נוסח האריז"ל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה מתמשכת}}
'''נוסח האר"י''' הינו כינוי לנוסח בו התפלל [[האר"י ז"ל]], [[סידור אדמו"ר הזקן]] מבוסס אודות נוסח זה.
'''נוסח האר"י''' הינו כינוי לנוסח בו התפלל [[האר"י ז"ל]], [[סידור אדמו"ר הזקן]] מבוסס אודות נוסח זה.
==כוונות האר"י==
 
נוסח האריז"ל הינו הנוסח בו התפלל [[האריז"ל]], נוסח זה מיוסד ע"פ [[הקבלה]] וכוונות האר"י.
== כוונות האר"י ==
 
'''נוסח האריז"ל''' הינו הנוסח בו התפלל [[האריז"ל]], נוסח זה מיוסד ע"פ [[הקבלה]] וכוונות האר"י.


על נוסח זה אמר [[אדמו"ר הזקן]] במאסרו:
על נוסח זה אמר [[אדמו"ר הזקן]] במאסרו:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אנו מתפללין הנוסח שמתפללין כל ישראל, וזהו עיקר התפלה אצלנו, רק שעל-פי ה[[קבלה]] לפעמים אנו מוסיפים תיבות ומזמורים ופסוקים מ[[תהלים]], ואין זו דת חדשה|מקור=רש"ז מלאדי, תיק החקירה בארכיון הגנרל פרוקור ב[[סנקט פטרבורג|פטרבורג]]{{הערה|1=נדפס ב{{HebrewBooks||אגרות קודש אדמו"ר הזקן חלק ב'|31631|איגרת ו', אות ט"ו|עמוד=38}}. צילום [[כתב יד (מקור)|כתב ידו]] ב{{HebrewBooks||מבוא להגהות לסידור רבינו הזקן|15722|עמוד 5|עמוד=5}}}}}}
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אנו מתפללין הנוסח שמתפללין כל ישראל, וזהו עיקר התפלה אצלנו, רק שעל-פי ה[[קבלה]] לפעמים אנו מוסיפים תיבות ומזמורים ופסוקים מ[[תהלים]], ואין זו דת חדשה|מקור=רש"ז מלאדי, תיק החקירה בארכיון הגנרל פרוקור ב[[סנקט פטרבורג|פטרבורג]]{{הערה|1=נדפס ב{{HebrewBooks||אגרות קודש אדמו"ר הזקן חלק ב'|31631|איגרת ו', אות ט"ו|עמוד=38}}. צילום [[כתב יד (מקור)|כתב ידו]] ב{{HebrewBooks||מבוא להגהות לסידור רבינו הזקן|15722|עמוד 5|עמוד=5}}}}}}


החידושים בנוסח האריז"ל היו:
החידושים בנוסח האריז"ל היו:
* בברכת [[ברוך שאמר]] שב[[פסוקי דזמרה]] נהג האר"י לומר נוסח קצר, הכולל פ"ז (87) מילים. עד ימיו נוסח זה היה מקובל בקהילות אשכנז ולספרדים היה נוסח מורחב יותר.
* בברכת [[ברוך שאמר]] שב[[פסוקי דזמרה]] נהג האר"י לומר נוסח קצר, הכולל פ"ז (87) מילים. עד ימיו נוסח זה היה מקובל בקהילות אשכנז ולספרדים היה נוסח מורחב יותר.
* ב[[תפילת מוסף]] של שבת קיימים שני נוסחים מקובלים לברכת קדושת היום - הנוסח "למשה ציווית" והנוסח "תכנת שבת". הראשון היה נאמר על ידי הספרדים ואילו השני נאמר על ידי האשכנזים ואותו נהג האר"י לומר.
* ב[[תפילת מוסף]] של שבת קיימים שני נוסחים מקובלים לברכת קדושת היום - הנוסח "למשה ציווית" והנוסח "תכנת שבת". הראשון היה נאמר על ידי הספרדים ואילו השני נאמר על ידי האשכנזים ואותו נהג האר"י לומר.
* האר"י אמר [[וידוי]] ו[[מידות הרחמים|שלוש עשרה מידות]] לפני [[נפילת אפיים]] - מה שלא היה מקובל בשום קהילה בזמנו.
* האר"י אמר [[וידוי]] ושלוש עשרה מידות לפני [[נפילת אפיים]] - מה שלא היה מקובל בשום קהילה בזמנו.
* האר"י הסתייג מפיוטי המשוררים הספרדיים , ודגל באמירת הפיוטים המקובלים אצל יהודי אשכנז שהיו מפייטני ארץ ישראל הקדומים, בתפילות ה[[ימים נוראים|ימים הנוראים]] נהג האר"י להתפלל בבית הכנסת האשכנזי, בניגוד למנהגו ברוב השנה בבית כנסת ספרדי.
* האר"י הסתייג מפיוטי המשוררים הספרדיים , ודגל באמירת הפיוטים המקובלים אצל יהודי אשכנז שהיו מפייטני ארץ ישראל הקדומים, בתפילות ה[[ימים נוראים|ימים הנוראים]] נהג האר"י להתפלל בבית הכנסת האשכנזי, בניגוד למנהגו ברוב השנה בבית כנסת ספרדי.
* האר"י נהג שלא לאמר אף פיוט לאחר התפילה, ובפרט לא פיוטים כמו [[אדון עולם]] ו[[יגדל]].
* האר"י נהג שלא לאמר אף פיוט לאחר התפילה, ובפרט לא פיוטים כמו '[[אדון עולם]]' ו'יגדל'.


כוונות האריז"ל מבוססים אודות [[נוסח ספרד]], ולטענת רבים בנוסח זה הוא התפלל.
כוונות האריז"ל מבוססים אודות [[נוסח ספרד]], ולטענת רבים בנוסח זה הוא התפלל.


==נוסח ספרד==
== נוסח ספרד ==
בעת שקמה [[תנועת החסידות]] , הוחלט על שינוי נוסח התפילה מ[[נוסח אשכנז]] ל[[נוסח ספרד]] עם מעט שינויים, נוסח זה נקרא "נוסח האר"י" על כך ש[[האריז"ל]] התפלל בו. (לימים טענו [[המתנגדים]] ש[[האריז"ל]] לא התפלל בנוסח זה), עם השינוי נוצר מחלוקת רבה אודות שינוי הנוסח, כאשר [[המתנגדים]] מתנגדים לשינוי הנוסחאות, בעוד ה[[חסידים]] מחליפים, טענתם של המתנגדים היה שאין לשנות נוסחאות, אולם תשובתם של ה[[חסידים]] הייתה שנוסח האר"י הוא נוסח כללי של כל [[עם ישראל]], ולכן מותר להחליף, בעת מאסרו של [[אדמו"ר הזקן]] הוא אף נשאל אודות שינוי הנוסח.
 
בעת שקמה [[תנועת החסידות]] , הוחלט על שינוי נוסח התפילה מנוסח אשכנז ל[[נוסח ספרד]] עם מעט שינויים, נוסח זה נקרא "נוסח האר"י" על כך ש[[האריז"ל]] התפלל בו. (לימים טענו [[המתנגדים]] ש[[האריז"ל]] לא התפלל בנוסח זה), עם השינוי נוצר מחלוקת רבה אודות שינוי הנוסח, כאשר [[המתנגדים]] מתנגדים לשינוי הנוסחאות, בעוד ה[[חסידים]] מחליפים, טענתם של המתנגדים היה שאין לשנות נוסחאות, אולם תשובתם של ה[[חסידים]] הייתה שנוסח האר"י הוא נוסח כללי של כל [[עם ישראל]], ולכן מותר להחליף, בעת מאסרו של [[אדמו"ר הזקן]] הוא אף נשאל אודות שינוי הנוסח.


בעקבות ההתפשטות החסידות, נוצר מצב בו נוסח ספרד נהפך לנוסח הפופולרי בקרב יהודי אשכנז ובעיקר מ[[פולין]], כמו כן ב[[ארץ ישראל]] הנוסח המעודף אינו נוסח ספרד.
בעקבות ההתפשטות החסידות, נוצר מצב בו נוסח ספרד נהפך לנוסח הפופולרי בקרב יהודי אשכנז ובעיקר מ[[פולין]], כמו כן ב[[ארץ ישראל]] הנוסח המעודף אינו נוסח ספרד.


===נוסח אדמו"ר הזקן===
=== נוסח [[אדמו"ר הזקן]] ===
 
{{ערך מורחב|סידור אדמו"ר הזקן}}
{{ערך מורחב|סידור אדמו"ר הזקן}}
בעקבות הדפסת סידור עם [[נוסח ספרד]], החליט [[אדמו"ר הזקן]] להדפיס סידור המבוסס על נוסח ספרד, אולם בשונה מנוסח ספרד שמאחד בתוכו כמה נוסחאות, סידור זה איחד נוסח אחד שנבחר מתוך 60 סידורים.
בעקבות הדפסת סידור עם [[נוסח ספרד]], החליט [[אדמו"ר הזקן]] להדפיס סידור המבוסס על נוסח ספרד, אולם בשונה מנוסח ספרד שמאחד בתוכו כמה נוסחאות, סידור זה איחד נוסח אחד שנבחר מתוך 60 סידורים.


== חשיבות הנוסח ==
== חשיבות הנוסח ==
לרבים אמר [[הרבי]] לשנות את הנוסח שלהם לנוסח האריז"ל, לאחד ששאל את הרבי באיזה בית כנסת להתפלל אמר [[הרבי]] בבית כנסת עם נוסח האריז"ל.
 
לרבים אמר [[הרבי מלך המשיח]] לשנות את הנוסח שלהם לנוסח האריז"ל, לאחד ששאל את הרבי באיזה בית כנסת להתפלל אמר [[הרבי]] בבית כנסת עם נוסח האריז"ל.


על נוסח זה אמר הרבי שאינו הנוסח הטוב ביותר{{הערה|ע"פ ה[[אגרות קודש]]}}.
על נוסח זה אמר הרבי שאינו הנוסח הטוב ביותר{{הערה|ע"פ ה[[אגרות קודש]]}}.

גרסה מ־17:46, 23 בספטמבר 2021

נוסח האר"י הינו כינוי לנוסח בו התפלל האר"י ז"ל, סידור אדמו"ר הזקן מבוסס אודות נוסח זה.

כוונות האר"י

נוסח האריז"ל הינו הנוסח בו התפלל האריז"ל, נוסח זה מיוסד ע"פ הקבלה וכוונות האר"י.

על נוסח זה אמר אדמו"ר הזקן במאסרו:

אנו מתפללין הנוסח שמתפללין כל ישראל, וזהו עיקר התפלה אצלנו, רק שעל-פי הקבלה לפעמים אנו מוסיפים תיבות ומזמורים ופסוקים מתהלים, ואין זו דת חדשה

רש"ז מלאדי, תיק החקירה בארכיון הגנרל פרוקור בפטרבורג[1]

החידושים בנוסח האריז"ל היו:

  • בברכת ברוך שאמר שבפסוקי דזמרה נהג האר"י לומר נוסח קצר, הכולל פ"ז (87) מילים. עד ימיו נוסח זה היה מקובל בקהילות אשכנז ולספרדים היה נוסח מורחב יותר.
  • בתפילת מוסף של שבת קיימים שני נוסחים מקובלים לברכת קדושת היום - הנוסח "למשה ציווית" והנוסח "תכנת שבת". הראשון היה נאמר על ידי הספרדים ואילו השני נאמר על ידי האשכנזים ואותו נהג האר"י לומר.
  • האר"י אמר וידוי ושלוש עשרה מידות לפני נפילת אפיים - מה שלא היה מקובל בשום קהילה בזמנו.
  • האר"י הסתייג מפיוטי המשוררים הספרדיים , ודגל באמירת הפיוטים המקובלים אצל יהודי אשכנז שהיו מפייטני ארץ ישראל הקדומים, בתפילות הימים הנוראים נהג האר"י להתפלל בבית הכנסת האשכנזי, בניגוד למנהגו ברוב השנה בבית כנסת ספרדי.
  • האר"י נהג שלא לאמר אף פיוט לאחר התפילה, ובפרט לא פיוטים כמו 'אדון עולם' ו'יגדל'.

כוונות האריז"ל מבוססים אודות נוסח ספרד, ולטענת רבים בנוסח זה הוא התפלל.

נוסח ספרד

בעת שקמה תנועת החסידות , הוחלט על שינוי נוסח התפילה מנוסח אשכנז לנוסח ספרד עם מעט שינויים, נוסח זה נקרא "נוסח האר"י" על כך שהאריז"ל התפלל בו. (לימים טענו המתנגדים שהאריז"ל לא התפלל בנוסח זה), עם השינוי נוצר מחלוקת רבה אודות שינוי הנוסח, כאשר המתנגדים מתנגדים לשינוי הנוסחאות, בעוד החסידים מחליפים, טענתם של המתנגדים היה שאין לשנות נוסחאות, אולם תשובתם של החסידים הייתה שנוסח האר"י הוא נוסח כללי של כל עם ישראל, ולכן מותר להחליף, בעת מאסרו של אדמו"ר הזקן הוא אף נשאל אודות שינוי הנוסח.

בעקבות ההתפשטות החסידות, נוצר מצב בו נוסח ספרד נהפך לנוסח הפופולרי בקרב יהודי אשכנז ובעיקר מפולין, כמו כן בארץ ישראל הנוסח המעודף אינו נוסח ספרד.

נוסח אדמו"ר הזקן

ערך מורחב – סידור אדמו"ר הזקן

בעקבות הדפסת סידור עם נוסח ספרד, החליט אדמו"ר הזקן להדפיס סידור המבוסס על נוסח ספרד, אולם בשונה מנוסח ספרד שמאחד בתוכו כמה נוסחאות, סידור זה איחד נוסח אחד שנבחר מתוך 60 סידורים.

חשיבות הנוסח

לרבים אמר הרבי מלך המשיח לשנות את הנוסח שלהם לנוסח האריז"ל, לאחד ששאל את הרבי באיזה בית כנסת להתפלל אמר הרבי בבית כנסת עם נוסח האריז"ל.

על נוסח זה אמר הרבי שאינו הנוסח הטוב ביותר[2].

ראו גם

הערות שוליים