יוסף ישראל בלוי: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־13:48, 30 בספטמבר 2021

הרב יוסף ישראל בלוי^[1] (תש"ב – תשע"ח) היה איש ציבור ועסקן בארץ הקודש.

תולדות חיים

נולד בה' אייר תש"ב לאביו ר' ברוך יהודה בלוי מראשי פאג"י בירושלים. ולאמו מרת רחל טעמרל.

בעקבות התקרבותו של אחיו הגדול הרב טוביה בלוי לחב"ד הפך גם הוא לחסיד חב"ד, ולמד בצעירותו בישיבת תומכי תמימים בלוד ותומכי תמימים המרכזית ב-770.

מספר שנים לאחר נישואיו עם רעייתו מרת מרים (בשנת תשכ"ו), התחיל לעבוד כמזכיר בישיבת תומכי תמימים המרכזית והתגורר בלוד. במסגרת תפקידו היה הממונה על כתיבה לרבי^[2] , לאחמ"כ נתמנה כסגנו ועוזרו הראשי של הרב אפרים וולף והשתתף באסיפות רבות יחד עם עסקני חב"ד באה"ק. בשנת תשכ"ט (בעקבות עלייתם של יהודי גרוזיה לארץ) חרגה פעילותו מתחומי ישיבת תומכי תמימים המרכזית והוא נתמנה גם על בניית שיכון חב"ד בקריית מלאכי (נחלת הר חב"ד) ובלוד (מטעם אגודת חסידי חב"ד - בה שימש כחבר ההנהלה). בתקופה זו עקב חוסר משפחות שרצו לעבור לנחלת הר חב"ד עבר באישור ועידודו של הרבי יחד עם עסקנים נוספים להתגורר בה בעצמו.

הרבי התבטא עליו באוזני הרב רב בנימין גורודצקי: "יוסף בלוי, ס'איז ניטא קיין עניין וואס ער וויל אויספירען און ער פירט דאס נישט אויס"^[^{דרוש מקור]} ^[3]. כאשר אחד העסקנים השמיע טענות נגדו בעת יחידות, אמר הרבי^[^{דרוש מקור]}: "ווען יוסף בלוי פירט אויס אן עניין, פירט ער דאס אויס בשלימות" ^[4].

ר' יוסף שימש במהלך השנים בתפקידים שונים: הוא היה חבר בועד למען שלימות העם, חבר בהנהלת אגו"ח בארה"ק, חבר הנהלת ישיבת תו"ת המרכזית, וחבר בלתי רשמי בארגון הגג. כמו כן ניהל את בית הספר למלאכה בכפר חב"ד ובקריית מלאכי.

במהלך השנים יצר קשרים עם אישי ציבור, ח"כים, שרי ממשלה וחצרות אדמו"רים - וניצל זאת, בין השאר - גם כדי להביא תועלת לחב"ד. פעל לתיקון החוק "מיהו יהודי" (מתוקף חברותו בוועד לשלמות העם).

בשלהי שנות המ"מים הופסקה פעילותו בכל מוסדות חב"ד.

בהמשך, עזר בייסוד כולל 'פעמי יעקב' בראשות הרב משה יהודה ליב לנדא ע"ה , אב"ד בני ברק.

פעל רבות במסגרת המועצה הדתית תמר, ובהמשך עזב את תפקידו זה ומונה ליו"ר המועצה הדתית קריית מלאכי.

בשנת תשס"ו קיבל הכשרה לשמש כעורך דין.

ר' יוסף שירת בצה"ל כסגן אלוף בדימוס, במסגרת זו עסק במבצעים וקירב קצינים וחיילים שחלקם הפכו לחסידי חב"ד.

גם לאחר הפסקת עבודתו במוסדות חב"ד, פעל לטובת מוסדות חב"ד ושלוחי הרבי, השיג תקציבים עבור בניית מוסדות ברחבי הארץ.

יזם פרוייקט הנקרא 'חפציבה' שמאפשר תשלום משכורות לשלוחים המשמשים כמורים במדינות חבר העמים לשעבר על ידי ממשרד החינוך הישראלי.

הקים את ארגון 'אור אבנר' יחד עם מר לוי לבייב, כן הקים את ארגון 'קונגרס יהודי בוכרה',

בשנותיו האחרונות סבל ממחלה קשה ונפטר בגיל 76, אור לכ"ה אלול תשע"ח.

גלריית תמונות

תמונות מחייו של הרב בלוי

הרב בלוי מקבל בקבוק משקה מהרבי
הרב בלוי בחלוקת לעקאח
הרב בלוי (רביעי מימין) בכנסת עם חברי הוועד למען שלימות העם בעת הגשת העצומה על תיקון חוק השבות
הרב בלוי עם שר הדתות חה"כ אבנר חי שאקי, ושר החינוך חה"כ זבולון המר
הרב בלוי מלווה נדבנים בביקור במוסדות חב"ד
הרב בלוי עם הרב אפרים וולף
הרב בלוי (ראשון משמאל) בעת ביקור אישים במוסדות חב"ד
הרב בלוי בעת ביקור אישים בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד

ספר הסוקר את תולדות חייו

בשנותיו האחרונות החל לעסוק בכתיבת ביוגרפיה אישית^[5], וחלק מהפרקים פורסמו עוד לפני פטירתו בקובצי מדיה באמצעות האינטרנט בעריכת הסופר בנימין ליפקין וממשיכים להתפרסם מעת לעת.

משפחתו

בנו, ר' יצחק בלוי - יד בנימין
בנו, ר' מנחם מענדל בלוי - יו"ר כולל חב"ד, ירושלים
בנו, ר' שלום דב בער בלוי - נפל מגובה רב במהלך הפגנה על שלימות הארץ, ונפטר בכ"ד כסלו תשנ"ד^[6]
בנו, ר' ברוך יהודה בלוי - מנכ"ל רשת המוסדות אור אבנר וקונגרס יהודי בוכרה העולמי, ביתר עילית
בנו, ר' ישעיהו חיים צבי בלוי - מנכ"ל כולל חב"ד, ביתר עילית
חתנו, ר' יוסף קרסיק - רבה של המועצה האזורית עמק חפר
חתנו, הרב נחום גרינוולד - מעורכי היכל הבעש"ט ורב קהילת חב"ד - ליובאוויטש ליקווד, ניו ג'רזי
חתנו, ר' מאיר צבי סטמבלר - כפר חב"ד
ביתו, מרת נחמה דינה ווגל- אשקלון
חתנו, ר' חיים מאיר בורגן - קריית מלאכי
חתנו, ר' שמואל דוד ניימרק - קריית מלאכי
אחיו, הרב טוביה בלוי
אחיו, הרב עמרם בלוי
אחיו, הרב יעקב ישעיה בלוי

קישורים חיצוניים

[yoslbloy.info/ חייל בדור השביעי], אתר המפרסם את זכרונותיו ורשמיו של הרב בלוי
הרב בלוי מספר את סיפור חייו בראיון לחברת המדיה jem
בנימין ליפקין, המחולל, כתבה על דמותו ופועלו לרגל מלאות 30 לפטירתו, שבועון כפר חב"ד כ"ו תשרי תשע"ט

הערות שוליים

↑ מכונה גם "יוסל"
↑ בנוגע לחב"ד בארץ (-שנוהלה על ידי הישיבה בלוד)
↑ =יוסף בלוי, אין עניין שהוא חפץ לפעול ואינו מבצעו בפועל
↑ כאשר יוסף בלוי מבצע עניין כלשהו, הוא מבצעו בשלימות
↑ שביקורות רבות יצאו כנגדה
↑ לזכרו יצא לאור הקונטרס 'באו גויים בנחלתך', מאת דודו הרב טוביה בלוי והוקם 'מכון נחלי דבש'.

[1] מכונה גם "יוסל"

[2] בנוגע לחב"ד בארץ (-שנוהלה על ידי הישיבה בלוד)

[3] =יוסף בלוי, אין עניין שהוא חפץ לפעול ואינו מבצעו בפועל

[4] כאשר יוסף בלוי מבצע עניין כלשהו, הוא מבצעו בשלימות

[5] שביקורות רבות יצאו כנגדה

[6] לזכרו יצא לאור הקונטרס 'באו גויים בנחלתך', מאת דודו הרב טוביה בלוי והוקם 'מכון נחלי דבש'.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:יוסל בלוי.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הרב בלוי בשנותיו האחרונות]]
-הרב '''יוסף ישראל (יוס'ל) בלוי''' ([[תש"ב]] – [[תשע"ח]]) היה איש ציבור ועסקן בארץ הקודש.
+הרב '''יוסף ישראל בלוי'''{{הערה| מכונה גם "יוסל"}} ([[תש"ב]] – [[תשע"ח]]) היה איש ציבור ועסקן בארץ הקודש.
 ==תולדות חיים==
-נולד ב[[ה' אייר]] [[תש"ב]] לאביו ר' ברוך יהודה בלוי מראשי פאג"י בירושלים. ולאמו מרת רחל טעמרל. הרב בלוי הינו נכדו של הרב משה בלוי יושב ראש תנועת 'אגודת ישראל', ומנהיגה של היהדות החרדית בארץ הקודש.
+נולד ב[[ה' אייר]] [[תש"ב]] לאביו ר' ברוך יהודה בלוי מראשי פאג"י בירושלים. ולאמו מרת רחל טעמרל.
-בעקבות התקרבותו של אחיו הגדול הרב [[טוביה בלוי]], הפך גם הוא לחסיד חב"ד, ולמד בצעירותו בישיבת [[תומכי תמימים]] בלוד ו[[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].
+בעקבות התקרבותו של אחיו הגדול הרב [[טוביה בלוי]] לחב"ד הפך גם הוא לחסיד חב"ד, ולמד בצעירותו בישיבת [[תומכי תמימים]] בלוד ו[[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].
-מספר שנים לאחר נישואיו עם רעייתו מרת מרים (בשנת [[תשכ"ו]]), התחיל לעבוד כמזכיר בישיבת תומכי תמימים המרכזית והתגורר בלוד, היה הממונה על כתיבה לרבי{{הערה| בנוגע לחב"ד בארץ (-שנוהלה על ידי הישיבה בלוד)}} , לאחמ"כ נתמנה כסגנו ועוזרו הראשי של הרב [[אפרים וולף]] מנהל מוסדות חב"ד בארה"ק והשתתף באסיפות רבות בהן התייעצו ראשי עסקני חב"ד בארץ הקודש כיצד להביא להרחבה ומינוף בפעולות שביקש הרבי לבצע. בשנת תשכ"ט (בעקבות עלייתם של יהודי גרוזיה לארץ) חרגה פעילותו מתחומי ישיבת תומכי תמימים המרכזית והוא נתמנה גם על בניית שיכון חב"ד בקריית מלאכי (נחלת הר חב"ד) ובלוד (מטעם אגודת חסידי חב"ד - בה שימש כחבר ההנהלה). בתקופה זו עקב חוסר משפחות שרצו לעבור לנחלת הר חב"ד עבר באישור ועידודו של הרבי יחד עם עסקנים נוספים להתגורר בה בעצמו.
+מספר שנים לאחר נישואיו עם רעייתו מרת מרים (בשנת [[תשכ"ו]]), התחיל לעבוד כמזכיר בישיבת תומכי תמימים המרכזית והתגורר בלוד. במסגרת תפקידו היה הממונה על כתיבה לרבי{{הערה| בנוגע לחב"ד בארץ (-שנוהלה על ידי הישיבה בלוד)}} , לאחמ"כ נתמנה כסגנו ועוזרו הראשי של הרב [[אפרים וולף]] והשתתף באסיפות רבות יחד עם עסקני חב"ד באה"ק. בשנת תשכ"ט (בעקבות עלייתם של יהודי גרוזיה לארץ) חרגה פעילותו מתחומי ישיבת תומכי תמימים המרכזית והוא נתמנה גם על בניית שיכון חב"ד בקריית מלאכי (נחלת הר חב"ד) ובלוד (מטעם אגודת חסידי חב"ד - בה שימש כחבר ההנהלה). בתקופה זו עקב חוסר משפחות שרצו לעבור לנחלת הר חב"ד עבר באישור ועידודו של הרבי יחד עם עסקנים נוספים להתגורר בה בעצמו.
 הרבי התבטא עליו באוזני הרב רב בנימין גורודצקי: "יוסף בלוי, ס'איז ניטא קיין עניין וואס ער וויל אויספירען און ער פירט דאס נישט אויס"{{דרוש מקור}} {{הערה| =יוסף בלוי, אין עניין שהוא חפץ לפעול ואינו מבצעו בפועל}}. כאשר אחד העסקנים השמיע טענות נגדו בעת יחידות, אמר הרבי{{דרוש מקור}}: "ווען יוסף בלוי פירט אויס אן עניין, פירט ער דאס אויס בשלימות" {{הערה| כאשר יוסף בלוי מבצע עניין כלשהו, הוא מבצעו בשלימות}}.
@@ שורה 17: / שורה 17: @@
 בשלהי שנות המ"מים הופסקה פעילותו בכל מוסדות חב"ד.
-יסד את כולל 'פעמי יעקב' בראשות הגאון ר' [[משה יהודה ליב לנדא]] אב"ד בני ברק, וסייע רבות בהזרמת תרומות ותקציבים עד ימיו האחרונים. הקים את המועצה הדתית תמר וסיפח אליה את המועצות האזוריות - מגילות וים המלח, ומונה כרבה האזורי של המועצה הנ"ל, במסגרת זו דאג לכך שבכל מועצה אזורית זו עד אילת אין דלת בלא מזוזה ולשם כך התרים מאות אלפי שקלים וקנה בהם את כל המזוזות הנ"ל, הכניס עשרה ספרי תורה, עשה מהפיכות בכל הבתי מלון שבאיזור זה, מינה 3 רבנים חב"דיים ועוד. בהמשך עזב את תפקידו זה ומונה ליו"ר המועצה הדתית קריית מלאכי.
+בהמשך, עזר בייסוד כולל 'פעמי יעקב' בראשות הרב [[משה יהודה ליב לנדא]] ע"ה , אב"ד בני ברק.
-בשנת [[תשס"ו]] קיבל הכשרה (דוקטורט- תואר שלישי) לשמש כעורך דין.
+פעל רבות במסגרת המועצה הדתית תמר, ובהמשך עזב את תפקידו זה ומונה ליו"ר המועצה הדתית קריית מלאכי.
-ר' יוסף שירת בצה"ל כסגן אלוף בדימוס (פיקוד העורף), במסגרת זו עסק ב[[מבצעים]] וקירב קצינים וחיילים שחלקם הפכו לחסידי חב"ד לתפארת. במלחמת המפרץ היה מפקד חבל בפיקוד העורף (גזרת דרום).
+בשנת [[תשס"ו]] קיבל הכשרה לשמש כעורך דין.
-גם לאחר שהפסיק את עבודתו במוסדות באופן רשמי, המשיך לפעול לטובת מוסדות חב"ד ושלוחי הרבי, השיג תקציבים עבור בניית 17 מוסדות חב"ד ברחבי הארץ (-מוסדות חב"ד ב[[נתניה]], תלמוד תורה לבנים ובית ספר לבנות חב"ד בביתר עילית, בניין הזאל ובניין הכיתות של ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], תלמוד תורה חב"ד לבנים בלוד, מוסדות חב"ד בנחלת הר חב"ד, מוסדות חב"ד במגדל העמק, בית הספר חב"ד כפר סבא, בית הספר חב"ד חיפה, בית הספר חב"ד אשדוד, בית הספר בית חנה ירושלים, בית הספר חב"ד קריית גת וסמינר בית חנה בדנייפרפטרובסק שבאוקראינה ועוד רבות).
+ר' יוסף שירת בצה"ל כסגן אלוף בדימוס, במסגרת זו עסק ב[[מבצעים]] וקירב קצינים וחיילים שחלקם הפכו לחסידי חב"ד.
-לחסידות חב"ד בארץ עברו תחת ידו ממשרד החינוך כ60–80 מיליון דולר. ועוד תקציבים אדירים ממשרד הדתות.
-יזם פרוייקט הנקרא 'חפציבה' שמאפשר תשלום משכורות לשלוחים המשמשים כמורים במדינות חבר העמים לשעבר על ידי ממשרד החינוך הישראלי, היוזמה תוקצבה על ידי המדינה בכ70 מיליון דולר.
+גם לאחר הפסקת עבודתו במוסדות חב"ד, פעל לטובת מוסדות חב"ד ושלוחי הרבי, השיג תקציבים עבור בניית מוסדות ברחבי הארץ.
-וכן דאג לכלל מוסדות חב"ד בארץ שיקבלו סיוע מהביטוח לאומי למרות שאינם חברים בהסתדרות.
+יזם פרוייקט הנקרא 'חפציבה' שמאפשר תשלום משכורות לשלוחים המשמשים כמורים במדינות חבר העמים לשעבר על ידי ממשרד החינוך הישראלי.
-הגדיל את המשכורת והפנסייה של רבו של [[כפר חב"ד]] ושל נחלת הר חב"ד שתשתווה למשכורת של רב עיר{{הערה|בדומה למשכורת רבה הראשי של תל אביב.}}.
+הקים את ארגון '[[אור אבנר]]' יחד עם מר [[לוי לבייב]], כן הקים את ארגון 'קונגרס יהודי בוכרה',
-היה שותף במינויים של חסידי חב"ד ברבנות של 28 ערים ומועצות מקומיות או אזוריות, בראשם מינוי [[הגרמי"ל לנדא]] כממשיך מקום אביו בעיר בני ברק בשנת תשמ"ז.
+בשנותיו האחרונות סבל ממחלה קשה ונפטר בגיל 76, אור ל[[כ"ה אלול]] [[תשע"ח]].
-הקים את ארגון '[[אור אבנר]]' יחד עם מר [[לוי לבייב]], במסגרתו מקבלים למעלה מ20 בתי ספר בברית המועצות השייכים לחב"ד תקציבים ממשלתיים. כן הקים את ארגון 'קונגרס יהודי בוכרה', סייע רבות בהבאת תקציבים לכולל חב"ד, כן יזם כנסים בכנסת ישראל לכבודו של הרבי. ועוד פעולות רבות נוספות.
-בשנותיו האחרונות סבל ממחלה קשה ונפטר בגיל 76, אור ל[[כ"ה אלול]] [[תשע"ח]] (05/09/2018).
 ==גלריית תמונות==
@@ שורה 42: / שורה 37: @@
 ==ספר הסוקר את תולדות חייו==
-בשנותיו האחרונות החל לעסוק בכתיבת ביוגרפיה אישית, וחלק מהפרקים פורסמו עוד לפני פטירתו בקובצי מדיה באמצעות האינטרנט בעריכת הסופר החסידי ר' [[בנימין ליפקין]] וממשיכים להתפרסם מעת לעת.
+בשנותיו האחרונות החל לעסוק בכתיבת ביוגרפיה אישית{{הערה| שביקורות רבות יצאו כנגדה}}, וחלק מהפרקים פורסמו עוד לפני פטירתו בקובצי מדיה באמצעות האינטרנט בעריכת הסופר [[בנימין ליפקין]] וממשיכים להתפרסם מעת לעת.
 ==משפחתו==