משה מרדכי בידרמן: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 39: | שורה 39: | ||
משפחות חסידי חב"ד מנכדיו, ילדי בנו רבי דוד צבי ישראל: גינזבורג, בלעסאפסקי, בידרמן, אייזנמן. | משפחות חסידי חב"ד מנכדיו, ילדי בנו רבי דוד צבי ישראל: גינזבורג, בלעסאפסקי, בידרמן, אייזנמן. | ||
== קישורים חיצוניים == | |||
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1372 שליח אדמו"ר מלעלוב בשליחות לרבי (14:29-52)] | |||
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1360 אחד ממשפחת אדמו"ר מלעלוב אצל הרבי (39:30)] | |||
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[שמעון נתן נטע בידרמן (הראשון)]] מלעלוב|רשימה=אדמו"רי [[לעלוב]]|שנה=[[תרס"ג]] - [[כ"ד טבת]] [[תשמ"ז]]|הבא=האדמו"ר רבי [[שמעון נתן נטע בידרמן|שמעון נתן נטע בידרמן (השני)]] מלעלוב}} | {{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[שמעון נתן נטע בידרמן (הראשון)]] מלעלוב|רשימה=אדמו"רי [[לעלוב]]|שנה=[[תרס"ג]] - [[כ"ד טבת]] [[תשמ"ז]]|הבא=האדמו"ר רבי [[שמעון נתן נטע בידרמן|שמעון נתן נטע בידרמן (השני)]] מלעלוב}} | ||
{{סדרה|הקודם=[[חסידות קרלין]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות פינסק-קרלין|פינסק קרלין]]|שנה=[[תרס"ג]] - [[כ"ד טבת]] [[תשמ"ז]]|הבא=האדמו"ר רבי [[אהרן רוזנפלד]] מפינסק קרלין}} | {{סדרה|הקודם=[[חסידות קרלין]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות פינסק-קרלין|פינסק קרלין]]|שנה=[[תרס"ג]] - [[כ"ד טבת]] [[תשמ"ז]]|הבא=האדמו"ר רבי [[אהרן רוזנפלד]] מפינסק קרלין}} | ||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:בידרמן, משה מרדכי}} | {{מיון רגיל:בידרמן, משה מרדכי}} | ||
[[קטגוריה:אדמו"רי לעלוב | [[קטגוריה:אדמו"רי לעלוב]] | ||
[[קטגוריה:אדמו"רי פינסק קרלין | [[קטגוריה:אדמו"רי פינסק קרלין]] | ||
[[קטגוריה:אדמו"רים בירושלים]] | [[קטגוריה:אדמו"רים בירושלים]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ז]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ז]] | ||
גרסה מ־17:34, 29 באוגוסט 2021
רבי משה מרדכי מלעלוב (ה'תרס"ג – כ"ד בטבת ה'תשמ"ז) היה האדמו"ר מלעלוב, ומתשכ"ב אף האדמו"ר מחסידות לעלוב-קרלין.
תולדות חיים
נולד בירושלים לאביו רבי שמעון נתן נטע מלעלוב בשנת תרס"ג. עוד מנעוריו ניכר כעובד ה' מופלא. היה מקובל בדורו כאחד מצדיקי הדור ופועל ישועות אשר אלפים שחרו לפתחו. רוח הקודש שלו הייתה מן המפורסמות. שימש כאדמו"ר לשני חסידויות, לעלוב - כממשיך אביו, וכאדמו"רם של זקני חסידי קרלין (הנקראים כיום פינסק קרלין) - כממשיך דרך רבי אברהם אלימלך מקרלין רבו.
רבי משה מרדכי, זכה לראות את אדמו"ר הריי"צ בביקור תרפ"ט בארץ הקודש וסיפר כי אף שמע ממנו אז מאמר חסידות. לאחר הסתלקות האדמו"ר הריי"צ עם קבלת הנשיאות על ידי הרבי התבטא בעת עריכת שולחנו "יש רבי חדש באמריקה והוא יהפוך את העולם"[1]. במשך השנים תמך במפעלי הרבי, כגון במבצע תפילין, אות בספר תורה ועוד. ידוע כי היה בקשר מסרים עם בית חיינו בענייני הכלל והפרט.
התקשרותו לרבי
מסופר כי אחד מחסידיו שהיה גם מקורב לחב"ד עמד לפני קשרי שידוכין, אך המיועדת התנתה זאת בכך שלא יתלה תמונה של האדמו"ר מליובאוויטש בביתו. החסיד שאל את רבי משה מרדכי כיצד להתייחס לדרישה זו, הרבי מלעלוב הגיב ואמר כי בת ישראל אשר אינה מוכנה לתלות תמונה של הרבי מליובאויטש בביתה הרי זה מורה על חיסרון ביראת שמים. על כן עצתו כי עליה לשמוע את הרבי מנגן צמאה לך נפשי, וזה יהיה לה סגולה ליראת שמים.
עם ייסוד תקנת הרמב"ם היומי, כתב דברי עידוד וקריאה להצטרף לקהל לומדי הרמב"ם היומי והוסיף כי זכות גדולה היא לכל המשתתף בלימוד זה שכן על ידי כך מתקשר הלומד עם הצדיק - הרבי מליובאוויטש אשר תיקן תקנה זו.
בשנת תשכ"ז חתם על מכתב קריאה לעידוד מבצע התפילין על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת ששת הימים.[2]
בערב ראש השנה תשד"מ בעת שביקר אצלו ב. רבינוביץ' מפתח תקווה שאלו האדמו"ר לעיסוקו וכשהשיב שעוסק בענייני חב"ד אמר לו: אצל משה רבינו ע"ה כתוב שכינה מדברת מתוך גרונו, מהרבי שומעים את קול השכינה. הרבי הוא היחידי הממשיך את ענייני הבעש"ט בשלימות. כוחותיו של הרבי הם למעלה מדרך הטבע לגמרי[3].
בחשון תשמ"ה הגיעו שנים מבני רבי משה מרדכי מלעלוב בשליחותו לרבי. בתחילת היחידות שואלם הרבי: בוודאי יש בידכם דרישת שלום מארץ הקודש. ותשובתם היא: אבינו האדמו"ר מלעלוב ביקש למסור דרישת שלום ושולח את ברכתו לרבי בעבודתו הקדושה להחדיר יראת שמים וחסידות בלבם של ישראל. (ראה היחידות המוגהת בהערה).[4].
נפטר כ"ד טבת תשמ"ז - יום ההילולא של אדמו"ר הזקן.
צאצאיו
לרבי משה מרדכי מלעלוב שבעה בנים. חלקם למדו בצעירותם בישיבת תומכי תמימים חב"ד בתל אביב:
- בנו רבי אברהם שלמה בידרמן - אדמו"ר מלעלוב, ירושלים.
- בנו רבי שמעון נתן נטע בידרמן - אדמו"ר מלעלוב, שיכון ה', בני ברק.
- בנו רבי אלתר אלעזר מנחם בידרמן - אדמו"ר מלעלוב, מרכז בני ברק. ובנו ממלא מקומו הרהקדוש ר דוד שליטא מארהב
- בנו רבי דוד צבי ישראל בידרמן - נפטר בז' חשון ה'תשנ"ד
- בנו רבי פנחס יצחק בידרמן - אדמו"ר מלעלוב-ניקלשבורג, ירושלים.
- בנו רבי ישכר דוב בידרמן - אדמו"ר מלעלוב-פייטרקוב, ירושלים.
- בנו רבי שמואל שמעלקא בידרמן - ירושלים
- חתנו רבי שמואל עוזר קאפ
- חתנו רבי חיים אליעזר הורונצ'יק
- חתנו רבי שמואל צבי רוזנפלד
משפחות חסידי חב"ד מנכדיו, ילדי בנו רבי דוד צבי ישראל: גינזבורג, בלעסאפסקי, בידרמן, אייזנמן.
קישורים חיצוניים
| הקודם: האדמו"ר רבי שמעון נתן נטע בידרמן (הראשון) מלעלוב |
אדמו"רי לעלוב תרס"ג - כ"ד טבת תשמ"ז |
הבא: האדמו"ר רבי שמעון נתן נטע בידרמן (השני) מלעלוב |
| הקודם: חסידות קרלין |
אדמו"רי פינסק קרלין תרס"ג - כ"ד טבת תשמ"ז |
הבא: האדמו"ר רבי אהרן רוזנפלד מפינסק קרלין |
הערות שוליים
- ↑ מפי בנו האדמו"ר רבי אלתר בידרמן
- ↑ נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 129.
- ↑ שבועון כפר חב"ד גל' 119 ע' 24
- ↑ התוועדויות תשמ"ה חלק א' עמ' 675-693