אריה זאב ליפסקר: הבדלים בין גרסאות בדף
(←משפחתו) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
בשנת [[תרצ"ב]] נשלח על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לשליחות ב[[גרוזיה]], ועמד בראש הקהילה החסידית באזור. | בשנת [[תרצ"ב]] נשלח על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לשליחות ב[[גרוזיה]], ועמד בראש הקהילה החסידית באזור. | ||
בשנת [[תש"ו]] | בשנת [[תש"ו]] הצליח לצאת מרוסיה עם משפחתו במבצע שנודע לימים בשם [[יציאת רוסיה תש"ו]], ועל פי הוראת וברכת אדמו"ר הריי"צ בט"ו בכסלו [[תש"ט]] עלתה משפחתו לישראל והתיישבו תחילה באופן זמני במעברה, ולאחר מכן עברו להתגורר ב[[שיכון חב"ד (לוד)|שיכון חב"ד]] המתהווה ב[[לוד]] והיו מראשוני המתיישבים שייסדו את הקהילה החב"דית המקומית, הסמוכה לתחנת הרכבת. | ||
הוא תכנן את המוסדות וייסד את [[בית הכנסת]] המרכזי (שמאוחר יותר נקרא על שמו - בית אריה). | |||
נפטר ב[[י"ט מנחם אב]] [[תשל"ה]]. | נפטר ב[[י"ט מנחם אב]] [[תשל"ה]]. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, ר' [[חיים צבי ליפסקר]] - | *בנו, ר' [[חיים צבי ליפסקר]] - מראשי קהילת חב"ד ב[[פתח תקווה]] | ||
*בנו, ר' [[שלום דובער ליפסקר (כפר חב"ד)|בערק'ה]], [[כפר חב"ד]] | *בנו, ר' [[שלום דובער ליפסקר (כפר חב"ד)|בערק'ה]], [[כפר חב"ד]] | ||
*בנו, הרב [[בן ציון ליפסקר|בן ציון]], רב העיר ערד. | *בנו, הרב [[בן ציון ליפסקר|בן ציון]], רב העיר ערד. | ||
| שורה 35: | שורה 37: | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:אישים בלוד]] | [[קטגוריה:אישים בלוד]] | ||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]] | [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]] | ||
| שורה 41: | שורה 42: | ||
[[קטגוריה:שלוחים שנשלחו על ידי אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:שלוחים שנשלחו על ידי אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ה]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ה]] | ||
[[קטגוריה: חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]] | [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]] | ||
גרסה מ־14:23, 26 בספטמבר 2021
החסיד ר' אריה זאב ליפסקר (תרס"ו - י"ט מנחם אב תשל"ה) היה משלוחי אדמו"ר הריי"צ לגרוזיה וממייסדי שיכון חב"ד בלוד.
תולדות חיים
נולד בשנת תרס"ו בפולטבה לאביו הרב חיים צבי ליפסקר שכיהן כרב העיר ונמנה על חשובי חסידי חב"ד.
בשנת תר"פ נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים פולטבה. בשנת תרפ"ו מונה למשגיח בתומכי תמימים ראמען, לאחר מכן היה משגיח בתומכי תמימים נעוול ובתומכי תמימים ויטבסק.
בשנת תרצ"א נשא את רעייתו הגב' מלכה מנקין (קרובת משפחה של הרב נריה).
בשנת תרצ"ב נשלח על ידי אדמו"ר הריי"צ לשליחות בגרוזיה, ועמד בראש הקהילה החסידית באזור.
בשנת תש"ו הצליח לצאת מרוסיה עם משפחתו במבצע שנודע לימים בשם יציאת רוסיה תש"ו, ועל פי הוראת וברכת אדמו"ר הריי"צ בט"ו בכסלו תש"ט עלתה משפחתו לישראל והתיישבו תחילה באופן זמני במעברה, ולאחר מכן עברו להתגורר בשיכון חב"ד המתהווה בלוד והיו מראשוני המתיישבים שייסדו את הקהילה החב"דית המקומית, הסמוכה לתחנת הרכבת.
הוא תכנן את המוסדות וייסד את בית הכנסת המרכזי (שמאוחר יותר נקרא על שמו - בית אריה).
נפטר בי"ט מנחם אב תשל"ה.
משפחתו
- בנו, ר' חיים צבי ליפסקר - מראשי קהילת חב"ד בפתח תקווה
- בנו, ר' בערק'ה, כפר חב"ד
- בנו, הרב בן ציון, רב העיר ערד.
- בנו, ר' ישראל רפאל - ראשון לציון.
- בנו, ר' פתחיה ליפסקר - נחלת הר חב"ד.
- בנו, ר' אליהו ליפסקר - בעל תפילה, מוזיקאי, ובעל מנגן - קראון הייטס.
- בנו, ר' מנחם מן ליפסקר - תל אביב.
- בנו, ר' אלתר שניאור זלמן ליפסקר - משלוחי הרבי בפילדלפיה, ארצות הברית.
- בנו, ר' יוסף יצחק ליפסקר - נחלת הר חב"ד[1].
- בנו, ר' מרדכי (מוטי) ליפסקר - לוד.
- חתנו, ר' יעקב גרוסמן - לוד.
- חתנו, ר' פרץ פייגינסון - קראון הייטס.
- חתנו, ר' שניאור זלמן פרלוב - קראון הייטס.
- חתנו, ר' יהושע רסקין - נחלת הר חב"ד.
הערות שוליים
- ↑ בעבר - בנצרת עלית.