עלילת ווליז': הבדלים בין גרסאות בדף
מ (הגהה) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''עלילת ווליז'''' הוא כינוי לעלילת דם נגד יהודי [[ווליז']] בשנת [[תקפ"ג]], באשמת הריגת ילד נוצרי כדי להשתמש בדמו לאפיית [[מצה|מצות]]. | '''עלילת ווליז'''' הוא כינוי לעלילת דם נגד יהודי [[ווליז']] בשנת [[תקפ"ג]], באשמת הריגת ילד נוצרי כדי להשתמש בדמו לאפיית [[מצה|מצות]]. | ||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
בערב [[פסח]] [[תקפ"ג]], נעלם ילד נוצרי מהעיר ווליז' שבפלך [[ויטבסק]], וכעבוד עשרה ימים הוא נמצא מת. מיד | בערב [[פסח]] [[תקפ"ג]], נעלם ילד נוצרי מהעיר ווליז' שבפלך [[ויטבסק]], וכעבוד עשרה ימים הוא נמצא מת. מיד נפוצה השמועה שהיהודים רצחו אותו בשביל להשתמש בדמו לאפיית [[מצה|מצות]], ושתי נשים נכריות העידו על המשפחות היהודית ברלין וצייטלין שהם עזרו בהריגת הילד. שני ראשי המשפחות נעצרו והועמדו לדין, אולם בשל חוסר ראיות הם שוחררו. | ||
בשנת [[תקפ"ה]] הגיע הצאר אלכסנדר הראשון לביקור בווליז', ואישה נכרית אחת סיפרה לו את סיפור העלילה, והעידה בפניו שהנשים היהודית ביקשו ממנה לעזור בחטיפת הילד, וסיפרה איך הוא נחטף לביתו של הגביר שמריהו ברלין, ושם עונה עד מוות. הצאר אלכסנדר הראשון, הורה בשל כך למשול המחוז חובאנסקי לחדש את החקירה, וחובאנסקי מינה את התובע סטארחוב לחקור את | בשנת [[תקפ"ה]] הגיע הצאר אלכסנדר הראשון לביקור בווליז', ואישה נכרית אחת סיפרה לו את סיפור העלילה, והעידה בפניו שהנשים היהודית ביקשו ממנה לעזור בחטיפת הילד, וסיפרה איך הוא נחטף לביתו של הגביר שמריהו ברלין, ושם עונה עד מוות. הצאר אלכסנדר הראשון, הורה בשל כך למשול המחוז חובאנסקי לחדש את החקירה, וחובאנסקי מינה את התובע סטארחוב לחקור את המקרה. | ||
בשל עדותה של האישה לפני הצאר, נעצרו 40 איש מהקהילה ונלקחו לכלא, שם הם עונו, וחלקם אף מתו, אך הם הכחישו כל קשר לעלילה. | |||
==השפעה על חב"ד== | ==השפעה על חב"ד== | ||
רוב יהודי העיר ווליז' היו חסידי [[חב"ד]], בשנת [[תקפ"ה]] ביקר [[אדמו"ר האמצעי]] בעיר ווליז' והתארח אצל משפחתו של הגביר שמריהו ברלין{{הערה|מגדל עוז, עמ' קצ"ב.}}, חובאנסקי שהיה שונא יהודים, מיהר להאשים את האדמו"ר האמצעי בעלילה, וגם בשל התערבותו של הגראף גאליצין הוא שוחרר{{הערה|ספר התולדות של אדמו"ר הצ"צ, עמ' 127.}}. | רוב יהודי העיר ווליז' היו חסידי [[חב"ד]], בשנת [[תקפ"ה]] ביקר [[אדמו"ר האמצעי]] בעיר ווליז' והתארח אצל משפחתו של הגביר שמריהו ברלין{{הערה|מגדל עוז, עמ' קצ"ב.}}, חובאנסקי שהיה שונא יהודים, מיהר להאשים את האדמו"ר האמצעי בעלילה, וגם בשל התערבותו של הגראף גאליצין הוא שוחרר{{הערה|ספר התולדות של אדמו"ר הצ"צ, עמ' 127.}}. | ||
| שורה 12: | שורה 14: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*{{אוצר החכמה|[[עמרם בלוי]]|עלילת ווליז|29336|בתוך "היכל הבעל שם טוב", גיליון ט"ז, עמ' קע"ח - ק"פ|עמוד=174}} | *{{אוצר החכמה|[[עמרם בלוי]]|עלילת ווליז|29336|בתוך "היכל הבעל שם טוב", גיליון ט"ז, עמ' קע"ח - ק"פ|עמוד=174}} | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*ש. גינצבורג, "אידישע ליידען אין צארישען רוסלאנד", נ.י., [[תרצ"ח]]. | *ש. גינצבורג, "אידישע ליידען אין צארישען רוסלאנד", נ.י., [[תרצ"ח]]. | ||
גרסה מ־07:32, 6 באוגוסט 2021
עלילת ווליז' הוא כינוי לעלילת דם נגד יהודי ווליז' בשנת תקפ"ג, באשמת הריגת ילד נוצרי כדי להשתמש בדמו לאפיית מצות.
היסטוריה
בערב פסח תקפ"ג, נעלם ילד נוצרי מהעיר ווליז' שבפלך ויטבסק, וכעבוד עשרה ימים הוא נמצא מת. מיד נפוצה השמועה שהיהודים רצחו אותו בשביל להשתמש בדמו לאפיית מצות, ושתי נשים נכריות העידו על המשפחות היהודית ברלין וצייטלין שהם עזרו בהריגת הילד. שני ראשי המשפחות נעצרו והועמדו לדין, אולם בשל חוסר ראיות הם שוחררו.
בשנת תקפ"ה הגיע הצאר אלכסנדר הראשון לביקור בווליז', ואישה נכרית אחת סיפרה לו את סיפור העלילה, והעידה בפניו שהנשים היהודית ביקשו ממנה לעזור בחטיפת הילד, וסיפרה איך הוא נחטף לביתו של הגביר שמריהו ברלין, ושם עונה עד מוות. הצאר אלכסנדר הראשון, הורה בשל כך למשול המחוז חובאנסקי לחדש את החקירה, וחובאנסקי מינה את התובע סטארחוב לחקור את המקרה.
בשל עדותה של האישה לפני הצאר, נעצרו 40 איש מהקהילה ונלקחו לכלא, שם הם עונו, וחלקם אף מתו, אך הם הכחישו כל קשר לעלילה.
השפעה על חב"ד
רוב יהודי העיר ווליז' היו חסידי חב"ד, בשנת תקפ"ה ביקר אדמו"ר האמצעי בעיר ווליז' והתארח אצל משפחתו של הגביר שמריהו ברלין[1], חובאנסקי שהיה שונא יהודים, מיהר להאשים את האדמו"ר האמצעי בעלילה, וגם בשל התערבותו של הגראף גאליצין הוא שוחרר[2].
מסופר שבעת העלילה, שאל אדמו"ר האמצעי את חתנו אדמו"ר הצמח צדק, למה יש עליו כל כך הרבה קטרוגים, אדמו"ר הצמח צדק ענה לו שזאת בשל כך שבעת שהוא אומר מאמר ומסביר את דברי אביו אדמו"ר הזקן, הוא מבליע את לשונו של אדמו"ר הזקן, עד שהשומע לא מבחין בין תורתו לתורת אדמו"ר הזקן, וכך משתכחת תורתו של אדמו"ר הזקן[3].
קישורים חיצוניים
- עמרם בלוי, עלילת ווליז, בתוך "היכל הבעל שם טוב", גיליון ט"ז, עמ' קע"ח - ק"פ, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד)
לקריאה נוספת
- ש. גינצבורג, "אידישע ליידען אין צארישען רוסלאנד", נ.י., תרצ"ח.
- מ.ד. ריבקין, "דם ודין", תל אביב תרצ"ג.