לכתחילה אריבער: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 4: שורה 4:
מרכאות=כן|מקור=תרגום חופשי: העולם אומר שכאשר אי אפשר ללכת מלמטה הולכים מלמעלה, ואני אומר שמלכתחילה מלמעלה|תוכן=דער וועלט זאגט, אז אויב מען קאן נישט ארונטער גייט מען אריבער, און איך זאג אז מען גייט 'מלכתחלה אריבער'}}
מרכאות=כן|מקור=תרגום חופשי: העולם אומר שכאשר אי אפשר ללכת מלמטה הולכים מלמעלה, ואני אומר שמלכתחילה מלמעלה|תוכן=דער וועלט זאגט, אז אויב מען קאן נישט ארונטער גייט מען אריבער, און איך זאג אז מען גייט 'מלכתחלה אריבער'}}


תוכן הפתגם הוא: מקובל ב'עולם' - כלומר אצל מרבית האנשים{{הערה|מעניין לציין שהפתגם כפי שמקובל ב'עולם' לאומרו מצוטט על ידי אביו של הרבי [[המהר"ש]] - הרבי הצמח צדק, במאמר חסידות.}} - שדוקא כאשר לא מצליחים ללכת בדרך הרגילה, אזי צריכים לנסות ו'לדלג' על הקשיים, אבל אני{{הערה|כלומר אדמו"ר המהר"ש}} אומר, שלדעתי צריך ללכת מלכתחילה באופן של דילוג על כל הקשיים והמכשולים. "לכתחילה אריבער".
תוכן הפתגם הוא: מקובל ב'עולם' - כלומר אצל מרבית האנשים{{הערה|מעניין לציין שהפתגם כפי שמקובל ב'עולם' לאומרו מצוטט על ידי אביו של הרבי [[המהר"ש]] - הרבי הצמח צדק, במאמר חסידות.}} - שדווקא כאשר לא מצליחים ללכת בדרך הרגילה, אזי צריכים לנסות ו'לדלג' על הקשיים, אבל אדמו"ר המהר"ש אומר, שצריך ללכת מלכתחילה באופן של דילוג על כל הקשיים והמכשולים. "לכתחילה אריבער".


[[הרבי]] הרבה להשתמש במושג זה, וריבוי פעמים כאשר הזכיר את [[אדמו"ר המהר"ש]] הוסיף "בעל ההוראה ד'לכתחילה אריבער". בעקבות כך הפך ב[[דור השביעי]] של החסידות המושג "לכתחילה אריבער" ליסודי ובסיסי בטרמינולוגיה החב"דית כשהוא משקף את השאיפה שלא להתחשב מידי בבעיות ועיכובים בדרך להשגת היעד, אלא לגשת לעניין בעליונות מנצחת.
[[הרבי]] הרבה להשתמש במושג זה, וריבוי פעמים כאשר הזכיר את [[אדמו"ר המהר"ש]] הוסיף "בעל ההוראה ד'לכתחילה אריבער". בעקבות כך הפך ב[[דור השביעי]] של החסידות המושג "לכתחילה אריבער" ליסודי ובסיסי בטרמינולוגיה החב"דית כשהוא משקף את השאיפה שלא להתחשב מידי בבעיות ועיכובים בדרך להשגת היעד, אלא לגשת לעניין בעליונות מנצחת.
שורה 10: שורה 10:
אין זה נדיר לשמוע שליח או חסיד חב"ד, כשהוא נשאל על עניין כלשהו, כיצד יצליח לבצע זאת למרות הקשיים? והוא ישיב: לכתחילה אריבער.
אין זה נדיר לשמוע שליח או חסיד חב"ד, כשהוא נשאל על עניין כלשהו, כיצד יצליח לבצע זאת למרות הקשיים? והוא ישיב: לכתחילה אריבער.


"תנועה" זו של הליכה מלמעלה, באה לידי ביטוי גם בניגון החב"די המפורסם "[[ניגון לכתחילה אריבער]], המיוחס אף הוא לאדמו"ר מהר"ש.
"תנועה" זו של הליכה מלמעלה, באה לידי ביטוי גם בניגון החב"די המפורסם "[[ניגון לכתחילה אריבער]]", המיוחס אף הוא לאדמו"ר מהר"ש.


הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]] הוציא לאור בשנת תשנ"ח ספר "לכתחלה אריבער", בו לקט משיחותיו ואגרותיו של הרבי על הפתגם.
הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]] הוציא לאור בשנת תשנ"ח ספר "לכתחלה אריבער", בו לקט משיחותיו ואגרותיו של הרבי על הפתגם.

גרסה מ־09:08, 6 באוגוסט 2021

לכתחילה אַריבעֶר הוא פתגם מפורסם באידיש ש
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון

לא נמצא templatedata תקין
טבע אדמו"ר המהר"ש[1]:

דער וועלט זאגט, אז אויב מען קאן נישט ארונטער גייט מען אריבער, און איך זאג אז מען גייט 'מלכתחלה אריבער'

תרגום חופשי: העולם אומר שכאשר אי אפשר ללכת מלמטה הולכים מלמעלה, ואני אומר שמלכתחילה מלמעלה

תוכן הפתגם הוא: מקובל ב'עולם' - כלומר אצל מרבית האנשים[2] - שדווקא כאשר לא מצליחים ללכת בדרך הרגילה, אזי צריכים לנסות ו'לדלג' על הקשיים, אבל אדמו"ר המהר"ש אומר, שצריך ללכת מלכתחילה באופן של דילוג על כל הקשיים והמכשולים. "לכתחילה אריבער".

הרבי הרבה להשתמש במושג זה, וריבוי פעמים כאשר הזכיר את אדמו"ר המהר"ש הוסיף "בעל ההוראה ד'לכתחילה אריבער". בעקבות כך הפך בדור השביעי של החסידות המושג "לכתחילה אריבער" ליסודי ובסיסי בטרמינולוגיה החב"דית כשהוא משקף את השאיפה שלא להתחשב מידי בבעיות ועיכובים בדרך להשגת היעד, אלא לגשת לעניין בעליונות מנצחת.

אין זה נדיר לשמוע שליח או חסיד חב"ד, כשהוא נשאל על עניין כלשהו, כיצד יצליח לבצע זאת למרות הקשיים? והוא ישיב: לכתחילה אריבער.

"תנועה" זו של הליכה מלמעלה, באה לידי ביטוי גם בניגון החב"די המפורסם "ניגון לכתחילה אריבער", המיוחס אף הוא לאדמו"ר מהר"ש.

הרב אברהם שמואל בוקיעט הוציא לאור בשנת תשנ"ח ספר "לכתחלה אריבער", בו לקט משיחותיו ואגרותיו של הרבי על הפתגם.

אמרה זו מובאת בשם רבי יצחק מאיר מגור בספר "שם משמואל"[3].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. הובא באגרות­ קודש אדמו"ר הריי"צ ח"א מכתב שמ (ע' תריז) וראה שיחות קודש תשל"ב חלק א' (48).
  2. מעניין לציין שהפתגם כפי שמקובל ב'עולם' לאומרו מצוטט על ידי אביו של הרבי המהר"ש - הרבי הצמח צדק, במאמר חסידות.
  3. "שם משמואל", פרשת יתרו, תרע"ב, ירושלים תשנ"ב, עמ' רמ"ה; פרשת חוקת תרע"ה, עמ' שי"ז, באתר אוצר החכמה.
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.