הרנינו לאלקים עוזנו: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניגונים שחוברו על פרקי התהלים של הרבי}} | {{ניגונים שחוברו על פרקי התהלים של הרבי}} | ||
[[קובץ:ידיעה_ניגון_הרנינו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ידיעה ב[[שבועון כפר חב"ד]] על | [[קובץ:ידיעה_ניגון_הרנינו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ידיעה ב[[שבועון כפר חב"ד]] על ניגון הרנינו לאלוקים שהלחין ר' אליהו רבקין]] | ||
ה[[ניגון]] '''הַרְנִינוּ לֵאלֹקִים''' הינו ניגון חסידי תוסס המשלב שמחה ודביקות. ניגון זה הוא הראשון בסדרת הניגונים שהולחנו במיוחד לרגל יום הולדתו של [[הרבי]] ב[[י"א ניסן]] שנת [[תשמ"ב]] - יובל ה-80 שנה להולדת הרבי. | ה[[ניגון]] '''הַרְנִינוּ לֵאלֹקִים''' הינו ניגון חסידי תוסס המשלב שמחה ודביקות. ניגון זה הוא הראשון בסדרת הניגונים שהולחנו במיוחד לרגל יום הולדתו של [[הרבי]] ב[[י"א ניסן]] שנת [[תשמ"ב]] - יובל ה-80 שנה להולדת הרבי. | ||
גרסה מ־00:48, 5 באוקטובר 2021
| ניגונים שחוברו על פרק התהילים של הרבי |
|---|
| ס"ט · ע' · ע"א (1) · ע"א (2) · ע"א (3) · ע"א (4) · ע"ב · ע"ג (1) · ע"ג (2) · ע"ד · ע"ה · ע"ו · ע"ז · ע"ח (1) · ע"ח (2) · ע"ט · פ' · פ"א · פ"ב · פ"ג · פ"ד · פ"ה · פ"ו · פ"ז · פ"ח · פ"ט · צ' · צ"א · צ"ב · צ"ג · צ"ד · צ"ה · צ"ו · צ"ז · צ"ח · צ"ט · ק' · ק"א · ק"ב · ק"ג · ק"ד · ק"ד · ק"ה · ק"ו · ק"ז · ק"ח · ק"ט · ק"י · קי"א · קי"ב · קי"ג · קי"ד · קט"ו · קט"ז (1) · קט"ז (2) · קי"ז · קי"ח · קי"ט · ק"כ · קכ"א · קכ"ב · קכ"ג
ניתן לראות את שם הניגון באמצעות ריחוף עם סמן העכבר על מספר הניגון |
הניגון הַרְנִינוּ לֵאלֹקִים הינו ניגון חסידי תוסס המשלב שמחה ודביקות. ניגון זה הוא הראשון בסדרת הניגונים שהולחנו במיוחד לרגל יום הולדתו של הרבי בי"א ניסן שנת תשמ"ב - יובל ה-80 שנה להולדת הרבי.
את הניגון הלחין ר' פייטל לוין ולאחר שהתקבל על ידי הרבי בעת ההתוועדות הפך לחלק מרפרטואר הניגונים החב"די.
מילות הניגון
הַרְנִינוּ לֵאלֹקִים עוּזֵּנוּ, הָרִיעוּ לֵאלֹקֵי יַעֲקֹב.
שְׂאוּ זִמְרָה וּתְנוּ תֹף, כִּנּוֹר נָעִים עִם נָבֶל.
וַיַּאֲכִילֵהוּ מֵחֵלֶב חִטָּה, וּמִצּוּר דְּבַשׁ אַשְׂבִּיעֶךָּ
— תהלים פ"א, פסוקים ב, ג, יז.
.
משמעות תיבות הניגון
מזמור זה בתהלים נהגו לומר בבית המקדש בראש השנה לזכר הניסים שנעשו ביום זה בו התחילה גאולת מצרים על ידי שמצרים הפסיקו לשעבד את בני ישראל בפרך ונחו מיגיעם מהעבודה הקשה, ו"לפי ששבטי יעקב היו עבדים ויעקב הוא שירד עם בניו למצרים. ואז הוחל מנין שני העבודה שהיו במצרים כמנין רד"ו, לפיכך אמר לאלהי יעקב"[1].
וכאשר בני ישראל הלכו בדרכי ה' זכו לאכילת המן שהוא מתוק ונכבד יותר מחלב חטה וה' השביעם מים מצור מתוק מדבש[2], ועוד פירוש בזה שמדובר על העתיד: שכאשר בני ישראל ילכו בדרכי התורה והמצות ה' מבטיח להאכיל את ישראל בחלב חטה ולהשביעם דבש גם מצור - שגם הצור היבש יזוב דבש ונופת מרוב הברכה[3].
קישורים חיצוניים
- לשמיעת הניגון
- לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ