משפחתו

בנו, הרב ישראל יוסף זלמנוב - פתח תקווה, שזכה לקירובים גדולים מכ"ק אדמו"ר שליט"א. הוא אביו של האדמו"ר מאופלע - הרב שרגא פייביש זלמנוב (חתן האדמו"ר ממודז'יץ)
חתנו, שבתאי גולדרינג

לקריאה נוספת

יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת חזק, תשע"ג

קישורים חיצוניים

מאמר על הרב שמואל זלמנוב מתוך גליון בית משיח 507.

↑ "בכל ביתי נאמן הוא" פרק ז'.

[1] "בכל ביתי נאמן הוא" פרק ז'.

[1]

@@ שורה 17: / שורה 17: @@
 ר' שמואל נמנה כאחד מתלמידיה הראשונים של ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]]. מאוחר יותר זכה לקבל [[סמיכה]] לרבנות מאת גדולי רבני [[ורשה]]. בראשית שנת [[תרפ"ו]], והוא בחור כבן 24, קיבל מכתב התמנות מאדמו"ר הריי"צ הממנה אותו למפקח ומרכז לימוד הנגלה בכל מערכות וסניפי הישיבה. הוא גם התמנה לתפקיד ה'בוחן' של התמימים.
-בחתונת [[הרבי]] עם [[הרבנית חיה מושקא]] ב[[י"ד כסלו תרפ"ט]] מונה על ידי אדמו"ר הריי"צ להיות ה'שומר' של החתן בטרם החתונה ולאחריה, וכן להיות המלצר הממונה על שולחן הרבי. בשנת [[תרצ"ג]] [[נישואין|נשא לאישה]] את מרת רייזל פייגא, בת הגאון המפורסם הרב [[שבתאי רפפורט]], מחבר השו"ת [[שפתי כהנים]] בן משפחת אדמו"רי [[גור]]. לאחר נישואיו נכנס לעסקיו של סב אשתו שהיה בעליה של רשת טקסטיל; ר' שמואל מונה על המכירות בסביבות העיר ורשה. למרות שעזב את ניהול הישיבה, נשאר חבר הנהלת הישיבה והיה מסור ונתון לענייני הישיבה. בשנים אלה ועד לפרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], נחשב היה לנגיד בעמיו וגביר נכבד. ביתו היה פתוח תמיד לרווחה בפני קהל עדת החסידים בורשה.
+בחתונת [[הרבי]] עם [[הרבנית חיה מושקא]] ב[[י"ד כסלו תרפ"ט]] מונה על ידי אדמו"ר הריי"צ להיות ה'שומר' של החתן בטרם החתונה ולאחריה, וכן להיות המלצר הממונה על שולחן הרבי. בשנת [[תרצ"ג]] [[נישואין|נשא לאישה]] את מרת רייזל פייגא, בת הגאון המפורסם הרב [[שבתאי רפפורט]], מחבר השו"ת [[שפתי כהנים]] בן משפחת אדמו"רי [[גור]]. לאחר נישואיו נכנס לעסקיו של סב אשתו שהיה בעליה של רשת טקסטיל; ר' שמואל מונה על המכירות בסביבות העיר ורשה. למרות שעזב את ניהול הישיבה, נשאר חבר הנהלת הישיבה והיה מסור ונתון לענייני הישיבה. בשנים אלה ועד לפרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], נחשב היה לנגיד בעמיו וגביר נכבד. ביתו היה פתוח תמיד לרווחה בפני קהל עדת החסידים בוורשה.
 ===מלחמת העולם השנייה===