שניאור זלמן לוין: הבדלים בין גרסאות בדף
א קלארער איד (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:זלמן לוין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמן לוין ב[[כפר חב"ד]]]] | [[קובץ:זלמן לוין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמן לוין ב[[כפר חב"ד]]]] | ||
ה[[חסיד]] ר' '''שניאור זלמן (הלוי) לוין''' | ה[[חסיד]] ר' '''שניאור זלמן (הלוי) לוין''' ([[ג' שבט]] [[תרפ"ד]] – [[כ"ג חשוון]] [[תשס"ג]]), היה [[בעל מנגן]] חב"די מפורסם יליד ה[[עיירה]] נעוועל, | ||
שהיה אהוד במיוחד בשל קולו הערב, חוש הנגינה המופלא שלו וגישתו החסידית והאוהבת לכל [[יהודי]]. | שהיה אהוד במיוחד בשל קולו הערב, חוש הנגינה המופלא שלו וגישתו החסידית והאוהבת לכל [[יהודי]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[ג' שבט]] [[תרפ"ד]] ב[[עיירה]] החסידית [[נעוועל]]. | נולד ב[[ג' שבט]] [[תרפ"ד]] ב[[עיירה]] החסידית [[נעוועל]] לאביו ר' [[גרשון בער לוין]] שהיה מלמד בנעוול, ונרצח על ידי הנאצים כשנתפס מלמד במחתרת ילדים יהודים. | ||
בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים קורסק]] תוך תנאים קשים ובפחדים. בשלב מסויים הישיבה בקורסק נתפסה והתפרקה. בנס ניצל ונמלט ל[[לנינגרד]]. | |||
ב[[רוסיה]] סבל מרדיפות ה[[ק.ג.ב.]] בין המקומות בהם שהה הייתה העיר מליוטפל, שם נחשף ל[[משפיע]] הרב ר' [[שלום מרוזוב]] אשר [[התוועדות|התוועד]] איתו ולימד אותו חסידות. | |||
בימי [[השואה]] שירת בצבא האדום ובתום המלחמה השתתף ב'[[יציאת רוסיה תש"ו]]' והגיע למחנות עקורים באיטליה, שם קירב את ר' [[זושא וילימובסקי]] לחסידות חב"ד ויחד חיזקו ועודדו את הפליטים. לאחר זמן עלו יחדיו ל[[ארץ הקודש]]. | |||
בהגיעו לפרקו נישא עם מרת רחל בתו של ר' [[אברהם פריז]]. | |||
בהגיעו לפרקו נישא עם מרת רחל בתו של | |||
התגורר בשכונת הרוסים ב[[כפר חב"ד]]. | התגורר בשכונת הרוסים ב[[כפר חב"ד]]. | ||
| שורה 20: | שורה 18: | ||
במשך שנות חייו השתתף רבות בהקלטת הדיסקים [[ניחו"ח]] של מקהלת חסידי חב"ד. | במשך שנות חייו השתתף רבות בהקלטת הדיסקים [[ניחו"ח]] של מקהלת חסידי חב"ד. | ||
רוב ימיו | על פי הוראת [[הרבי]] עסק רוב ימיו בחינוך במסגרת תלמודי התורה של [[רשת אהלי יוסף יצחק]]. לאחר מכן, ניהל במשך שנים דוכן ל[[מבצע תפילין]] בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב ואחר כך בתחנת המרכזית החדשה והניח [[תפילין]] לעשרות חיילים ואזרחים ביום שעוברים בתחנה. | ||
ר' שניאור זלמן נפטר ב[[כ"ג בחשוון]] [[תשס"ג]] בהיותו בן 78 שנה. | ר' שניאור זלמן נפטר ב[[כ"ג בחשוון]] [[תשס"ג]] בהיותו בן 78 שנה. | ||
| שורה 36: | שורה 34: | ||
*ר' גרשון דובער הלוי לוין, [[קריית גת]] - שימש בעבר כסמנכ"ל ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]] יחד עם הרבנים [[משה הבלין]] ו[[שלום דובער וולפא]]. שימש כמנהל גני חב"ד בעיר עד לשנת תשע"ו כאשר המוסדות נמסרו לגורם חיצוני שינהל את המוסדות עקב בעיות כלכליות בניהול המוסדות. | *ר' גרשון דובער הלוי לוין, [[קריית גת]] - שימש בעבר כסמנכ"ל ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]] יחד עם הרבנים [[משה הבלין]] ו[[שלום דובער וולפא]]. שימש כמנהל גני חב"ד בעיר עד לשנת תשע"ו כאשר המוסדות נמסרו לגורם חיצוני שינהל את המוסדות עקב בעיות כלכליות בניהול המוסדות. | ||
*ר' יוסף יצחק הלוי לוין, כפר חב"ד | *ר' יוסף יצחק הלוי לוין, כפר חב"ד | ||
*ר' יעקב הלוי לוין, כפר חב"ד. | *ר' יעקב הלוי לוין, כפר חב"ד. | ||
'''בנותיו:''' | '''בנותיו:''' | ||
*מרת פריידה לוין. | *מרת פריידה לוין. | ||
*מרת שרה (אשת ר' [[יהושע יחזקאל סופר]]). | *מרת שרה (אשת ר' [[יהושע יחזקאל סופר]]). | ||
*מרת ברכה (אשת ר' חיים יהודה). | *מרת ברכה (אשת ר' חיים יהודה). | ||
*מרת לאה (אשת ר' אברהם ישראלוביץ'). | *מרת לאה (אשת ר' אברהם ישראלוביץ'). | ||
גרסה מ־09:50, 8 באוגוסט 2021
החסיד ר' שניאור זלמן (הלוי) לוין (ג' שבט תרפ"ד – כ"ג חשוון תשס"ג), היה בעל מנגן חב"די מפורסם יליד העיירה נעוועל, שהיה אהוד במיוחד בשל קולו הערב, חוש הנגינה המופלא שלו וגישתו החסידית והאוהבת לכל יהודי.
תולדות חיים
נולד בג' שבט תרפ"ד בעיירה החסידית נעוועל לאביו ר' גרשון בער לוין שהיה מלמד בנעוול, ונרצח על ידי הנאצים כשנתפס מלמד במחתרת ילדים יהודים.
בבחרותו למד בישיבת תומכי תמימים קורסק תוך תנאים קשים ובפחדים. בשלב מסויים הישיבה בקורסק נתפסה והתפרקה. בנס ניצל ונמלט ללנינגרד.
ברוסיה סבל מרדיפות הק.ג.ב. בין המקומות בהם שהה הייתה העיר מליוטפל, שם נחשף למשפיע הרב ר' שלום מרוזוב אשר התוועד איתו ולימד אותו חסידות.
בימי השואה שירת בצבא האדום ובתום המלחמה השתתף ב'יציאת רוסיה תש"ו' והגיע למחנות עקורים באיטליה, שם קירב את ר' זושא וילימובסקי לחסידות חב"ד ויחד חיזקו ועודדו את הפליטים. לאחר זמן עלו יחדיו לארץ הקודש.
בהגיעו לפרקו נישא עם מרת רחל בתו של ר' אברהם פריז.
התגורר בשכונת הרוסים בכפר חב"ד.
במשך שנות חייו השתתף רבות בהקלטת הדיסקים ניחו"ח של מקהלת חסידי חב"ד.
על פי הוראת הרבי עסק רוב ימיו בחינוך במסגרת תלמודי התורה של רשת אהלי יוסף יצחק. לאחר מכן, ניהל במשך שנים דוכן למבצע תפילין בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב ואחר כך בתחנת המרכזית החדשה והניח תפילין לעשרות חיילים ואזרחים ביום שעוברים בתחנה.
ר' שניאור זלמן נפטר בכ"ג בחשוון תשס"ג בהיותו בן 78 שנה.
כל עצמותי תאמרנה
האלבום "כל עצמותי" מכיל ניגונים מיוחדים מפיו של הרב לוין ששימר מהעיירה נעוועל החסידית והעביר אותם אלינו, בלווית הניחוח החסידי המקורי, ניחוח שהוא חלק בלתי נפרד ממהות הניגונים עצמם.
באדר תשס"ה יצא לאור בדיסק, לאחר שהקלטות מההוצאה הראשונה - אזלו.
משפחתו
רעייתו: מרת רחל לבית משפחת ר' אברהם פריז.
בניו:
- ר' גרשון דובער הלוי לוין, קריית גת - שימש בעבר כסמנכ"ל ישיבת תומכי תמימים קריית גת יחד עם הרבנים משה הבלין ושלום דובער וולפא. שימש כמנהל גני חב"ד בעיר עד לשנת תשע"ו כאשר המוסדות נמסרו לגורם חיצוני שינהל את המוסדות עקב בעיות כלכליות בניהול המוסדות.
- ר' יוסף יצחק הלוי לוין, כפר חב"ד
- ר' יעקב הלוי לוין, כפר חב"ד.
בנותיו:
- מרת פריידה לוין.
- מרת שרה (אשת ר' יהושע יחזקאל סופר).
- מרת ברכה (אשת ר' חיים יהודה).
- מרת לאה (אשת ר' אברהם ישראלוביץ').