185
עריכות
מ
ויקיזציה
(←פתיח) |
מ (ויקיזציה) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
הרב '''אברהם דוד לאוואוט''' ([[תקע"ה]] - [[י"ח אדר]] [[תר"נ]]) היה רבה של [[ניקולייב]] ב[[אוקראינה]] ויישובי הסביבה, ומחבר [[#ספריו|ספרים]]. סב סבו של [[הרבי]]. | הרב '''אברהם דוד לאוואוט''' ([[תקע"ה]] - [[י"ח אדר]] [[תר"נ]]) היה רבה של [[ניקולייב]] ב[[אוקראינה]] ויישובי הסביבה, ומחבר [[#ספריו|ספרים]]. סב סבו של [[הרבי]]. | ||
הרב אברהם דוד הצטיין בשכלו החד, כשרונות נעלים וידיעה רחבה בים התלמוד. וגם בצדקותו קנה לו מעריצים אשר רחשו לו [[אהבה]] רבה כל ימיו | הרב אברהם דוד הצטיין בשכלו החד, כשרונות נעלים וידיעה רחבה בים התלמוד. וגם בצדקותו קנה לו מעריצים אשר רחשו לו [[אהבה]] רבה כל ימיו{{הערה|הקדמת [[הרבי]] לספר [[קב נקי]] ממה ששמע מאמו [[הרבנית חנה]].}}. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בשנת [[תקע"ה]], לאביו הרב יהודה לייב (בן ר' יצחק, נפטר ביום שישי ערב [[שבת]] קודש ו' [[אלול]] [[תרכ"ג]]), ולאמו הרבנית פיגא (בת ה[[חסיד]] ר' אליהו, נפטרה ביום ביום שישי ערב [[שבת]] [[ה' אייר]] [[תרי"ג]]). באותה תקופה בערך, עברה משפחתו להתגורר במושבה רומנובקה, על פי הוראת [[אדמו"ר האמצעי]]. | נולד בשנת [[תקע"ה]], לאביו הרב יהודה לייב (בן ר' יצחק, נפטר ביום שישי ערב [[שבת]] קודש ו' [[אלול]] [[תרכ"ג]]), ולאמו הרבנית פיגא (בת ה[[חסיד]] ר' אליהו, נפטרה ביום ביום שישי ערב [[שבת]] [[ה' אייר]] [[תרי"ג]]). באותה תקופה בערך, עברה משפחתו להתגורר במושבה רומנובקה, על פי הוראת [[אדמו"ר האמצעי]]. | ||
עוד בצעירותו נודע כפיקח, בעל שכל חד וכשרונות נעלים. עם הזמן רכש לעצמו ידיעות רחבות בגמרא, בהלכה ובחסידות. מצד אחד עסק רבות בהלכות סבוכות של גיטין וחליצה, ומצד שני כתב מנהגים חב"דיים הנוגעים לחיי היום יום. לא פלא שתושבי מקומו מינוהו לרב עליהם. | עוד בצעירותו נודע כפיקח, בעל שכל חד וכשרונות נעלים. עם הזמן רכש לעצמו ידיעות רחבות בגמרא, בהלכה ובחסידות. מצד אחד עסק רבות בהלכות סבוכות של גיטין וחליצה, ומצד שני כתב מנהגים חב"דיים הנוגעים לחיי היום יום. לא פלא שתושבי מקומו מינוהו לרב עליהם. | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
במשך שבעים וחמש שנותיו, חי בתקופת נשיאותם של ארבעה אדמו"רים. את [[אדמו"ר האמצעי]] לא ברור אם זכה לראות, שכן בהיותו אך בן 13 נסתלק האדמו"ר האמצעי. רוב שנותיו היו בתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]] אליו התקשר בלב ונפש, ולאחר [[הסתלקות]]ו התקשר לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]]. בשלהי שנותיו החלה תקופת [[אדמו"ר הרש"ב]], עמו עמד בקשר מכתבים מיוחד בנוגע לספריו. | במשך שבעים וחמש שנותיו, חי בתקופת נשיאותם של ארבעה אדמו"רים. את [[אדמו"ר האמצעי]] לא ברור אם זכה לראות, שכן בהיותו אך בן 13 נסתלק האדמו"ר האמצעי. רוב שנותיו היו בתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]] אליו התקשר בלב ונפש, ולאחר [[הסתלקות]]ו התקשר לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]]. בשלהי שנותיו החלה תקופת [[אדמו"ר הרש"ב]], עמו עמד בקשר מכתבים מיוחד בנוגע לספריו. | ||
שניים מזקני החסידים חיבבוהו במיוחד והם החסיד הנודע הרב [[הלל מפאריטש]] והחסיד הרב [[אליהו יוסף מדריבין]]. בזכות דבריו מונה רבי הלל מפאריטש לשליח אדמו"ר ה'צמח צדק' להחזקת התורה והפצת החסידות בערי רוסיה. בהיות הרב אברהם דוד בשנות השלושים המוקדמות לחייו, הציע לאדמו"ר ה'צמח צדק' שישלח את אחד מגדולי החסידים לערי [[רוסיה]] בכדי לחזק את מצב התורה והיהדות, ובד בבד להפיץ את תורת החסידות. למרות גילו הצעיר, הסכים עמו האדמו"ר, ולאחר זמן נשלח ר' הלל מפאריטש כשליח מיוחד להפצת היהדות והחסידות. | שניים מזקני החסידים חיבבוהו במיוחד והם החסיד הנודע הרב [[הלל מפאריטש]] והחסיד הרב [[אליהו יוסף מדריבין]]. בזכות דבריו מונה רבי הלל מפאריטש לשליח אדמו"ר ה'צמח צדק' להחזקת התורה והפצת החסידות בערי רוסיה. בהיות הרב אברהם דוד בשנות השלושים המוקדמות לחייו, הציע לאדמו"ר ה'צמח צדק' שישלח את אחד מגדולי החסידים לערי [[רוסיה]] בכדי לחזק את מצב התורה והיהדות, ובד בבד להפיץ את תורת החסידות. למרות גילו הצעיר, הסכים עמו האדמו"ר, ולאחר זמן נשלח ר' הלל מפאריטש כשליח מיוחד להפצת היהדות והחסידות. | ||
בשנים תר"ד ותר"ה, הקים אדמו"ר ה'צמח צדק' 'כוללים' לאברכים ברחבי [[רוסיה]] הגדולה, אז הוקם כולל ברומנובקה ובראשו עמד הרב לאוואוט. ואילו חתנו, הרב ישראל לייב יאנובסקי (סבו זקנו של הרבי), ניהל במושבה ישיבה אשר עם הזמן נתפרסמה ונהרו אליה תלמידים רבים. בכדי להחזיק את הישיבה, היה צורך בגיוס כספים. לעזרת הרב יאנובסקי וחמיו הרב לאוואוט, באו בני אדמו"ר ה'צמח צדק' אשר כתבו מכתב תמיכה בישיבה, ולמכתב הוסיף דברים הרב לאוואוט. | בשנים תר"ד ותר"ה, הקים אדמו"ר ה'צמח צדק' 'כוללים' לאברכים ברחבי [[רוסיה]] הגדולה, אז הוקם כולל ברומנובקה ובראשו עמד הרב לאוואוט. ואילו חתנו, הרב ישראל לייב יאנובסקי (סבו זקנו של הרבי), ניהל במושבה ישיבה אשר עם הזמן נתפרסמה ונהרו אליה תלמידים רבים. בכדי להחזיק את הישיבה, היה צורך בגיוס כספים. לעזרת הרב יאנובסקי וחמיו הרב לאוואוט, באו בני אדמו"ר ה'צמח צדק' אשר כתבו מכתב תמיכה בישיבה, ולמכתב הוסיף דברים הרב לאוואוט. | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
==פועלו למען יהודי העיר== | ==פועלו למען יהודי העיר== | ||
הרב לאוואט פעל ועשה רבות לטובת יהודי ניקולייב והסביבה, בדאגו למצבם הרוחני והגשמי גם יחד. מאמצים רבים עשה בכדי לטוות קשרים מיוחדים עם השלטונות, אצלם פעל גדולות ונצורות כדי להיטיב את מצבם הכלכלי של יהודי העיר והמושבות. כמו כן הפיח רוח חיים בפעילות הרוחנית בעיר, ותיקן תקנות חשובות בענייני הנהגה ושמירת המצוות. תקנות אלו נשתמרו גם זמן רב לאחר פטירתו. | הרב לאוואט פעל ועשה רבות לטובת יהודי ניקולייב והסביבה, בדאגו למצבם הרוחני והגשמי גם יחד. מאמצים רבים עשה בכדי לטוות קשרים מיוחדים עם השלטונות, אצלם פעל גדולות ונצורות כדי להיטיב את מצבם הכלכלי של יהודי העיר והמושבות. כמו כן הפיח רוח חיים בפעילות הרוחנית בעיר, ותיקן תקנות חשובות בענייני הנהגה ושמירת המצוות. תקנות אלו נשתמרו גם זמן רב לאחר פטירתו. | ||
השפעתו הכבירה, פעלה בכל האיזור, וכפי שתיאר זאת הרבי כאשר כתב את תולדות חייו: "הודות להשפעתו הטובה, נעשה כל הגליל דפלך חרסון למקום תורה ומצווה". | השפעתו הכבירה, פעלה בכל האיזור, וכפי שתיאר זאת הרבי כאשר כתב את תולדות חייו: "הודות להשפעתו הטובה, נעשה כל הגליל דפלך חרסון למקום תורה ומצווה". | ||
| שורה 83: | שורה 83: | ||
נתיב החיים. סידור [[אדמו"ר הזקן]] הודפס בתוספת פסקי "דרך החיים" של הגאון רבי יעקב מליסא. אבל חלק מהפסקים של הגאון מליסא לא תואמים לפסקי אדמוה"ז, והרב לאוואוט סבר כי חייבים לנקוט בצעד אשר יקל על חסידי חב"ד לנהוג כמנהג רבם, ולמרות זאת להותיר את 'דרך החיים' בתוך הסידור בשל פסקיו החשובים. לכן, שקד ימים ולילות בכדי להשוות את פסקי הגאון מליסא עם פסקי אדמוה"ז, ובשנת תר"ל הוציא את הספר 'נתיב החיים' על 'דרך החיים', ומאז 'נתיב החיים' מצא לו מקום של כבוד בסידור 'תורה אור', במהדורות הרבות אשר הודפס מאז ועד היום. | נתיב החיים. סידור [[אדמו"ר הזקן]] הודפס בתוספת פסקי "דרך החיים" של הגאון רבי יעקב מליסא. אבל חלק מהפסקים של הגאון מליסא לא תואמים לפסקי אדמוה"ז, והרב לאוואוט סבר כי חייבים לנקוט בצעד אשר יקל על חסידי חב"ד לנהוג כמנהג רבם, ולמרות זאת להותיר את 'דרך החיים' בתוך הסידור בשל פסקיו החשובים. לכן, שקד ימים ולילות בכדי להשוות את פסקי הגאון מליסא עם פסקי אדמוה"ז, ובשנת תר"ל הוציא את הספר 'נתיב החיים' על 'דרך החיים', ומאז 'נתיב החיים' מצא לו מקום של כבוד בסידור 'תורה אור', במהדורות הרבות אשר הודפס מאז ועד היום. | ||
מי שאין לו סידור תורה אור, יכול לראות את העבודה המדהימה במחזור לימים הנוראים נוסח האריז"ל, אשר בסופו הוכנס בהוראת הרבי, החיבור 'נתיב החיים' ו'דרך החיים', בהלכות הקשורות לימים הנוראים. | מי שאין לו סידור תורה אור, יכול לראות את העבודה המדהימה במחזור לימים הנוראים נוסח האריז"ל, אשר בסופו הוכנס בהוראת הרבי, החיבור 'נתיב החיים' ו'דרך החיים', בהלכות הקשורות לימים הנוראים. | ||
===בית אהרן והוספות=== | ===בית אהרן והוספות=== | ||
'''בית אהרן והוספות.''' אי אפשר שלא להתפעל מעריכת הספר 'בית אהרן והוספות', כאשר מדובר על עידן אחר לחלוטין. באותם ימים לא היו מאגרים או קטלוגים ממוחשבים, אלא רק גאון כביר, פיקח ובקי, וגם בעל סבלנות אין קץ, הצליח לעמוד מול עבודה אין סופית זו. | '''בית אהרן והוספות.''' אי אפשר שלא להתפעל מעריכת הספר 'בית אהרן והוספות', כאשר מדובר על עידן אחר לחלוטין. באותם ימים לא היו מאגרים או קטלוגים ממוחשבים, אלא רק גאון כביר, פיקח ובקי, וגם בעל סבלנות אין קץ, הצליח לעמוד מול עבודה אין סופית זו. | ||
הספר אשר הודפס בשנת [[תרמ"א]], מבוסס על ספר בית אהרן שיצא לאור כמאתיים שנה קודם בשנת ת"נ, על ידי רבי אהרן ברבי שמואל והוא מכיל בתוכו חמישה חיבורים מיוחדים: | הספר אשר הודפס בשנת [[תרמ"א]], מבוסס על ספר בית אהרן שיצא לאור כמאתיים שנה קודם בשנת ת"נ, על ידי רבי אהרן ברבי שמואל והוא מכיל בתוכו חמישה חיבורים מיוחדים: | ||
* 'תולדות אהרן' - המופיע בחומשים רבים, אשר כולל מראי מקומות לפסוקי תנ"ך אשר נתפרשו בגמרא. | * 'תולדות אהרן' - המופיע בחומשים רבים, אשר כולל מראי מקומות לפסוקי תנ"ך אשר נתפרשו בגמרא. | ||
* 'עיני אברהם' - הכולל מראי מקומות למדרש רבה. | * 'עיני אברהם' - הכולל מראי מקומות למדרש רבה. | ||
* 'פתח עיניים' - מראי מקומות לזוהר. | |||
* 'פתח עיניים' - מראי מקומות לזוהר. | * 'תולדות יעקב' - מראי מקומות לירושלמי. | ||
* 'תולדות יעקב' - מראי מקומות לירושלמי. | |||
* 'תולדות יהודה' מראי מקומות לילקוט שמעוני. | * 'תולדות יהודה' מראי מקומות לילקוט שמעוני. | ||
| שורה 113: | שורה 108: | ||
===סידור תורה אור=== | ===סידור תורה אור=== | ||
סידור 'תורה אור', בהוצאה מחודשת. בשנותיו האחרונות, סידר מחדש את הסידור בנוסח חב"ד, אשר הודפס לראשונה בחיי [[אדמו"ר הזקן]] בשנת תקס"ג, וקראו בשם "תורה אור". במהדורות הבאות הדפיסו בחלקם מתוך רשימות שונות, וכך נכנסו בו טעויות רבות. לאחר מכן הדפיסוהו פעמיים בקאפוסט, ואז תוקנו שגיאות רבות אבל לא כולן. | סידור 'תורה אור', בהוצאה מחודשת. בשנותיו האחרונות, סידר מחדש את הסידור בנוסח חב"ד, אשר הודפס לראשונה בחיי [[אדמו"ר הזקן]] בשנת תקס"ג, וקראו בשם "תורה אור". במהדורות הבאות הדפיסו בחלקם מתוך רשימות שונות, וכך נכנסו בו טעויות רבות. לאחר מכן הדפיסוהו פעמיים בקאפוסט, ואז תוקנו שגיאות רבות אבל לא כולן. | ||
בהדפסות הבאות, חלק מהמדפיסים הדפיסוהו מהדפוס הראשון עם כל הטעויות שבו וחלקם מהוצאת קאפוסט המתוקנת, וכך נפלו טעויות ושגיאות לרוב וקשה היה לקבוע מה נכון ומה טעות המדפיסים. הרב לאוואוט, שם סוף לטעויות. הוא יגע במשך כמה שנים, עד אשר הצליח להסיר את כל השגיאות והטעויות, ולכך הוסיף: "תורה אור" - ציון מראי מקומות בתנ"ך וחז"ל לקטעי התפילה, ו"שערי תפילה" - ציון מקורות, לשינויי הנוסח שקבע רבנו הזקן בסידורו. | בהדפסות הבאות, חלק מהמדפיסים הדפיסוהו מהדפוס הראשון עם כל הטעויות שבו וחלקם מהוצאת קאפוסט המתוקנת, וכך נפלו טעויות ושגיאות לרוב וקשה היה לקבוע מה נכון ומה טעות המדפיסים. הרב לאוואוט, שם סוף לטעויות. הוא יגע במשך כמה שנים, עד אשר הצליח להסיר את כל השגיאות והטעויות, ולכך הוסיף: "תורה אור" - ציון מראי מקומות בתנ"ך וחז"ל לקטעי התפילה, ו"שערי תפילה" - ציון מקורות, לשינויי הנוסח שקבע רבנו הזקן בסידורו. | ||
עוד טרם הדפיסו, כבר ביקשו [[אדמו"ר הרש"ב]] לקבלו. באגרת מג' טבת תרמ"ו כותב לו: "בטח יוצא בקרוב מבית הדפוס, בקשתי לשולחו לי בלי איחור". | עוד טרם הדפיסו, כבר ביקשו [[אדמו"ר הרש"ב]] לקבלו. באגרת מג' טבת תרמ"ו כותב לו: "בטח יוצא בקרוב מבית הדפוס, בקשתי לשולחו לי בלי איחור". | ||
| שורה 123: | שורה 118: | ||
===פסקי פרי מגדים והערות לשולחן ערוך=== | ===פסקי פרי מגדים והערות לשולחן ערוך=== | ||
מלבד מה שהדפיס וסיים להכין לדפוס, היה לו עוד חיבור בכתב יד והוא פסקי ה'פרי מגדים' (מגדולי הפרשנים של השולחן ערוך), מסודרים לפי סדר א-ב. לא נלאה בפרטי העריכה, אבל הרב לאוואוט כפי שכבר נכתב כאן, היה בעל סבלנות אדירה, וגאונות כבירה. את הספר המורכב הזה, כתב שלוש פעמים, בכל פעם באופן אחר לחלוטין! בהוראת הרבי, פוענח כתב היד, והודפס כספר בשנת תשמ"ה. לספר צורף חיבור נוסף והוא הערות שנמצאו כתובות בכתב ידו של הרב לאוואוט על השולחן ערוך הפרטי שלו הנמצא בספרית אגו"ח ב- | מלבד מה שהדפיס וסיים להכין לדפוס, היה לו עוד חיבור בכתב יד והוא פסקי ה'פרי מגדים' (מגדולי הפרשנים של השולחן ערוך), מסודרים לפי סדר א-ב. לא נלאה בפרטי העריכה, אבל הרב לאוואוט כפי שכבר נכתב כאן, היה בעל סבלנות אדירה, וגאונות כבירה. את הספר המורכב הזה, כתב שלוש פעמים, בכל פעם באופן אחר לחלוטין! בהוראת הרבי, פוענח כתב היד, והודפס כספר בשנת תשמ"ה. לספר צורף חיבור נוסף והוא הערות שנמצאו כתובות בכתב ידו של הרב לאוואוט על השולחן ערוך הפרטי שלו הנמצא בספרית אגו"ח ב-770. ההערות מתייחסות לשולחן ערוך וכל מפרשיו וגם לשולחן ערוך אדמו"ר הזקן. | ||
הספר המאוחד נקרא: פסקי פרי מגדים, הערות לשולחן ערוך. | הספר המאוחד נקרא: פסקי פרי מגדים, הערות לשולחן ערוך. | ||