11,687
עריכות
(יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה}} בעגה החב"דית, '''"שַׂר הַמַשְׁקִים"''' הוא החסיד שאחראי על חלוקת ה"משקה" לאמירת "...") |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה}} | {{בעבודה}} | ||
בעגה החב"דית, '''"שַׂר הַמַשְׁקִים"''' הוא | בעגה החב"דית, '''"שַׂר הַמַשְׁקִים"''' הוא ה[[חסיד]] שממונה על חלוקת ה"[[משקה]]" לאמירת "[[לחיים]]" ב[[התוועדות חסידית]] לכל הנוכחים. | ||
התואר לקוח מסיפור התורה ב[[פרשת וישב]] אודות שר המשקים ושר האופים אותם פגש [[יוסף הצדיק]] בבית הסוהר ופתר להם את חלומותיהם. | התואר לקוח מסיפור התורה ב[[פרשת וישב]] אודות שר המשקים ושר האופים אותם פגש [[יוסף הצדיק]] בבית הסוהר ופתר להם את חלומותיהם. | ||
==כללים ל"שר המשקים"== | |||
חסידים אמרו ש"שר המשקים" צריך לדעת שלושה דברים{{הערה|לחיים ולברכה - התוועדות חסידית עמ' 19.}}: | |||
#ראשית לכול, לדאוג שכל ה"[[משקה]]" ייכנס פנימה, להיזהר שלא תישפך אפילו טיפה אחת לבטלה. | |||
#שנית, כשהוא מוזג למישהו "משקה", הוא צריך לכוון שהוא מעניק לאותו יהודי שפע של ברכה ברוחניות ובגשמיות. כשהוא מוזג את ה"משקה" ליהודי, יש להסתכל עליו ולחשוב מה הוא צריך. אחד צריך שכל, אחד צריך ענווה, אחד צריך התמדה וכיוצא בזה. ולהתפלל לקדוש ברוך הוא שיברך אותו בכל מה שהוא צריך. | |||
#ולבסוף, שלא ישכח לומר "[[לחיים]]" גם בעצמו. שלא יהיה עסוק רק בלתת לזולת, שלא ישכח שההתוועדות היא גם בשבילו, לא רק לומר לשני מה הוא צריך לעשות. | |||
==שרי המשקים של הרבי== | |||
כבר מראשית נשיאותו של [[הרבי]], בשנת [[תשי"א]], החל הרב [[מרדכי מנטליק]] ראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית - 770]], לשמש כ"שר המשקים" של הרבי. | |||
בתחילת כל [[התוועדות]] היה מוזג [[יין]] לכוסו של הרבי, וחוזר וממלאה בשעת ההתוועדות. פעם אחת, בשנת תשי"א, ביקש הרבי מהרב מענטליק שימזוג לחיים למשתתפים בהתוועדות. כשאמר אחד שהוא רוצה מ[[אדמו"ר הזקן]] בעצמו, החל הרבי לדבר אודות המובא בקבלה ובחסידות, שישנם שני אופנים בהגדרת הקו - האם הוא קו אחד ארוך מתחילתו עד סופו, או שהוא מורכב מנקודות, ועל פי זה ביאר שכל [[רבותינו נשיאינו]] הינם עצם אחד. לאחר מכן אמר לאותו אחד, שהרב מענטליק הוא "שר המשקים" שלו, וממנו יקבלו. | |||
פעם אחרת, התבטא הרבי ב[[התוועדות]] "הנני מאושר מכך שהרב מענטליק משמש אותי". את ההתבטלות שלו לרבי ראו בכל פרט ופרט, במיוחד בעניין זה של מזיגת היין. האופן בו ניגש למזוג את היין - מתוך יראת הרוממות ויראת הכבוד, ניכרו והורגשו בכל פעם מחדש. | |||
כמו כן בסיום ההתוועדויות הגדולות כשהרבי חילק [[כוס של ברכה]] היה עומד שעות ארוכות עם קנקן בידיו, וממלא את כוסו של הרבי מיד כשזו נגמרת. | |||
הרב [[מיכאל חנוך גאלאמב]], [[משפיע]] בישיבה המרכזית ב-770, מספר: "באחת השבתות - היה זה כבר בשנותיו האחרונות, בתקופה בה סבל ממחלה קשה - התאמץ הרב מענטליק והגיע כמנהגו למלאות את תפקידו כ"שר המשקים" של הרבי. ידיו רעדו, אך הוא התעקש וניסה למזוג מהיין לכוסו של הרבי, ללא הצלחה. הרבי לקח בידיו הק' את הקנקן מידיו, ומזג בעצמו לכוסו. לרבים היה נראה שיש כאן משהו 'שמימי'. ואכן, זו הייתה הפעם האחרונה שהוא מזג את היין - מאז נפל למשכב, ממנו לא קם עוד". | |||
מחליפו של הרב מנטליק בתפקיד שר המשקים של הרבי היה ה[[משמש בקודש]] הרב [[בערל יוניק]]. | |||
=="שר המשקים" בהקשרים אחרים== | |||
בהקשר אחר, בתורת הקבלה והחסידות שר המשקים, שר האופים ושר הטבחים מתארים שלושה גורמים בגרונו של האדם המקשרים את הראש והגוף: קנה, ושט וורידים. עניינם הוא התגברות ה[[חומר|חומריות]] והשיקוע באכילה ושתיה, וכן רתיחת הדם בעניני העולם. זהו "מיצר הגרון" מלשון [[מצרים]], שהמולך בו הוא [[פרעה]], וג' שרי פרעה אלו הם העומדים שם ומעכבים את נקודת ה[[בכן]] להגיע מהמוח ללב. | בהקשר אחר, בתורת הקבלה והחסידות שר המשקים, שר האופים ושר הטבחים מתארים שלושה גורמים בגרונו של האדם המקשרים את הראש והגוף: קנה, ושט וורידים. עניינם הוא התגברות ה[[חומר|חומריות]] והשיקוע באכילה ושתיה, וכן רתיחת הדם בעניני העולם. זהו "מיצר הגרון" מלשון [[מצרים]], שהמולך בו הוא [[פרעה]], וג' שרי פרעה אלו הם העומדים שם ומעכבים את נקודת ה[[בכן]] להגיע מהמוח ללב. | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]] |
עריכות