בקיעת הנהר: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "אגרת הקודש - י" ב־"אגרת הקודש - סעיף י") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ (החלפת טקסט – "אגרת הקודש - סעיף" ב־"אגרת הקודש - סימן") |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
על פי [[תורת החסידות]], עניינו הוא כשם ש[[קריעת ים סוף]] לשנים-עשר גזרים בפנימיות היוותה קריעת וביטול ה[[צמצום|צימצומים]] וההגבלות שיוצרת ספירת ה[[מלכות]] שב[[עולם האצילות]], שנמשלת ל[[דיבור]], שעניינו הוא צמצום, שהרי הדיבור מעלים ומסתיר על ה[[מידות]] וה[[מוחין]] שלפניו, כך ספירת המלכות מעלימה ומצמצמת את האור שנמשך מהספירות שלפניה. ועל ידי קריעת הים – [[עלמא דאתכסיא]], המלכות שבעולם האצילות האור והחיות שב[[עולם האצילות]] נמשך ל[[עולם הבריאה]], כהכנה ל[[מתן תורה]]{{הערה|ראה פסחים קי"ח א'}}, לחבר את [[י"ב השבטים]] שמקומם ב[[עולם הבריאה]] אל מקורם שב[[עולם האצילות]], שלא יהיה הפסק והפרד בין עולם האצילות לבריאה, שהרי כל עניינו של מתן תורה הוא חיבור העולמות העליונים עם התחתונים, וההמשכה מאלו לאלו. | על פי [[תורת החסידות]], עניינו הוא כשם ש[[קריעת ים סוף]] לשנים-עשר גזרים בפנימיות היוותה קריעת וביטול ה[[צמצום|צימצומים]] וההגבלות שיוצרת ספירת ה[[מלכות]] שב[[עולם האצילות]], שנמשלת ל[[דיבור]], שעניינו הוא צמצום, שהרי הדיבור מעלים ומסתיר על ה[[מידות]] וה[[מוחין]] שלפניו, כך ספירת המלכות מעלימה ומצמצמת את האור שנמשך מהספירות שלפניה. ועל ידי קריעת הים – [[עלמא דאתכסיא]], המלכות שבעולם האצילות האור והחיות שב[[עולם האצילות]] נמשך ל[[עולם הבריאה]], כהכנה ל[[מתן תורה]]{{הערה|ראה פסחים קי"ח א'}}, לחבר את [[י"ב השבטים]] שמקומם ב[[עולם הבריאה]] אל מקורם שב[[עולם האצילות]], שלא יהיה הפסק והפרד בין עולם האצילות לבריאה, שהרי כל עניינו של מתן תורה הוא חיבור העולמות העליונים עם התחתונים, וההמשכה מאלו לאלו. | ||
כך יהיה גם [[לעתיד לבוא]]: היות ו[[תחיית המתים|יקומו לתחיה]] כל הצדיקים הגדולים שלמדו את כל התורה כולה, כמו [[משה רבינו]] ו[[האבות]], [[תורה חדשה מאתי תצא|התורה שילמד]] [[מלך המשיח]] תהיה בלתי ידועה, ועל כך אומרים שהלימוד שיהיה בימות המשיח יהיה טעמי המצוות האמיתיים כפי שהם על פי פנימיות התורה (שאין לה גבול ומידה){{הערה|כפי שאומר [[רש"י]] על הפסוק "יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ" ([[שיר השירים]] פרק א' פסוק ב') [[דיבור המתחיל]] "כי טובים": "{{מונחון|מובטחים|עם ישראל}} מאתו להופיע עוד עליהם לבאר להם סוד טעמיה ומסתר צפונותיה"}} שלא התגלו לנו{{הערה|"כי טעמי מצות לא נתגלו והם למעלה מהשכל וההבנה" – [[אגרת הקודש - | כך יהיה גם [[לעתיד לבוא]]: היות ו[[תחיית המתים|יקומו לתחיה]] כל הצדיקים הגדולים שלמדו את כל התורה כולה, כמו [[משה רבינו]] ו[[האבות]], [[תורה חדשה מאתי תצא|התורה שילמד]] [[מלך המשיח]] תהיה בלתי ידועה, ועל כך אומרים שהלימוד שיהיה בימות המשיח יהיה טעמי המצוות האמיתיים כפי שהם על פי פנימיות התורה (שאין לה גבול ומידה){{הערה|כפי שאומר [[רש"י]] על הפסוק "יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ" ([[שיר השירים]] פרק א' פסוק ב') [[דיבור המתחיל]] "כי טובים": "{{מונחון|מובטחים|עם ישראל}} מאתו להופיע עוד עליהם לבאר להם סוד טעמיה ומסתר צפונותיה"}} שלא התגלו לנו{{הערה|"כי טעמי מצות לא נתגלו והם למעלה מהשכל וההבנה" – [[אגרת הקודש - סימן י"ט]]}}, ולכן כתוב על [[מלך המשיח]] שיהיה בדרגה נעלית יותר אף מ[[האבות]], [[משה רבינו]], ואף מ[[אדם הראשון]] לפני שחטא, שהרי יגלה את החכמה הזו שלא התגלתה אף להם. | ||
בכדי שתתאפשר המשכה כזו של גילוי טעמי המצוות כפי שהם בעצם החכמה, צריך להיות "קריעת ה[[נהר]]" – קריעת ההגבלות של ה[[בינה]] – שעניינה הוא [[מחשבה]]{{הערה|שהיא למעלה מה[[מלכות]] – שהיא [[דיבור]]. הבינה נמשלת לנהר שהרי כמו שנהר תמיד זורם ותמיד מחובר למקורו – עצם החכמה, כך גם המחשבה מתקיימת תמיד, בשונה מהדיבור שהוא ים – יכול לעמוד במקום אחד}} המסתירה על עצם החכמה{{הערה|שהרי גם המחשבה כפי שהיא מתלבשת באותיות מעלימה ומסתירה על עצם החוכמה שנעלית מכך}} בכדי לאחד את העולמות (שכבר אוחדו מקריעת ים סוף עם המידות שבאצילות) עם ספירת ה[[חכמה]] שבעולם האצילות. | בכדי שתתאפשר המשכה כזו של גילוי טעמי המצוות כפי שהם בעצם החכמה, צריך להיות "קריעת ה[[נהר]]" – קריעת ההגבלות של ה[[בינה]] – שעניינה הוא [[מחשבה]]{{הערה|שהיא למעלה מה[[מלכות]] – שהיא [[דיבור]]. הבינה נמשלת לנהר שהרי כמו שנהר תמיד זורם ותמיד מחובר למקורו – עצם החכמה, כך גם המחשבה מתקיימת תמיד, בשונה מהדיבור שהוא ים – יכול לעמוד במקום אחד}} המסתירה על עצם החכמה{{הערה|שהרי גם המחשבה כפי שהיא מתלבשת באותיות מעלימה ומסתירה על עצם החוכמה שנעלית מכך}} בכדי לאחד את העולמות (שכבר אוחדו מקריעת ים סוף עם המידות שבאצילות) עם ספירת ה[[חכמה]] שבעולם האצילות. | ||
גרסה מ־11:17, 25 ביולי 2021
בקיעת הנהר הוא אחד מהיעודים שיהיו בגאולה בדומה לנפלאות שנעשו בזמן יציאת מצרים.
מקורו
מקורו של היעוד בקיעת הנהר הוא מהפסוק בספר ישעיהו[1] "וְהֵנִיף יָדוֹ עַל הַנָּהָר בַּעְיָם רוּחוֹ[2] וְהִכָּהוּ לְשִׁבְעָה נְחָלִים".
בחסידות
על פי תורת החסידות, עניינו הוא כשם שקריעת ים סוף לשנים-עשר גזרים בפנימיות היוותה קריעת וביטול הצימצומים וההגבלות שיוצרת ספירת המלכות שבעולם האצילות, שנמשלת לדיבור, שעניינו הוא צמצום, שהרי הדיבור מעלים ומסתיר על המידות והמוחין שלפניו, כך ספירת המלכות מעלימה ומצמצמת את האור שנמשך מהספירות שלפניה. ועל ידי קריעת הים – עלמא דאתכסיא, המלכות שבעולם האצילות האור והחיות שבעולם האצילות נמשך לעולם הבריאה, כהכנה למתן תורה[3], לחבר את י"ב השבטים שמקומם בעולם הבריאה אל מקורם שבעולם האצילות, שלא יהיה הפסק והפרד בין עולם האצילות לבריאה, שהרי כל עניינו של מתן תורה הוא חיבור העולמות העליונים עם התחתונים, וההמשכה מאלו לאלו.
כך יהיה גם לעתיד לבוא: היות ויקומו לתחיה כל הצדיקים הגדולים שלמדו את כל התורה כולה, כמו משה רבינו והאבות, התורה שילמד מלך המשיח תהיה בלתי ידועה, ועל כך אומרים שהלימוד שיהיה בימות המשיח יהיה טעמי המצוות האמיתיים כפי שהם על פי פנימיות התורה (שאין לה גבול ומידה)[4] שלא התגלו לנו[5], ולכן כתוב על מלך המשיח שיהיה בדרגה נעלית יותר אף מהאבות, משה רבינו, ואף מאדם הראשון לפני שחטא, שהרי יגלה את החכמה הזו שלא התגלתה אף להם.
בכדי שתתאפשר המשכה כזו של גילוי טעמי המצוות כפי שהם בעצם החכמה, צריך להיות "קריעת הנהר" – קריעת ההגבלות של הבינה – שעניינה הוא מחשבה[6] המסתירה על עצם החכמה[7] בכדי לאחד את העולמות (שכבר אוחדו מקריעת ים סוף עם המידות שבאצילות) עם ספירת החכמה שבעולם האצילות.
הלימוד לעתיד לבוא יהיה באופן של ראיה, שמשמעותה היא השגה כוללת של כל הפרטים בבת אחת (ולא כמו שמיעה שפרטים רבים מרכיבים עניין שלם), כמו שכתוב "וראו כל עמי הארץ כי פי ה' דיבר - שהרי דיבור ה' אינו נפרד ממנו כדיבור אדם אלא מאוחד עמו ממש, וכזה יהיה הגילוי של התורה – "דבר ה'" – באופן שיראה ויורגש שכשם שהדיבור של ה' אינו נפרד ממנו, כך גם כל העולמות כולם – שיאוחדו על ידי ביטול ההסתרות של הבינה, כך שעצם החכמה יושפע ל"שבעה נחלים" – שבעת המידות[8].
קישורים חיצוניים
- בקיעת הנהר לעתיד לבוא - שיעור בתורת הגאולה
- הרב מנחם ברוד, לומדים גאולה • בקיעת הנהר שיחת השבוע גיליון 1112
- חסידות באנימציה: מהי "בקיעת הנהר" לעתיד לבוא?
הערות שוליים
- ↑ ישעיהו פרק י"א פסוק ט"ו
- ↑ בחוזק רוחו. רש"י, מלבי"ם, מצודת ציון
- ↑ ראה פסחים קי"ח א'
- ↑ כפי שאומר רש"י על הפסוק "יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ" (שיר השירים פרק א' פסוק ב') דיבור המתחיל "כי טובים": "
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין מובטחים מאתו להופיע עוד עליהם לבאר להם סוד טעמיה ומסתר צפונותיה" - ↑ "כי טעמי מצות לא נתגלו והם למעלה מהשכל וההבנה" – אגרת הקודש - סימן י"ט
- ↑ שהיא למעלה מהמלכות – שהיא דיבור. הבינה נמשלת לנהר שהרי כמו שנהר תמיד זורם ותמיד מחובר למקורו – עצם החכמה, כך גם המחשבה מתקיימת תמיד, בשונה מהדיבור שהוא ים – יכול לעמוד במקום אחד
- ↑ שהרי גם המחשבה כפי שהיא מתלבשת באותיות מעלימה ומסתירה על עצם החוכמה שנעלית מכך
- ↑ ראה בכל זה לקוטי תורה ד"ה והניף (בפרשת צו). סידור עם דא"ח שביעי של פסח. ובכמה מקומות, כגון ד"ה והמשכילים יזהירו תש"כ