הכותל המערבי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''הכותל המערבי''', הוא קיר החומה החיצוני של הר הבית. ממקום זה ואילך מתחילה קדושת [[בית המקדש]] לפי דרגות שונות. לטמא אסור להכנס להר הבית, (ולכן יש להזהר שלא לתחוב את היד בין אבני הכותל, דבר הכרוך באיסור עשה, מכיון שנפסק להלכה שביאה במקצת שמה ביאה.  
'''הכותל המערבי''', הוא קיר החומה החיצוני של הר הבית. ממקום זה ואילך מתחילה קדושת [[בית המקדש]] לפי דרגות שונות. לטמא אסור להכנס להר הבית, ולכן יש להזהר שלא לתחוב את היד בין אבני הכותל, מכיון שיש הטמאים (כגון נדות ויולדות)<REF>[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7981 רמב"ם פ"ג מהל' ביאת המקדש ה"ג.</REF> שאסורים להכנס למקדש באיסור לא תעשה,<REF>[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7986 פ"ג מהל' ביאת המקדש הלכה ח']</REF>, והאיסור חל גם על הכנסת היד לכותל, שיש האומרים שהיא איסור דאורייתא [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=8&hilchos=43&perek=3&halocha=18&hilite= השגות הראב"ד פ"ג מהל' ביאת המקדש הלי"ח] מפני שהיא הנקראת בלשון חז"ל "ביאה במקצת", מכיון שנפסק להלכה שביאה במקצת שמה ביאה, ויש חולקים כי הוא איסור מדרבנן והעונש הוא מכת מרדות.<REF>רמב"ם שם.</REF>


הכניסה לטמא במקומות מסוימים של הר הבית, כרוכה באיסור כרת.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=14&daf=7b&format=pdf יבמות ה ב.]</REF>
הכניסה לטמא במקומות מסוימים של הר הבית, כרוכה באיסור<REF>[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7990 פ"ג מהל' ביאת המקדש הלי"ב]</REF> כרת.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=14&daf=7b&format=pdf יבמות ה ב.]</REF>





גרסה מ־08:42, 17 בפברואר 2010

הכותל המערבי, הוא קיר החומה החיצוני של הר הבית. ממקום זה ואילך מתחילה קדושת בית המקדש לפי דרגות שונות. לטמא אסור להכנס להר הבית, ולכן יש להזהר שלא לתחוב את היד בין אבני הכותל, מכיון שיש הטמאים (כגון נדות ויולדות)[1] שאסורים להכנס למקדש באיסור לא תעשה,[2], והאיסור חל גם על הכנסת היד לכותל, שיש האומרים שהיא איסור דאורייתא השגות הראב"ד פ"ג מהל' ביאת המקדש הלי"ח מפני שהיא הנקראת בלשון חז"ל "ביאה במקצת", מכיון שנפסק להלכה שביאה במקצת שמה ביאה, ויש חולקים כי הוא איסור מדרבנן והעונש הוא מכת מרדות.[3]

הכניסה לטמא במקומות מסוימים של הר הבית, כרוכה באיסור[4] כרת.[5]


מקום עליית התפילות דרך הכותל, או דרך חברון

בשיחה עם רבי שמעון נתן נטע בידרמן מלעלוב,[6] הקשה הרבי סתירה: האדמו"ר האמצעי כותב[7] כי התפילות עולות דרך חברון, והפלא שבדבר, מכיון שיש בשולחן ערוך[8] פסק דין מפורש בנוגע לתפילה, שאם היה עומד בחוץ לארץ יחזיר פניו כנגד ארץ ישראל, ואם היה עומד בארץ ישראל יחזיר פניו כנגד ירושלים, שנאמר והתפללו אליך דרך העיר אשר בחרת, היה עומד בירושלים יחזיר פניו כנגד המקדש שנאמר והתפללו אל הבית הזה.

רבי שמעון רצה לתרץ כי יתכן שיש חילוק בין זמן הבית לזמן הזה, אבל הרבי דחה את דבריו שהרי פסק הדין נוגע גם בזמן הזה וכן נוהגים הן החו"ל להחזיר פניהם נגד א"י והן בא"י להחזיר הפנים כנגד ירושלים. ולכן רצה הרבי לתרץ בדוחק שהתפילות מגיעות תחילה לחברון ומשם לירושלים שהיא קדושה גדולה יותר.

בהמשך השיחה, אמר רבי שמעון בשם זקנו רבי דוד מלעלוב כי האבות נמצאים בליל שבת קודש בכותל המערבי.

על דבריו של רבי שמעון כי כלב הלך להשתטח בחברון הגיב הרבי בפשטות שיתכן שזה היה בדרכם של המרגלים ולכן הלך לשם, מלבד שסגולה זו של קברי אבות ישנה דווקא בחברון.

הערות שוליים

  1. [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7981 רמב"ם פ"ג מהל' ביאת המקדש ה"ג.
  2. פ"ג מהל' ביאת המקדש הלכה ח'
  3. רמב"ם שם.
  4. פ"ג מהל' ביאת המקדש הלי"ב
  5. יבמות ה ב.
  6. התוועדויות תשמ"ה ח"א עמ' 684.
  7. אגרות־קודש אדמו"ר האמצעי ע׳ שז.
  8. אורח חיים ריש סימן צ"ד.