אהרן יעקב דיסקין: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) מ (added Category:אישים שנפטרו בשנת תשל"ד using HotCat) |
מ (החלפת טקסט – "מלחמת העולם השניה" ב־"מלחמת העולם השנייה") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''אהרן יעקב דיסקין''' (?-[[כ"ו תמוז]] [[תשל"ד]]) היה רבה של העיר לובאני ברוסיה, שנאסר בעוון הפצת יהדות והוגלה לקזחסטן, שם זכה לעמוד בקשר קרוב עם [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|אביו של הרבי]], ולאחר סיום [[מלחמת העולם | הרב '''אהרן יעקב דיסקין''' (?-[[כ"ו תמוז]] [[תשל"ד]]) היה רבה של העיר לובאני ברוסיה, שנאסר בעוון הפצת יהדות והוגלה לקזחסטן, שם זכה לעמוד בקשר קרוב עם [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|אביו של הרבי]], ולאחר סיום [[מלחמת העולם השנייה]] עלה לארץ הקודש והתיישב ב[[בני ברק]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
בסביבות שנת [[תרצ"א]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת מלכה שיינדל והתיישב בסמיכות למקום מגורי אביו ב[[עיירה]] לכוביץ', ולאחר מספר שנים התמנה לכהן כרבה של העיר לובני תחת אביו שהתמנה לרבה של לכוביץ, עד שנאסר על ידי ה[[נ.ק.וו.ד.]] והוגלה לקזיל-ארדא, הסמוכה ל[[אלמא אטא]] וזכה לפגוש באביו של הרבי הגאון ה[[קבלה|מקובל]] רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסון]] ששהה שם בגלות, ולהעניק לו סיוע במספר ענינים תוך כדי סיכון עצמי. זכרונותיו מאותה תקופה פורסמו בספר [[תולדות לוי יצחק]] של הרב [[נפתלי צבי גוטליב]]. | בסביבות שנת [[תרצ"א]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת מלכה שיינדל והתיישב בסמיכות למקום מגורי אביו ב[[עיירה]] לכוביץ', ולאחר מספר שנים התמנה לכהן כרבה של העיר לובני תחת אביו שהתמנה לרבה של לכוביץ, עד שנאסר על ידי ה[[נ.ק.וו.ד.]] והוגלה לקזיל-ארדא, הסמוכה ל[[אלמא אטא]] וזכה לפגוש באביו של הרבי הגאון ה[[קבלה|מקובל]] רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסון]] ששהה שם בגלות, ולהעניק לו סיוע במספר ענינים תוך כדי סיכון עצמי. זכרונותיו מאותה תקופה פורסמו בספר [[תולדות לוי יצחק]] של הרב [[נפתלי צבי גוטליב]]. | ||
עם סיום [[מלחמת העולם | עם סיום [[מלחמת העולם השנייה]] הבריח עם משפחתו את הגבול במסגרת '[[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הגדולה]]' והתעכב במשך מספר שנים ב[[צרפת]] ולאחר מכן עלה לארץ הקודש והתיישב ב[[בני ברק]] שם נמנה על חשובי חסידי חב"ד בעיר. | ||
בחודש [[מנחם אב]] [[תשי"ג]] [[נסיעה לרבי|נסע לביקור בחצר הרבי]], ובמהלך ה[[התוועדות]] הסמוכה ליום ה[[יארצייט]] של אביו של הרבי, ביקש ממנו הרבי באמצע ה[[התוועדות]] לעמוד ולספר אודות מסירות נפשו של אביו ואודת הקושי להיות אסור בבית הסוהר ב[[חרקוב]] (שם היה אסור גם הרב דיסקין), ובעת שדיבר זלגו דמעות מעיניו של הרבי, ובעקבות בקשת הקהל קיצר הרב דיסקין בדבריו וסיים כדי לא לצער את הרבי. | בחודש [[מנחם אב]] [[תשי"ג]] [[נסיעה לרבי|נסע לביקור בחצר הרבי]], ובמהלך ה[[התוועדות]] הסמוכה ליום ה[[יארצייט]] של אביו של הרבי, ביקש ממנו הרבי באמצע ה[[התוועדות]] לעמוד ולספר אודות מסירות נפשו של אביו ואודת הקושי להיות אסור בבית הסוהר ב[[חרקוב]] (שם היה אסור גם הרב דיסקין), ובעת שדיבר זלגו דמעות מעיניו של הרבי, ובעקבות בקשת הקהל קיצר הרב דיסקין בדבריו וסיים כדי לא לצער את הרבי. | ||
גרסה מ־09:25, 8 באוגוסט 2021
הרב אהרן יעקב דיסקין (?-כ"ו תמוז תשל"ד) היה רבה של העיר לובאני ברוסיה, שנאסר בעוון הפצת יהדות והוגלה לקזחסטן, שם זכה לעמוד בקשר קרוב עם אביו של הרבי, ולאחר סיום מלחמת העולם השנייה עלה לארץ הקודש והתיישב בבני ברק.
תולדות חיים
נולד לאביו הרב שמעון משה דיסקין רבה של לכוביץ'.
בסביבות שנת תרצ"א נשא את רעייתו מרת מלכה שיינדל והתיישב בסמיכות למקום מגורי אביו בעיירה לכוביץ', ולאחר מספר שנים התמנה לכהן כרבה של העיר לובני תחת אביו שהתמנה לרבה של לכוביץ, עד שנאסר על ידי הנ.ק.וו.ד. והוגלה לקזיל-ארדא, הסמוכה לאלמא אטא וזכה לפגוש באביו של הרבי הגאון המקובל רבי לוי יצחק שניאורסון ששהה שם בגלות, ולהעניק לו סיוע במספר ענינים תוך כדי סיכון עצמי. זכרונותיו מאותה תקופה פורסמו בספר תולדות לוי יצחק של הרב נפתלי צבי גוטליב.
עם סיום מלחמת העולם השנייה הבריח עם משפחתו את הגבול במסגרת 'הבריחה הגדולה' והתעכב במשך מספר שנים בצרפת ולאחר מכן עלה לארץ הקודש והתיישב בבני ברק שם נמנה על חשובי חסידי חב"ד בעיר.
בחודש מנחם אב תשי"ג נסע לביקור בחצר הרבי, ובמהלך ההתוועדות הסמוכה ליום היארצייט של אביו של הרבי, ביקש ממנו הרבי באמצע ההתוועדות לעמוד ולספר אודות מסירות נפשו של אביו ואודת הקושי להיות אסור בבית הסוהר בחרקוב (שם היה אסור גם הרב דיסקין), ובעת שדיבר זלגו דמעות מעיניו של הרבי, ובעקבות בקשת הקהל קיצר הרב דיסקין בדבריו וסיים כדי לא לצער את הרבי.
זכה לכשרון דיבור יוצא מגדר הרגיל, והיה הנואם הראשי במסיבות והאירועים שאורגנו על ידי חסידי חב"ד בארץ הקודש בשנים הראשונות לנשיאות הרבי.
נפטר בכ"ו תמוז תשל"ד, ונטמן בבית העלמין בהר הזיתים.
משפחתו
- אביו, הרב שמעון משה דיסקין רבה של לכוביץ
- גיסו, הרב ישעיה מטלין - סופר המלך, קראון הייטס
- בנו, הרב שמעון משה דיסקין - בני ברק
- נכדו, הרב חיים שלמה דיסקין שליח הרבי ורבה של קריית אתא
- נכדו, הרב ישראל מאיר דיסקין - שליח הרבי ומנהל בית חב"ד במינכן, גרמניה