לוי יצחק הלפרין: הבדלים בין גרסאות בדף
(←משפחתו) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (הסרת קישורים עודפים) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:לוי הלפרין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לוי יצחק הלפרין]] | [[קובץ:לוי הלפרין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לוי יצחק הלפרין]] | ||
הרב '''לוי יצחק הלפרין''' ([[ו' חשוון]] [[תרצ"ד]] – [[ט"ז חשוון]] [[תשע"ט]]) היה מחשובי רבני חב"ד ב[[ירושלים]], ממייסדי ה[[מכון מדעי טכנולוגי להלכה]] וראש המכון. נחשב לגדול המומחים בעניני הלכה וטכנולוגיה ופסיקותיו מהוות בסיס הלכתי לפסקיהם של רבנים מורי הוראה מכל החוגים והעדות. | |||
הרב '''לוי יצחק הלפרין''' ([[ו' חשוון]] [[תרצ"ד]] | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[ירושלים]] ב[[ו' חשון]] [[תרצ"ד]] לאמו מרת בריינה ולאביו הרב [[חנניה יוסף הלפרין]], כדור שביעי ל[[אדמו"ר הזקן]]. | נולד ב[[ירושלים]] ב[[ו' חשון]] [[תרצ"ד]] לאמו מרת בריינה ולאביו הרב [[חנניה יוסף הלפרין]], כדור שביעי ל[[אדמו"ר הזקן]]. | ||
בצעירותו למד בישיבת 'חיי עולם' ולאחר מכן עבר ללמוד בישיבת סלבודקה ב[[בני ברק]] יחד עם אחיו הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]], ובעקבות השתתפותם של השניים בשיעור [[תניא]] שמסר בבית הכנסת הגדול | בצעירותו למד בישיבת 'חיי עולם' ולאחר מכן עבר ללמוד בישיבת סלבודקה ב[[בני ברק]] יחד עם אחיו הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]], ובעקבות השתתפותם של השניים בשיעור [[תניא]] שמסר בבית הכנסת הגדול בבני ברק ה[[משפיע]] הרב [[חיים שאול ברוק]], דבר שהיה למורת רוחה של הנהלת הישיבה, נאלצו לעזוב את הישיבה, וב[[חודש אייר]] [[תשי"א]] עברו השניים ללמוד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]]{{הערה|[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] עמוד 180.}}. | ||
בשנת [[תשי"ג]] ייסד במסגרת צעירי אגודת חב"ד בירושלים את ישיבת הערב החב"דית הראשונה, בשכונת 'בית ישראל', יחד עם אחיו הרב שמואל אלעזר הלפרין, כשבהמשך לכך הוקמה גם הישיבה בשכונת שערי חסד בניהול הרב [[נפתלי רוט]], שיחד עם הישיבה שהקימו האחים לבית הלפרין קירבה נערים רבים לחסידות חב"ד. | בשנת [[תשי"ג]] ייסד במסגרת צעירי אגודת חב"ד בירושלים את ישיבת הערב החב"דית הראשונה, בשכונת 'בית ישראל', יחד עם אחיו הרב שמואל אלעזר הלפרין, כשבהמשך לכך הוקמה גם הישיבה בשכונת שערי חסד בניהול הרב [[נפתלי רוט]], שיחד עם הישיבה שהקימו האחים לבית הלפרין קירבה נערים רבים לחסידות חב"ד. | ||
| שורה 18: | שורה 17: | ||
בשנת [[תשכ"ח]] הצטרף למייסדי 'המכון המדעי טכנולוגי לבעיות ההלכה' שיזם והקים הפרופסור ר' [[זאב לב]], ועמד בראש המחלקה ההלכתית של המכון, ובמשך השנים התמנה לעמוד בראשות המכון. | בשנת [[תשכ"ח]] הצטרף למייסדי 'המכון המדעי טכנולוגי לבעיות ההלכה' שיזם והקים הפרופסור ר' [[זאב לב]], ועמד בראש המחלקה ההלכתית של המכון, ובמשך השנים התמנה לעמוד בראשות המכון. | ||
פסקיו ההלכתיים בעניני טכנולוגיה ומדע נחשבים לבסיס עיקרי בפסיקותיהם של רבנים רבים מכל גווני הקשת החרדית, ועמדתו התורנית זכתה להתייחסות רבות מאת חשובי הפוסקים בדור האחרון, דוגמת הרב [[שלמה זלמן אוירבך]]. | פסקיו ההלכתיים בעניני טכנולוגיה ומדע נחשבים לבסיס עיקרי בפסיקותיהם של רבנים רבים מכל גווני הקשת החרדית, ועמדתו התורנית זכתה להתייחסות רבות מאת חשובי הפוסקים בדור האחרון, דוגמת הרב [[שלמה זלמן אוירבך]]. | ||
פסקיו מתפרסמים בבימות תורניות שונות, בפרסומים היוצאים לאור על ידי המכון שבראשותו, ובספריו '''מעשה חש"ב'''. | פסקיו מתפרסמים בבימות תורניות שונות, בפרסומים היוצאים לאור על ידי המכון שבראשותו, ובספריו '''מעשה חש"ב'''. | ||
| שורה 48: | שורה 47: | ||
*גיסו, רבי [[אברהם מנחם דנציגר]] אדמו"ר מאלכסנדר, (בעל אחותו הרבנית אסתר לאה). | *גיסו, רבי [[אברהם מנחם דנציגר]] אדמו"ר מאלכסנדר, (בעל אחותו הרבנית אסתר לאה). | ||
*אחותו, מרת מרים ראם, אשת הרב שמחה ראם, מרבני [[פתח תקווה]]. | *אחותו, מרת מרים ראם, אשת הרב שמחה ראם, מרבני [[פתח תקווה]]. | ||
*אחותו, מרת שרה מלכה נחמה רודרמן, אשת הרב [[יצחק רודרמן]], | *אחותו, מרת שרה מלכה נחמה רודרמן, אשת הרב [[יצחק רודרמן]], פתח תקווה. | ||
*בנו, הרב אברהם משה הלפרין, ראש המכון הטכנולוגי להלכה, ורב רמות פולין בשכונת רמות בירושלים. | |||
*בנו, הרב אברהם משה הלפרין, ראש המכון הטכנולוגי להלכה, ורב רמות פולין בשכונת רמות בירושלים. | |||
*בנו, הרב שמואל אלעזר הלפרין, מראשי הנהלת המכון הטכנולוגי להלכה בירושלים. | *בנו, הרב שמואל אלעזר הלפרין, מראשי הנהלת המכון הטכנולוגי להלכה בירושלים. | ||
*בתו מרת חסיה איטא, רעיית הרב אברהם חיים אייזנשטיין | *בתו מרת חסיה איטא, רעיית הרב אברהם חיים אייזנשטיין | ||
| שורה 68: | שורה 66: | ||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת סלובודקה]] | [[קטגוריה:בוגרי ישיבת סלובודקה]] | ||
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]] | [[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ד]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ט]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ט]] | ||
גרסה מ־12:20, 24 באוקטובר 2021
הרב לוי יצחק הלפרין (ו' חשוון תרצ"ד – ט"ז חשוון תשע"ט) היה מחשובי רבני חב"ד בירושלים, ממייסדי המכון מדעי טכנולוגי להלכה וראש המכון. נחשב לגדול המומחים בעניני הלכה וטכנולוגיה ופסיקותיו מהוות בסיס הלכתי לפסקיהם של רבנים מורי הוראה מכל החוגים והעדות.
תולדות חיים
נולד בירושלים בו' חשון תרצ"ד לאמו מרת בריינה ולאביו הרב חנניה יוסף הלפרין, כדור שביעי לאדמו"ר הזקן.
בצעירותו למד בישיבת 'חיי עולם' ולאחר מכן עבר ללמוד בישיבת סלבודקה בבני ברק יחד עם אחיו הרב שמואל אלעזר הלפרין, ובעקבות השתתפותם של השניים בשיעור תניא שמסר בבית הכנסת הגדול בבני ברק המשפיע הרב חיים שאול ברוק, דבר שהיה למורת רוחה של הנהלת הישיבה, נאלצו לעזוב את הישיבה, ובחודש אייר תשי"א עברו השניים ללמוד בישיבת תורת אמת[1].
בשנת תשי"ג ייסד במסגרת צעירי אגודת חב"ד בירושלים את ישיבת הערב החב"דית הראשונה, בשכונת 'בית ישראל', יחד עם אחיו הרב שמואל אלעזר הלפרין, כשבהמשך לכך הוקמה גם הישיבה בשכונת שערי חסד בניהול הרב נפתלי רוט, שיחד עם הישיבה שהקימו האחים לבית הלפרין קירבה נערים רבים לחסידות חב"ד.
לאחר שהוסמך לרבנות, התקיימו נישואיו עם רעייתו מרת יפה (שיינדיל) נחמה, בת ר' אברהם משה קירשנבוים, מחסידי חב"ד בירושלים ומגזע החיד"א.
פעילות ציבורית
חלוץ בעניני הלכה ומדע
במשך השנים עסק בהוראה וברבנות, והתמחה במיוחד בענינים טכנולוגיים בראי ההלכה, ואף נמנה על עורכי ערך ה'חשמל' באנציקלופדיה תלמודית.
בשנת תשכ"ח הצטרף למייסדי 'המכון המדעי טכנולוגי לבעיות ההלכה' שיזם והקים הפרופסור ר' זאב לב, ועמד בראש המחלקה ההלכתית של המכון, ובמשך השנים התמנה לעמוד בראשות המכון.
פסקיו ההלכתיים בעניני טכנולוגיה ומדע נחשבים לבסיס עיקרי בפסיקותיהם של רבנים רבים מכל גווני הקשת החרדית, ועמדתו התורנית זכתה להתייחסות רבות מאת חשובי הפוסקים בדור האחרון, דוגמת הרב שלמה זלמן אוירבך.
פסקיו מתפרסמים בבימות תורניות שונות, בפרסומים היוצאים לאור על ידי המכון שבראשותו, ובספריו מעשה חש"ב.
רוב פסקיו עוסקים בהכרעה הלכתית בסוגיות אקטואליות המתעוררות בעקבות החידושים הטכנולוגיים השונים, והשלכתם ההלכתית.
הבחירות לרבנות העיר ירושלים
בשנת תשמ"ג התמודד על תפקיד רב העיר ירושלים, והפסיד בהתמודדות לרב יצחק קוליץ שזכה ברוב הקולות של חברי הגוף הבוחר (49 קולות לטובת הרב קוליץ, מול 11 קולות לטובת הרב הלפרין), ונבחר כרבה האשכנזי של העיר.
כתביו
- סדרת השו"ת "מעשה חושב", בהוצאת המכון הטכנולוגי, 7 חלקים.
- בהוצאת המכון המדעי טכנולוגי להלכה
- שימוש בבוילר בשבת, תש"ל.
- חימום מים בשבת, תשל"ד.
- בעית הכהנים בבתי חולים, תשל"ו.
- מעשה וגרמא בהלכה, תשל"ח.
- טהרת פתחים, תשס"ב.
- כשרות ושבת במטבח המודרני, תשל"ט.
- מעליות בשבת, תשד"מ.
- אמונת עתך, תשס"א.
- אם אסק שמים - קיום מצוות בחלל, תשס"ג[2].
- החשמל בשבת, תשע"ג.
משפחתו
- אחיו, הרב משה צבי הלפרין, ראש ישיבת אחי תמימים ורב קהילת חב"ד בראשון לציון.
- אחיו, הרב שמשון לייב הלפרין, מנהל המחלקה למוסדות ציבור במשרד העבודה והרווחה, מראשי קהילת חב"ד בשכונת פגא"י בירושלים.
- אחיו, הרב זאב דב הלפרין, (סנהדריה) משפיע קהילת חב"ד בסנהדריה המורחבת בירושלים, ומשנה לנציב מס הכנסה.
- אחיו, הרב שמואל אלעזר היילפרין מגדולי רבני חב"ד ליובאוויטש בארה"ק, ראש ישיבת תורת אמת, רב שכונת בית ישראל בירושלים, ויושב ראש איגוד צאצאי רבנו הזקן.
- גיסו, רבי אברהם מנחם דנציגר אדמו"ר מאלכסנדר, (בעל אחותו הרבנית אסתר לאה).
- אחותו, מרת מרים ראם, אשת הרב שמחה ראם, מרבני פתח תקווה.
- אחותו, מרת שרה מלכה נחמה רודרמן, אשת הרב יצחק רודרמן, פתח תקווה.
- בנו, הרב אברהם משה הלפרין, ראש המכון הטכנולוגי להלכה, ורב רמות פולין בשכונת רמות בירושלים.
- בנו, הרב שמואל אלעזר הלפרין, מראשי הנהלת המכון הטכנולוגי להלכה בירושלים.
- בתו מרת חסיה איטא, רעיית הרב אברהם חיים אייזנשטיין
- בתו מרת מרים
- בתו מרת רבקה
- בתו מרת פשה הדסה, רעיית הרב יחיאל משה ורטהיימר, ביתר עלית
- בתו מרת שרה
הערות שוליים
- ↑ אוצר החסידים עמוד 180.
- ↑ נכתב במענה לשאלתו של האסטרונאוט היהודי מר אילן רמון.