שליח ציבור – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{מפנה|חזן|חזן (פירושונים)}}
 [[קובץ:שליח ציבור.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] משמש כשליח ציבור]]
 '''שליח ציבור''' (בראשי תיבות: '''ש"ץ''') הוא כינוי לחזן [[בית כנסת|בית הכנסת]], המייצג את הקהל בתפילתו ל[[קדוש ברוך הוא]].
 ==רקע==
 בתקופות מוקדמות יותר היה שליח הציבור מתפלל בקול את ה[[תפילה]] כולה, עבור ה[[יהודים]] שלא ידעו להתפלל. מנהג זה נפוץ עד היום בקהילות הספרדים ובקהילות נוספות. בקהילות האשכנזיות מסיים שליח הציבור פסקאות שונות בקול, וקורא את ה[[קדיש]], [[ברכו]] ו[[חזרת הש"ץ]].
@@ שורה 7: / שורה 7: @@
 למנהג זה קדמה מחלוקת בין [[רבן גמליאל דיבנה]] וחכמים{{הערה|{{קח|מסכת|ראש השנה}} משנה בדף לג, ב. וברייתא בדף לד, ב.}}: שחכמים אמרו, ש"כשם ש[[שליח ציבור]] חייב, כך כל יחיד ויחיד חייב", ו"שליח צבור [[חזרת הש"ץ|יורד לפני התיבה]] כדי להוציא את מי שאינו בקי". אבל "רבן גמליאל אומר: שליח צבור מוציא את הרבים ידי חובתן" כולל את מי שהוא בקי, והצבור מתפללים כדי לאפשר לשליח צבור לסדר את תפילתו בפיו.
-[[הרבי]] הסביר{{הערה|1= [[שיחות קודש]] [[תשל"ז]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4615&hilite=8ef748ff-778e-49cb-bcfc-80dce30345b8&st=%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%99%D7%A7&pgnum=183 חלק א, עמוד מ].}} שמחלוקתם תלויה בחקירה בעניין [[כמות ואיכות]]: לפי חכמים עדיף שיתפללו ציבור - [[עשרה]] אנשים ביחד, כיוון שכך הם יוצרים כמות של [[מניין]]; אבל רבן גמליאל סבר שעדיף שרק אחד יתפלל, אבל תהיה לו איכות של מניין מתפללים.
+[[הרבי]] הסביר{{הערה|1= [[שיחות קודש]] [[תשל"ז]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4615&hilite=8ef748ff-778e-49cb-bcfc-80dce30345b8&st=מדייק&pgnum=183 חלק א, עמוד מ].}} שמחלוקתם תלויה בחקירה בעניין [[כמות ואיכות]]: לפי חכמים עדיף שיתפללו ציבור - [[עשרה]] אנשים ביחד, כיוון שכך הם יוצרים כמות של [[מניין]]; אבל רבן גמליאל סבר שעדיף שרק אחד יתפלל, אבל תהיה לו איכות של מניין מתפללים.
 וה[[הלכה]] נפסקה כחכמים{{הערה|[[טור]] [[שולחן ערוך]] ו[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|אדה"ז]] סימן קכד, סעיף א.}}.
@@ שורה 17: / שורה 17: @@
 == מקום השליח ציבור ==
 המקום המיועד לשליח ציבור בבית הכנסת, משתנה בין מנהגי העדות השונות. בקהילות האשכנזיות מקובל לקבוע את מקום החזן סמוך לארון הקודש{{הערה|בדרך כלל מימין לארון קודש או לפניו בסמוך לו}}, והמבנה שעליו מניח החזן את סידורו נקרא "עמוד". בקהילות הספרדיות עומד החזן בבימה שבמרכז בית הכנסת עליה גם קוראים בתורה.
 יש שהקצו לו מקום נמוך, בכדי לקיים את הפסוק "מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה'"{{הערה|1=[[תהלים]] ק"ל, א.}}", ויש שהקצו עבורו מקום גבוה, על מנת שהקהל יוכל לראות ולשמוע היטב.
@@ שורה 31: / שורה 31: @@
 ==קישורים חיצוניים==
-*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/02-10-2016-00-52-52-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%9C%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94.pdf ליובאוויטש וחזניה - תולדות ימי שליחי הציבור במחיצת רבותינו נשיאינו]''' בתוך קובץ 'בכסה ליום חגנו' בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], ראש השנה תשע"ז
+*'''[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/02-10-2016-00-52-52-קובץ-שני-לקריאה.pdf ליובאוויטש וחזניה - תולדות ימי שליחי הציבור במחיצת רבותינו נשיאינו]''' בתוך קובץ 'בכסה ליום חגנו' בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]], ראש השנה תשע"ז
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:מנהגים בסדר היום]]