ניגון בני היכלא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "<ref>" ב־"{{הערה|")
שורה 1: שורה 1:
{{קובץ|בני היכלא}}
{{קובץ|בני היכלא}}
'''בני היכלא''' הינו ניגון געגועים על פיוטו של [[האריז"ל]] (ושמו הקדוש - יצחק לוריא - רמוז בראשי תיבות של החרוזין של הפיוט<ref>מהחרוז השני ואילך</ref>).
'''בני היכלא''' הינו ניגון געגועים על פיוטו של [[האריז"ל]] (ושמו הקדוש - יצחק לוריא - רמוז בראשי תיבות של החרוזין של הפיוט{{הערה|מהחרוז השני ואילך</ref>).


הפיוט עוסק במעלתה של שעת [[רעוא דרעוין]] ב[[שבת]]. מקובל במסורת אצל חסידים שזהו מ[[עשרת הניגונים]] של [[אדמו"ר הזקן]].
הפיוט עוסק במעלתה של שעת [[רעוא דרעוין]] ב[[שבת]]. מקובל במסורת אצל חסידים שזהו מ[[עשרת הניגונים]] של [[אדמו"ר הזקן]].
שורה 8: שורה 8:
==יחוסו של הניגון==
==יחוסו של הניגון==


מובא<ref>ראה ב[[ליקוטי סיפורי התוועדויות]], מאת הרב [[מנחם זאב גרינגלס]], במדור [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]]. ועוד.</ref> שכאשר ר' [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]] הגיע ל[[מגיד ממזריטש]] היה סועד ב' סעודות אצל הרב המגיד, וסעודה ג' היה עורך שולחן לעצמו. הרב המגיד ציוה את אדמו"ר הזקן שילך בשבת זו לסעודה שלישית אצל ר' מיכל. ושם קיבל אדמו"ר הזקן הניגון שהיה נוהג ר' מיכל לנגנו אצל הבעש"ט.  
מובא{{הערה|ראה ב[[ליקוטי סיפורי התוועדויות]], מאת הרב [[מנחם זאב גרינגלס]], במדור [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]]. ועוד.</ref> שכאשר ר' [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]] הגיע ל[[מגיד ממזריטש]] היה סועד ב' סעודות אצל הרב המגיד, וסעודה ג' היה עורך שולחן לעצמו. הרב המגיד ציוה את אדמו"ר הזקן שילך בשבת זו לסעודה שלישית אצל ר' מיכל. ושם קיבל אדמו"ר הזקן הניגון שהיה נוהג ר' מיכל לנגנו אצל הבעש"ט.  


לכן מוצאים שהניגון מיוחס לפעמים גם לר' מיכל וגם להבעש"ט.  
לכן מוצאים שהניגון מיוחס לפעמים גם לר' מיכל וגם להבעש"ט.  

גרסה מ־23:12, 5 באוקטובר 2021

בני היכלא

בני היכלא הינו ניגון געגועים על פיוטו של האריז"ל (ושמו הקדוש - יצחק לוריא - רמוז בראשי תיבות של החרוזין של הפיוט{{הערה|מהחרוז השני ואילך</ref>).

הפיוט עוסק במעלתה של שעת רעוא דרעוין בשבת. מקובל במסורת אצל חסידים שזהו מעשרת הניגונים של אדמו"ר הזקן.

אדמו"ר הזקן הכניס את הפיוט בסידור התפילה שלו ב'סדר סעודה שלישית' של יום השבת.

יחוסו של הניגון

מובא{{הערה|ראה בליקוטי סיפורי התוועדויות, מאת הרב מנחם זאב גרינגלס, במדור יחיאל מיכל מזלוטשוב. ועוד.</ref> שכאשר ר' יחיאל מיכל מזלוטשוב הגיע למגיד ממזריטש היה סועד ב' סעודות אצל הרב המגיד, וסעודה ג' היה עורך שולחן לעצמו. הרב המגיד ציוה את אדמו"ר הזקן שילך בשבת זו לסעודה שלישית אצל ר' מיכל. ושם קיבל אדמו"ר הזקן הניגון שהיה נוהג ר' מיכל לנגנו אצל הבעש"ט.

לכן מוצאים שהניגון מיוחס לפעמים גם לר' מיכל וגם להבעש"ט.

בחצרות מבית מדרשו של ר' מיכל מזלטשוב מנוגן הניגון בשינויים קלים.

ניגון זה הוא ניגון י' בספר הניגונים.

מילות הפיוט

שמו של המחבר, חרוז באותיות הראשונות של כל אחד מהבתים בפיוט, כאשר כל בית בנוי מ-2 צלעות והצלע השניה שלו מתחרזת עם שאר הבתים.

בניגון החב"די של הפיוט, המנגינה חוזרת על עצמה בכל שלוש בתים מהפיוט, וכך יוצא שהבית האחרון נותר בודד ונוהגים לחזור ולנגן אותו שוב ושוב.

מילות המקור:

בְּנֵי הֵיכְלָא דְּכָסִיפִין לְמֶחְזֵי זִיו זְעֵיר אַנְפִּין,

יְהוֹן הָכָא בְּהַאי תַּכָּא דְּבֵהּ מַלְכָּא בְּגִלּוּפִין.

צְבוּ לַחְדָא בְּהַאי וַעְדָא בְּגוֹ עִירִין וְכָל גַדְפִין.

חֲדוּ הַשְׁתָּא בְּהַאי שַׁעְתָּא דְּבֵיהּ רַעְוָא וְלֵית זַעְפִּין.

קְרִיבוּ לִי חֲזוּ חֵילִי דְּלֵית דִּינִין דְּתָקִיפִין.

לְבַר נַטְלִין וְלָא עָאלִין הֲנֵי כַּלְבִּין דְּחָצִיפִין.

וְהָא אַזְמִין עֲתִיק יוֹמִין לְמִנְחָה‏, עַד יְהוֹן חָלְפִין.

רְעוּ דִּילֵיהּ דְגַלֵי לֵיהּ לְבַטָּלָא לְכָל קְלִיפִין.

יְשַׁוֵי לוֹן בְּנוֹקְבֵיהוֹן וְיִטַמְרוּן בְּגוֹ כֵפִין.

אֲרֵי הַשְׁתָּא בְּמִנְחָתָא בְּחֶדָוָתָא דִזְעֵיר אַנְפִּין.

האריז"ל

תרגום:
בני ההיכל הנכספים לראות זיוו של זעיר אנפין:

יהיו כאן בזה השולחן, שבו המלך בגילופין:

חפצו מאד באסיפה הזאת, בין מלאכים וכל בעלי כנפיים:

שמחו עתה בזו השעה, שבה רצון ואין כעס:

קרבו אלי, ראו כחי, שאין דינים חזקים:

לחוץ נוסעים ואינם נכנסים, אותם הכלבים החצופים:

והנה אזמין עתיק יומין למנחה, עד שהם יסתלקו:

רצון שלו שהוא גילה, לבטל את כל הקליפות:

ישים אותם בנקרתם, וייגנזו בתוך סלעים:

כי עכשיו במנחה, בשמחה של זעיר אנפין:

קישורים חיצוניים

הערות שוליים