קריאת התורה בסוכות: הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספת ערך) |
|||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
===בחוץ לארץ=== | ===בחוץ לארץ=== | ||
*'''שיטת רש"י{{הערה|על הגמרא במסכת סוכה.}} והרמב"ם{{הערה|בקצת נוסחאות.}} והרמ"א{{הערה|שולחן ערוך תרס"ג, א.}}''' - כיון שבכל יום אנו מסתפקים איזה יום זה מימי החג{{הערה|שהרי אם סוכות החל ביום הראשון של יום טוב, זהו יום שני של חול המועד, ואם סוכות החל ביום השני של יום טוב, זהו היום הראשון של חול המועד.}}, מתחילים לקרוא בכל יום את הקריאה של אותו יום{{הערה|ביום הראשון של חול המועד, שהוא היום השני מימי חג הסוכות מתחילים 'ביום השני, וכן הלאה.}}, והעולה השני והשלישי קוראים את קריאות הימים שאחריו, ואילו הרביעי שהוא עיקר הקריאה{{הערה|שהוא העולם שמיתוסף בחולו של מועד על שאר ימים.}} קורא את שני הקריאות, | {| border="1" align="left" | ||
|+ קריאת התורה בא' דחול המועד סוכות בחו"ל | |||
|- | |||
! השיטה/העליה !! כהן !! לוי !! שלישי !! רביעי | |||
|- | |||
! רש"י | |||
| וביום השני || וביום השלישי || וביום הרביעי || וביום השני + וביום השלישי | |||
|- | |||
! תוספות | |||
| וביום השני || וביום השלישי || וביום השני || וביום השלישי | |||
|- | |||
! בית יוסף | |||
| וביום השני || וביום השלישי || וביום השלישי || וביום השני + וביום השלישי | |||
|} | |||
*'''שיטת רש"י{{הערה|על הגמרא במסכת סוכה.}} והרמב"ם{{הערה|בקצת נוסחאות.}} והרמ"א{{הערה|שולחן ערוך תרס"ג, א.}}''' - כיון שבכל יום אנו מסתפקים איזה יום זה מימי החג{{הערה|שהרי אם סוכות החל ביום הראשון של יום טוב, זהו יום שני של חול המועד, ואם סוכות החל ביום השני של יום טוב, זהו היום הראשון של חול המועד.}}, מתחילים לקרוא בכל יום את הקריאה של אותו יום{{הערה|ביום הראשון של חול המועד, שהוא היום השני מימי חג הסוכות מתחילים 'ביום השני, וכן הלאה.}}, והעולה השני והשלישי קוראים את קריאות הימים שאחריו, ואילו הרביעי שהוא עיקר הקריאה{{הערה|שהוא העולם שמיתוסף בחולו של מועד על שאר ימים.}} קורא את שני הקריאות, בגלל הספק איזה יום של חג הסוכות הוא היום{{הערה|כך לדוגמא ביום הראשון של חול המועד יקרא לרביעי גם את 'וביום השני' וגם את 'וביום השלישי'.}}. | |||
*'''שיטת תוספות{{הערה|דיבור המתחיל 'אתקין'.}}''' - בדומה לשיטת רש"י, אך הרביעי חוזר וקורא רק את הקריאה של אותו יום, ולא שתי קריאות מספק. | *'''שיטת תוספות{{הערה|דיבור המתחיל 'אתקין'.}}''' - בדומה לשיטת רש"י, אך הרביעי חוזר וקורא רק את הקריאה של אותו יום, ולא שתי קריאות מספק. | ||
*'''שיטת הבית יוסף''' - כפי שיטת רש"י, אך העולה שלישי לא ממשיך וקורא את הקריאה של יומיים קדימה, כיון שאינה קשורה לענינו של יום אפילו | *'''שיטת הבית יוסף''' - כפי שיטת רש"י, אך העולה שלישי לא ממשיך וקורא את הקריאה של יומיים קדימה, כיון שאינה קשורה לענינו של יום אפילו לפי הספק, אלא חוזר וקורא מה שקרא העולה ללוי. | ||
===בארץ ישראל=== | ===בארץ ישראל=== | ||
בשולחן ערוך כתב המחבר שכיון שבארץ ישראל אין ספיקא דיומא, כל ארבעת הקרואים קוראים את הקריאה של אותו יום, וחוזרים עליה 4 פעמים. | בשולחן ערוך כתב המחבר שכיון שבארץ ישראל אין ספיקא דיומא, כל ארבעת הקרואים קוראים את הקריאה של אותו יום, וחוזרים עליה 4 פעמים. | ||
==קריאת התורה בשמחת תורה== | ==קריאת התורה בשמחת תורה== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[קריאת התורה בשמחת תורה]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[קריאת התורה בשמחת תורה]]}} | ||
גרסה מ־23:36, 3 באוקטובר 2021
|
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. | |||
קריאת התורה בחג הסוכות הינה חלק מחיובי החג, כאשר במהלך התפילה, לאחר הלל והושענות קוראים בתורה מעניני החג. במנהגי הקריאה יש הבדלים בין ארץ ישראל וחוץ לארץ, ואף בין חסידי חב"ד עצמם יש חילוקי מנהגים באופן קריאת התורה בחול המועד.
קריאת התורה בחג ראשון
במשנה מסכת מגילה[1] אמרו חז"ל: "ביום טוב הראשון של חג קורים בפרשת מועדות שבתורת כהנים", וזה המנהג הפשוט בכל ישראל לקרוא את פרשת המועדות שבפרשת אמור.
בקריאה זו, כמו בשאר הימים טובים, עולים לתורה חמשה קרואים, והשישי מפטיר בקרבן המוסף של חג שבפרשת פנחס, וההפטרה נקראת בסוף ספר זכריה 'הנה יום בא להשם'.
באם יום טוב חל בשבת, מחלקים את פרשת המועדות לשבעה קרואים.
בחוץ לארץ שיום טוב ראשון נמשך יומיים, קוראים ביום השני כמו ביום הראשון, אך מפטירים בספר מלכים "ויקהלו אל המלך שלמה כל איש ישראל".
קריאת התורה בחול המועד
על המשך דברי המשנה במסכת מגילה, שבימי חול המועד קוראים בקרבנות החג, נחלקו גדולי ישראל לאורך הדורות כיצד הוא אופן הקריאה הנכון בחו"ל ובארץ ישראל.
בחוץ לארץ
| השיטה/העליה | כהן | לוי | שלישי | רביעי |
|---|---|---|---|---|
| רש"י | וביום השני | וביום השלישי | וביום הרביעי | וביום השני + וביום השלישי |
| תוספות | וביום השני | וביום השלישי | וביום השני | וביום השלישי |
| בית יוסף | וביום השני | וביום השלישי | וביום השלישי | וביום השני + וביום השלישי |
- שיטת רש"י[2] והרמב"ם[3] והרמ"א[4] - כיון שבכל יום אנו מסתפקים איזה יום זה מימי החג[5], מתחילים לקרוא בכל יום את הקריאה של אותו יום[6], והעולה השני והשלישי קוראים את קריאות הימים שאחריו, ואילו הרביעי שהוא עיקר הקריאה[7] קורא את שני הקריאות, בגלל הספק איזה יום של חג הסוכות הוא היום[8].
- שיטת תוספות[9] - בדומה לשיטת רש"י, אך הרביעי חוזר וקורא רק את הקריאה של אותו יום, ולא שתי קריאות מספק.
- שיטת הבית יוסף - כפי שיטת רש"י, אך העולה שלישי לא ממשיך וקורא את הקריאה של יומיים קדימה, כיון שאינה קשורה לענינו של יום אפילו לפי הספק, אלא חוזר וקורא מה שקרא העולה ללוי.
בארץ ישראל
בשולחן ערוך כתב המחבר שכיון שבארץ ישראל אין ספיקא דיומא, כל ארבעת הקרואים קוראים את הקריאה של אותו יום, וחוזרים עליה 4 פעמים.
קריאת התורה בשמחת תורה
| ערך מורחב – קריאת התורה בשמחת תורה |
בחג החותם את ימי חול המועד סוכות, שמחת תורה נוהגים לסיים את התורה ולהתחיל אותה מחדש, והדבר נחוג בשמחה גדולה עם מנהגים מיוחדים ופיוטים שהתחברו במיוחד לקריאה זו.
בחוץ לארץ, שימי החג כפולים, קוראים ביום הראשון (שמיני עצרת) את קריאת 'עשר תעשר' ולהפטרה קוראים "ויהי ככלות שלמה", וביום השני (שמחת תורה) את פרשיות וזאת הברכה ובראשית, ובשני הימים קוראים למפטיר את קרבן מוסף של שמיני עצרת שבפרשת פנחס ("וביום השמיני עצרת תהיה לכם").
קישורים חיצוניים
| זמן שמחתנו | ||
|---|---|---|
| זמנים | ערב חג הסוכות • סוכות • הושענא רבה • שמיני עצרת • שמחת תורה • שבת בראשית • ויעקב הלך לדרכו | 
|
| סוכה | דפנות • סכך • ישיבה בסוכה • שינה בסוכה • נוי סוכה • אושפיזין • מבצע סוכה | |
| ארבעת המינים | לולב • אתרוג (אתרוג קלבריה) • הדס • ערבה • נטילת לולב • חלוקת ארבעת המינים • ברכה על ארבעת המינים של הרבי • מבצע לולב | |
| חג הסוכות בבית המקדש | ניסוך המים • שמחת בית השואבה • הושענות • מצות ערבה • פרי החג • מצות הקהל | |
| תפילות ומנהגים | הלל • הושענות • קריאת התורה בסוכות • חביטת ערבה • מכירת המצוות | |
| שמיני עצרת ושמחת תורה | • הקפות • אתה הראת • תפילת גשם • תהלוכה • קריאת התורה בשמחת תורה • חתן תורה • חתן בראשית • חיבור החג עם ימות החול • הקפות שניות | |
| ניגוני החג | אתה בחרתנו • אתה בחרתנו (רוסית) • ושמחת בחגך • הושיעה את עמך • אום אני חומה • ניגון ריקוד • ניגון הקפות • על הסלע הך • אשריכם ישראל • שישו ושמחו (ב) • שישו ושמחו (ג) • תורה איז די בעסטע סחורה • והחסידים והעובדים • ניגון לנטילת לולב | |
הערות שוליים
- ↑ גמרא דף ל' עמוד ב.
- ↑ על הגמרא במסכת סוכה.
- ↑ בקצת נוסחאות.
- ↑ שולחן ערוך תרס"ג, א.
- ↑ שהרי אם סוכות החל ביום הראשון של יום טוב, זהו יום שני של חול המועד, ואם סוכות החל ביום השני של יום טוב, זהו היום הראשון של חול המועד.
- ↑ ביום הראשון של חול המועד, שהוא היום השני מימי חג הסוכות מתחילים 'ביום השני, וכן הלאה.
- ↑ שהוא העולם שמיתוסף בחולו של מועד על שאר ימים.
- ↑ כך לדוגמא ביום הראשון של חול המועד יקרא לרביעי גם את 'וביום השני' וגם את 'וביום השלישי'.
- ↑ דיבור המתחיל 'אתקין'.