שיחה:חסידות אוז'רוב

לא מצאתי סיבה לחשיבות. אשמח אם יואיל מישהו בטובו לבאר לי החשיבות. תוקידידס - שיחה, 17:34, ט"ו באייר, ה'תשע"ט 17:34, 20 במאי 2019 (IST)

לדעתי כן חשוב שיהיה ערך על החסידויות השונות. ניתן להניח תבנית {{קצרמר}} אבל לא כדאי למחוק. בברכת הגאולה השלמה -- חלוקת דולרים מאחדת את העם * פינת החי * 14:09, כ"א באייר, ה'תשע"ט (26 במאי למניינם), ימות המשיח

הבעיה היא שאין מדיניות, ולעולם לא תהיה. ועל דא ודאי קא בכינא... שף ויתיב • קאנפרענץ רום

אישית אני מתנגד ליצירת ערכים חסרי קשר לחסידות חב"ד, לכך נוצרו המכלול וויקישיבה, ומי שנכנס לחב"דפדיה מחפש את הקשר לחב"ד דווקא, וכשהערך נמצא והקשר לחב"ד לא נמצא - בזבז את זמנו לשוא (אגב: ישנה סתירה בין דף זה וזה המדברים על כלל הערכים (שבהם נכתב שערכים יהודיים בכלל זכאים לערך, למרות ש"לא מומלץ להשקיע זמן ומשאבים" בהם) לבין דף זה המדבר על ערכי אישים (שבו נכתב שצריך להיות חשיבות בקשריו עם חב"ד)). בברכה, א.ב. קיסר - שיחה, 21:43, כ"א באייר, ה'תשע"ט 21:43, 26 במאי 2019 (IST)

אכן אין דף מדיניות (שאני מצאתי עכ"פ) בנוגע למחיקת ערכים, אבל יש דפי מדיניות לרוב הנושאים בחב"דפדיה (אם כי חלקם באמצע עריכה, לא מסודרים ולא נגישים). בנוגע לכתיבת ערכים יש התייחסות בדפי המדיניות ובהם נקבע: בדף עזרה:איך ליצור דף חדש נכתב שאומנם לא כדאי להשקיע בערכים עם חשיבות יהודית כללית אבל משמע שגם אין טעם למהר למחוק. לעומת זאת בדף החדש יותר חב"דפדיה:עקרונות וקוים מנחים ליצירת ערכים נקבע ש"ערכים מרכזיים ביהדות, כגון: גדולי ישראל במשך הדורות, ספרים מרכזיים, מושגים והיסטוריה בסיסית וכדומה" זכאים לערך. מה שאומר ששלשת חסידית גם זכאית לערך. אומנם הערך בצורה הנוכחית דרוש שיפור אבל לא מחיקה.

אגב, מתוך דף המדיניות הזה משמע שבנוגע לערכי אישים הכללים מחמירים יותר, ולכן אדמו"רי החסידות הכן לא יהיו זכאים לערך נפרד (אלא המידע עליהם יכנס לערך הכללי של החסידות). בברכת הגאולה השלמה -- חלוקת דולרים מאחדת את העם * פינת החי * 12:41, כ"ב באייר, ה'תשע"ט (27 במאי למניינם), ימות המשיח

לדעתי יש למחוק את הערך מיד, הוא לא קשור לחב"ד, ועוד, שזו בכלל חסידות עם כמה חסידים בודדים, יש את 'המכלול' בשביל זה... ||| חב"דניק ~ בית חב"ד פתוח ~ 16:07, 24 במאי 2020 (IST)

על אחד האדמו"רים יש ערך ואולי אפשר להכניס מידע מערכו לערך זה. גם אם לא אפשר להעתיק את הערך לדף השיחה ואולי יבוא יום ויגיע מי שיקח את זה על עצמו ● חלוקת קונטרסים • שיחה • יחי המלך המשיח שליט"א • 01:27 • ב' בסיוון ה'תש"ף

העברת הערך לכאן

האדמו"ר הראשון

האדמו"ר הראשון מאוז'רוב היה רבי יהודה לייביש הגדול, ממיוחסי גזע הלויים, ומהאריות שבחבורתו של החוזה מלובלין. נפטר בכ"ג בטבת תקצ"ז.

לאחר פטירת רבו החוזה מלובלין, הסתופף בצילם של היהודי הקדוש מפשיסחא, ה"אוהב ישראל" מאפטא, ורבי מאיר מאפטא בעל "אור לשמים".

היהודי הקדוש מפשיסחא העיד עליו לפני פטירתו "בשעת תפילתי אני נפגש תמיד עם ר' לייביש באותם היכלות; שנינו היינו בעלי תוספות ונשרפנו על קידוש השם, את שנינו שלחו לעולם הזה כדי שנשלים את ימינו, שנפסקו אז קודם זמנם. הוא יזכה לזקנה כי השכיל להסתתר מעין רואים".

בהסכמת רבו החוזה, התקבל בשנת תקע"ב לאב"ד בעיר אוז'רוב הסמוכה לאפטא, אך עדיין סרב אז להיות אדמו"ר לחסידים. רק מהסתלקותו של רבו האחרון, ר' מאיר מאפטא, בכ"ה תמוז תקפ"ה, הסכים בעל-כרחו להפצרות ההמונים.

בסוף ימיו גר בעיר אופולא, ושם גם נקבר.

האדמו"ר השני

בנו, רבי יחיאל חיים הלוי אפשטיין. מתלמידי הסבא קדישא רבי דובער מרדושיץ.ומתלמידי הרבי מטריסק.

הוכתר לאב"ד באופולא. משם עבר לאפטא. ובסוף ימיו חזר לעיר אבותיו, אוז'רוב, שם נהג באדמו"רות.

נפטר בקראקא, בח' תמוז תרכ"ח. ושם נקבר.

האדמו"ר השלישי

בנו, רבי יהודה לייביש הלוי אפשטיין (השני), אב"ד כמעלניק. מפורסם על שם ספרו "ברכת טוב".

נשא את בתו של הגאון ר' אליעזר שלום אב"ד שדליץ.

בהיותו כבן עשרים הסמיכו רבו האדמו"ר רבי יצחק מנשכיז, להוראה. שדחק בו לקבל את רבנות קהילת טארלה, ולהיות [[אדמו"ר] לחסידים. לאחר מכן כיהן ברבנות בערים אופולא, יוזיפוף, וחמעלניק, בה האריך ימים על ממלכתו, ומשם חזר לכהן כאב"ד ואדמו"ר בעיר מכורתו, אוז'רוב.

רבי אלעזר מקוז'ניץ כינהו "ארון קודש מלא ספרים".

לאחר כ"ו שנות הנהגה, נפטר בז' ניסן תרע"ד, מספר חדשים טרם פרוץ מלחמת העולם השניה, וכעדות נכדו האדמו"ר ר' משה יחיאל "מסר את נפשו עבור כלל ישראל".

ספרו ברכת טוב על התורה, נדפס בבילגוריי תרח"ץ.

האדמו"ר הרביעי

בנו, רבי אברהם שלמה הלוי אפשטיין. מחבר ספר שארית ברכה.

נולד בכמלניק בכ"ה תשרי תרכ"ה. במלאת לו חמש עשרה שנה, בשנת תר"מ את בתו של האדמו"ר רבי חיים שמואל מחנצ'ין, מגדולי האדמו"רים בפולין.

האדמו"ר החמישי

ערך מורחב – האדמו"ר רבי משה יחיאל

בנו, האדמו"ר רבי משה יחיאל הלוי אפשטיין.

האדמו"ר השישי

נכדו, בן-בתו, האדמו"ר הנוכחי, רבי תנחום בנימין בקר שליט"א. העביר את המוסדות מתל-אביב לבני ברק הרחיב וביסס את החסידות המתנוססת לתפארה ברחוב חזון איש בבני ברק כמו"כ הקים ישיבה לצעירים מצוינים בעיר.