ברכת התורה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
גם נשים מברכים עליה.{{הערה|שם סעיף י'.}} | גם נשים מברכים עליה.{{הערה|שם סעיף י'.}} | ||
חלוקים הדיעות אם ברכת "והערב נא" היא ברכה נפרדת ואם כן ישנן שלושה ברכות התורה, או שהיא המשכה של ברכת "על דברי תורה". יש המביאים ראיה לכך שהיא לא נחשבת לברכה בפני עצמה, | חלוקים הדיעות אם ברכת "והערב נא" היא ברכה נפרדת ואם כן ישנן שלושה ברכות התורה, או שהיא המשכה של ברכת "על דברי תורה". יש המביאים ראיה לכך שהיא לא נחשבת לברכה בפני עצמה, מכיון שהיא לא פותחת ב"ברוך", למרות שנהוג שברכות קצרות נפתחין בברכה גם אם "ברכה הסמוכה לחברתה"{{הערה|וכמו ברכות ההבדלה.}}, ולכן יש לומר "והערב" עם וא"ו. אך יש המפריכים ראיה זו{{הערה|ראה שם סעיף ה'.}}, ואומרים ש"ברכה הסמוכה לחברתה" אינה פותחת בברוך גם אם הברכה שלפניה היא ברכה קצרה.{{הערה|את ראייתם של הראשונים מברכות ה[[הבדלה]] הפותחים בברוך למרות שהם בגדר "ברכה הסמוכה לחברתה", הם מפריכים מכיון שאין הם "ברכה הסמוכה לחברתה", מכיון שניתן לברך על כל אחת מברכות אלו בפני עצמן, בשונה מברכת "והערב נא" שמברכים אותה אך ורק בצמוד לברכת "והערב".}} [[אדמו"ר הזקן]] מכריע, כי על אף שעל פי הסוד היא נחשבת לברכה בפני עצמה, ויש לענות [[אמן]] על הברכה הראשונה אחרי "לעסוק בדברי תורה", יש להוסיף "ואו" במילה "והערב". | ||
"אשר נתן לנו את תורתו" ביאר [[אדמו"ר הזקן]] - שנתן לנו את [[תורה|תורתו]] והלביש בה [[רצון העליון|רצונו]] וחכמתו יתברך הרי זה כאלו נתן לנו את [[עצמות ומהות|עצמו]] כביכול. כמו שאמרו חז"ל: "אורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד". | "אשר נתן לנו את תורתו" ביאר [[אדמו"ר הזקן]] - שנתן לנו את [[תורה|תורתו]] והלביש בה [[רצון העליון|רצונו]] וחכמתו יתברך הרי זה כאלו נתן לנו את [[עצמות ומהות|עצמו]] כביכול. כמו שאמרו חז"ל: "אורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד". | ||
גרסה מ־10:26, 26 באוקטובר 2021
ברכות התורה הם ברכות הודיה על לימוד התורה, וצריך להזהר בה מאוד מפני שברכתה מורה על חשיבות התורה בעיני הלומד, ומכאן שהוא עוסק בה לשמה[1]
גם נשים מברכים עליה.[2]
חלוקים הדיעות אם ברכת "והערב נא" היא ברכה נפרדת ואם כן ישנן שלושה ברכות התורה, או שהיא המשכה של ברכת "על דברי תורה". יש המביאים ראיה לכך שהיא לא נחשבת לברכה בפני עצמה, מכיון שהיא לא פותחת ב"ברוך", למרות שנהוג שברכות קצרות נפתחין בברכה גם אם "ברכה הסמוכה לחברתה"[3], ולכן יש לומר "והערב" עם וא"ו. אך יש המפריכים ראיה זו[4], ואומרים ש"ברכה הסמוכה לחברתה" אינה פותחת בברוך גם אם הברכה שלפניה היא ברכה קצרה.[5] אדמו"ר הזקן מכריע, כי על אף שעל פי הסוד היא נחשבת לברכה בפני עצמה, ויש לענות אמן על הברכה הראשונה אחרי "לעסוק בדברי תורה", יש להוסיף "ואו" במילה "והערב".
"אשר נתן לנו את תורתו" ביאר אדמו"ר הזקן - שנתן לנו את תורתו והלביש בה רצונו וחכמתו יתברך הרי זה כאלו נתן לנו את עצמו כביכול. כמו שאמרו חז"ל: "אורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד".
הערות שוליים
- ↑ ראה שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן מ"ז סעיף א'.
- ↑ שם סעיף י'.
- ↑ וכמו ברכות ההבדלה.
- ↑ ראה שם סעיף ה'.
- ↑ את ראייתם של הראשונים מברכות ההבדלה הפותחים בברוך למרות שהם בגדר "ברכה הסמוכה לחברתה", הם מפריכים מכיון שאין הם "ברכה הסמוכה לחברתה", מכיון שניתן לברך על כל אחת מברכות אלו בפני עצמן, בשונה מברכת "והערב נא" שמברכים אותה אך ורק בצמוד לברכת "והערב".