עץ הדעת טוב ורע: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־11:17, 25 ביולי 2021

המונח "עץ הדעת" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו עץ הדעת (פירושונים).

עץ הדעת טוב ורע הינו מינוח כללי הבא לבטא את הערבוב הקיים בעולם שלנו בין טוב ורע, ובין הצדדים השלילים ולצדדים החיוביים שבאדם. על פי ההסבר של תורת החסידות, מאז חטא עץ הדעת ועד לגאולה, לא ניתן להפריד לחלוטין את הטוב מהרע, וממילא כל מציאות בעולם הגשמי תהיה מורכבת מטוב ורע.

מקור הביטוי

בשעת בריאת העולם, הטוב והרע היו מופרדים זה מזה, והאדם שנברא על ידי הקדוש ברוך הוא היה תכלית השלימות ולא היה שייך בו שום מושג של רוע, והוא בכלל לא יכל להבחין בו, כמו ילד תמים שגם אם הוא רואה דבר שלילי הוא לא יודע להבחין ברוע שקיים באותו מעשה, היות ובעולמו הפנימי והתמים אין כלל מושג של רוע.

ברגע שהאדם התפתה על ידי הנחש הקדמוני לאכול מעץ הדעת, התווספה בו שלימות נוספת שהוא ידע פתאום להבחין בין טוב לרע, אך יחד עם השלימות שנוספה בו הוא גרם לערבוב הראשון בין הטוב לבין הרע, וממעשה זה השתלשל ערבוב בכל העולמות ובכל הנבראים בין טוב לרע, כשעל האדם מוטל לברר את הטוב מהרע, ולהפריד אותם האחד מהשני^[1].

בתורת החסידות

בתורת החסידות עץ הדעת הינו המקור לקליפת נוגה, שכוללת את כל הדברים שאינם אסורים על פי תורה, ועל ידי שימוש נכון בהם אפשר להעלות את ניצוצות הקדושה שבהם ולהופכם לקדושה^[2].

מצב זה של ערבוב מוחלט בין טוב לרע בכל הנבראים של העולם הגשמי, באופן כזה שאין טוב בלי רע ואין רע בלי טוב^[3], יימשך עד לגאולה העתידה, שאז יתקיים הייעוד של "בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח"^[4], והקב"ה יימחה לחלוטין את הרוע והמוות מהעולם^[5].

הבירור של חטא עץ הדעת, הוא דווקא בכח הדעת של הנפש הבהמית, שצריך לפעול עליה שתוכל להבחין בין טוב לרע ולהפריד ביניהם, ולקחת רק את הטוב שבכל דבר, אבל בכח הדעת של נפש האלוקית לא שייך כלל ערבוב של טוב ורע, והיא כלולה מטוב בלבד^[6].

בספירות האלוקיות, בחינת 'עץ הדעת טוב ורע' היא ספירת המלכות שבעולם האצילות, שכוללת בתוכה תערובת של 'טוב' ו'רע', היות שכאשר היא מתאחדת עם הספירות שלמעלה ממנה היא טוב מוחלט, ואילו כאשר היא יורדת לעולם הגשמי היא יכולה להמשיך חיות גם לנבראים שעוברים על רצונו של הקב"ה^[7].

נגלה וחסידות

החסידות משתמשת במושג זה גם כמטפאורה המבטאת את ההבדל המהותי שישנו בין תורת הנגלה לפנימיות התורה, בתורת הנגלה 'מעורב' כביכול הטוב והרע, והגמרא וההלכה עוסקים גם במושגים של 'פסול', 'טמא' וכדומה, ואילו בפנימיות התורה, ובפרט בתורת החסידות, עוסקים רק בחקר האלוקות, וכל הלימוד נוגע רק בנקודות חיוביות של קדושה טהרה ורוחניות.

ראו גם

קישורים חיצוניים

אבינועם אהרוני, מה הרוויח הנחש מחטא עץ הדעת?, ביאור בשפה קלילה על המאמר 'הן האדם היה כאחד ממנו' מהספר תורה אור -אתר col

הערות שוליים

↑ תורה אור פרשת בראשית, מאמר דיבור המתחיל 'הן האדם היה כאחד ממנו', דף ה' עמוד ג'.
↑ תניא אגרת הקודש פרק כ"ו.
↑ לקוטי דיבורים חלק א' (בלה"ק), ליקוט ד' עמוד 115.
↑ ישעיהו כה, ח.
↑ להרחבה, ראו מאמר ד"ה בלע המוות לנצח בספר המאמרים מלוקט חלק ב', שנאמר בסיום השלושים להסתלקות הרבנית חיה מושקא.
↑ ליקוטי תורה שיר השירים דף לא עמוד ג.
↑ יהל אור על תהלים, דף תרצה.

[1] תורה אור פרשת בראשית, מאמר דיבור המתחיל 'הן האדם היה כאחד ממנו', דף ה' עמוד ג'.

[2] תניא אגרת הקודש פרק כ"ו.

[3] לקוטי דיבורים חלק א' (בלה"ק), ליקוט ד' עמוד 115.

[4] ישעיהו כה, ח.

[5] להרחבה, ראו מאמר ד"ה בלע המוות לנצח בספר המאמרים מלוקט חלק ב', שנאמר בסיום השלושים להסתלקות הרבנית חיה מושקא.

[6] ליקוטי תורה שיר השירים דף לא עמוד ג.

[7] יהל אור על תהלים, דף תרצה.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

@@ שורה 8: / שורה 8: @@
 ==בתורת החסידות==
-ב[[תורת החסידות]] עץ הדעת הינו המקור ל[[קליפת נוגה]], שכוללת את כל הדברים שאינם אסורים על פי תורה, ועל ידי שימוש נכון בהם אפשר להעלות את ניצוצות הקדושה שבהם ולהופכם לקדושה{{הערה|[[תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סעיף כ"ו|תניא אגרת הקודש פרק כ"ו]].}}.
+ב[[תורת החסידות]] עץ הדעת הינו המקור ל[[קליפת נוגה]], שכוללת את כל הדברים שאינם אסורים על פי תורה, ועל ידי שימוש נכון בהם אפשר להעלות את ניצוצות הקדושה שבהם ולהופכם לקדושה{{הערה|[[תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סימן כ"ו|תניא אגרת הקודש פרק כ"ו]].}}.
 מצב זה של ערבוב מוחלט בין טוב לרע בכל הנבראים של העולם הגשמי, באופן כזה שאין טוב בלי רע ואין רע בלי טוב{{הערה|[[לקוטי דיבורים]] חלק א' (בלה"ק), ליקוט ד' עמוד 115.}}, יימשך עד ל[[גאולה]] העתידה, שאז יתקיים הייעוד של "בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח"{{הערה|ישעיהו כה, ח.}}, ו[[הקב"ה]] יימחה לחלוטין את הרוע והמוות מהעולם{{הערה|1=להרחבה, ראו [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/13/index.htm מאמר ד"ה בלע המוות לנצח] בספר המאמרים מלוקט חלק ב', שנאמר בסיום השלושים ל[[הסתלקות]] [[הרבנית חיה מושקא]].}}.