אפרים וולף: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
==נישואיו== | ==נישואיו== | ||
בחורף תש”א הציע החסיד הרב [[משה דובינסקי]], לר’ אפרים וולף שידוך - את בתו של החסיד הנודע הרב [[אברהם פריז]], מרת פסיה תחי’. ר’ אברהם שהיה ידוע כחסיד שאינו עושה ולו צעד קטן ללא הוראה מפורשת מהרבי, על אחת כמה וכמה צעד שכזה, נכנס אל הרבי בשאלה על דבר הצעת השידוך לביתו. על הצעה זו השיב לו אדמו”ר הריי”צ, כשהוא מדבר בשבחו של החתן המוצע: “איך האב | בחורף תש”א הציע החסיד הרב [[משה דובינסקי]], לר’ אפרים וולף שידוך - את בתו של החסיד הנודע הרב [[אברהם פריז]], מרת פסיה תחי’. ר’ אברהם שהיה ידוע כחסיד שאינו עושה ולו צעד קטן ללא הוראה מפורשת מהרבי, על אחת כמה וכמה צעד שכזה, נכנס אל הרבי בשאלה על דבר הצעת השידוך לביתו. על הצעה זו השיב לו אדמו”ר הריי”צ, כשהוא מדבר בשבחו של החתן המוצע: “איך האב איינגעווארצלט א ארז אין ארץ הקודש” (נטעתי ארז בארץ הקודש). מובן שלאחר הצהרה כזו מפי הרבי, ר’ אברהם הסכים מיידית לשידוך, ואף שלח מברק מהיר לפתח תקוה, שם התגוררה משפחתו, על מנת שיסגרו את השידוך בהקדם האפשרי. | ||
בראש אדר תש”א בא עמה בקשרי השידוכין, ושנה לאחר מכן, בראש חודש מנחם-אב תש”ב נכנסו השניים בברית הנישואין. לאחר נישואיו המשיך ר’ אפרים לשקוד על לימודיו, וזאת על פי הוראתו של הרבי הריי”צ אליו. | בראש אדר תש”א בא עמה בקשרי השידוכין, ושנה לאחר מכן, בראש חודש מנחם-אב תש”ב נכנסו השניים בברית הנישואין. לאחר נישואיו המשיך ר’ אפרים לשקוד על לימודיו, וזאת על פי הוראתו של הרבי הריי”צ אליו. | ||
| שורה 40: | שורה 40: | ||
בשלהי שנת [[תש"ט]], מונה על ידי ראשי [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] למנהל [[תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים לוד]] , שהוקמה כחצי שנה קודם לכן על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]] ע”ה. | בשלהי שנת [[תש"ט]], מונה על ידי ראשי [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]] למנהל [[תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים לוד]] , שהוקמה כחצי שנה קודם לכן על ידי הרב [[זושא וילימובסקי]] ע”ה. | ||
רבי אפרים נכנס לתחום העסקנות בצרכי ציבור על-פי הוראה ישירה של כ”ק אדמו”ר הריי”צ נ”ע ולאחר מכן על-ידי הרבי | רבי אפרים נכנס לתחום העסקנות בצרכי ציבור על-פי הוראה ישירה של כ”ק אדמו”ר הריי”צ נ”ע ולאחר מכן על-ידי הרבי. | ||
מסירותו למען המוסדות היתה מופלאה. במשך ארבע שנים, החל משנת תש”ט עד תשי”ג היה נוסע מידי יום ראשון מירושלים ללוד, והיה חוזר לביתו לקראת יום שישי, כאשר זוגתו מטפלת כל השבוע לבדה בילדיהם. רק בשנת תשי”ג עבר עם משפחתו ללוד, ואז הוקל להם יותר. | מסירותו למען המוסדות היתה מופלאה. במשך ארבע שנים, החל משנת תש”ט עד תשי”ג היה נוסע מידי יום ראשון מירושלים ללוד, והיה חוזר לביתו לקראת יום שישי, כאשר זוגתו מטפלת כל השבוע לבדה בילדיהם. רק בשנת תשי”ג עבר עם משפחתו ללוד, ואז הוקל להם יותר. | ||
גרסה מ־21:35, 7 בפברואר 2010
הרב אפרים וולף נולד ביום כ”א מנחם אב בשנת תר"פ, בעיר נירנברג שבגרמניה, להוריו הרב בנימין ורבקה וולף. אביו היה משומרי תורה ומצוות היחידים שבעירו, עיר שרוח ההשכלה היכתה בה מכה אנושה, וכך אפרים, היה הילד שומר המצוות היחיד בעירו. בהיותו בגיל 5 שנים בלבד היה נוסע לבדו מידי יום מרחק שעה ארוכה לעיר הקרובה, בה היה מוסד שהתחנכו בו ברוח התורה והמצוות.
למעלה מחמישים שנה היה ר' אפרים וולף בראש העסקנות החב”דית הציבורית בארץ הקודש. ר' אפרים היה חסיד ישר וצנוע, בר דעת, משכיל, נעים הליכות, איש צנוע, נחבא אל הכלים, ולעתים קרובות גם שליח נאמן ודיסקרטי מטעם הרבי לפעילויות רבות ומגוונות בענייני הכלל והפרט, שרובן עוד חסויות. הרב אפרים וולף ע”ה זכה ליחס מיוחד עוד מאדמו"ר הריי"צ שכינהו “ידידי, תלמידי האהוב ונחמד ומוכתר במעלות היראת שמים והתמימות ובעל מזג טוב...”
ילדותו
אביו, הרב בנימין, היה מחשובי יהודי נירנברג, איש עתיר נכסים. את רוב רכושו הועיד לעסקנות ופעילות ציבורית בקרב עניי עירו, שלא-על-מנת לקבל פרס. בצעירותו, נפטרו שלושה מדודיו בעודם צעירים, ואביו לקח על-עצמו את האחריות להחזקת שלוש משפחות אלו עם ילדיהם, תמך בהם כספית ודאג לכל צורכיהם עד לחתונתם. בבית זה של חסד גדל הנער אפרים, וכבר בצעירותו ניכרו בו כשרונות יוצאי דופן.
בהיותו כבן עשר שנים יצא מביתו אל העיר מנהיים, שם התגוררה אחותו הבכירה, ושם למד במוסד תורני שהתאים לגילו. את בר המצווה שלו עשה בהיותו בבלגיה, שם התוודע לראשונה לחסידי חב”ד, שם הכיר את הרב דוד משה ליברמן רב "קהילת שומרי הדת" ו"קהילת חב"ד" בבלגיה כיום, ועוד אישים שלעתיד תפסו מקום מרכזי בחב”ד.
בישיבה
בשנת תרצ”ג, עם עליית הנאצים ימ”ש לשלטון בגרמניה, הבין אביו את העתיד להתרחש ומכר חלק מנכסיו. חלק גדול נאלץ להותיר בעירו, ונמלט עם משפחתו להולנד. בשנים אלו למד אפרים הבחור בישיבת טעלז הגדולה, והיה מהתלמידים הכשרוניים ביותר בישיבה. באותה תקופה יצר קשר עמו המשפיע הדגול הרב שמואל לויטין, שהיה אז בראקשיק הסמוכה, ויחד עם קבוצת תלמידים נוספים היו לומדים בהסתר שיעורי חסידות.
לקראת חודש תשרי תרצ”ט, שלחו הרב לויטין לשהות במחיצת אדמו"ר הריי"צ באטוואצק, שם התוודע לראשונה לרבי הריי”צ, וכן לחתנא דבי נשיאה, כ”ק אדמו”ר שליט"א, ששהה באותו תשרי במחיצת הרבי הריי”צ.
בסיום חודש תשרי זכה להיכנס ליחידות אל הרבי הריי”צ שבירכו בהצלחה.
בארץ ישראל
מאטווצק נסע ר’ אפרים לוילנה, שם שהה חודשים אחדים לצורך סידור הניירות הדרושות לשם בריחתו מהמלחמה. אביו ששהה בהולנד שלח לו כסף ומסמכים, ולאחר מסע נדודים בדרך-לא-דרך הגיע לאודסה. בעיר זו עלה על אונייה שעשתה דרכה לארץ-ישראל, שהייתה מהאוניות האחרונות שהצליחו לעזוב את אודסה בעת המלחמה.
כשהגיע לארץ ישראל נכנס ר’ אפרים ללמוד בישיבת “תורת אמת” בירושלים, שם שקד על התורה ועל העבודה במסירות נפלאה. ממכתבים שקיבל באותה תקופה מאדמו”ר הריי”צ, ניכר כי ר’ אפרים כתב לרבי על סדר עבודת ה’ שלו, והוא מבקש עצות והוראות.
נישואיו
בחורף תש”א הציע החסיד הרב משה דובינסקי, לר’ אפרים וולף שידוך - את בתו של החסיד הנודע הרב אברהם פריז, מרת פסיה תחי’. ר’ אברהם שהיה ידוע כחסיד שאינו עושה ולו צעד קטן ללא הוראה מפורשת מהרבי, על אחת כמה וכמה צעד שכזה, נכנס אל הרבי בשאלה על דבר הצעת השידוך לביתו. על הצעה זו השיב לו אדמו”ר הריי”צ, כשהוא מדבר בשבחו של החתן המוצע: “איך האב איינגעווארצלט א ארז אין ארץ הקודש” (נטעתי ארז בארץ הקודש). מובן שלאחר הצהרה כזו מפי הרבי, ר’ אברהם הסכים מיידית לשידוך, ואף שלח מברק מהיר לפתח תקוה, שם התגוררה משפחתו, על מנת שיסגרו את השידוך בהקדם האפשרי.
בראש אדר תש”א בא עמה בקשרי השידוכין, ושנה לאחר מכן, בראש חודש מנחם-אב תש”ב נכנסו השניים בברית הנישואין. לאחר נישואיו המשיך ר’ אפרים לשקוד על לימודיו, וזאת על פי הוראתו של הרבי הריי”צ אליו.
פרנסתו
שנים אחדות עסק ר’ אפרים לפרנסתו במשלוח חבילות לרוסיה, כשלצד זאת נתן רבות מזמנו לעשיית חסד בירושלים ולאסיפת כספים לנזקקים ולדלים בירושלים, יחד עם הרב משה אשכנזי.
כבר אז היה ר’ אפרים מסור ונתון בכל לבו ונפשו לעניינו הק’ של הרבי הריי”ץ. באותה תקופה עורר הרבי אודות הגאולה הקרובה תחת הסיסמה “לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה”. יחד עם זה יצאו גליונות של “הקריאה והקדושה” שהביאו את הקריאה הזאת לידי ביטוי. ר’ אברהם פאריז שהיה אז בניו-יורק, היה שולח לחתנו ר’ אפרים גיליונות של הקריאה והקדושה, והוא יחד עם הרב דוד חנזין היו מדפיסים אותם מחדש ובמשך שבועות ארוכים היו נוסעים בכל רחבי ארץ הקודש על מנת להפיצם. הם ידעו עד כמה אדמו”ר הריי”צ ייחס חשיבות להפצת גיליונות אלו.
עסקנות ציבורית
בשלהי שנת תש"ט, מונה על ידי ראשי אגודת חסידי חב"ד באה"ק למנהל ישיבת תומכי תמימים לוד , שהוקמה כחצי שנה קודם לכן על ידי הרב זושא וילימובסקי ע”ה.
רבי אפרים נכנס לתחום העסקנות בצרכי ציבור על-פי הוראה ישירה של כ”ק אדמו”ר הריי”צ נ”ע ולאחר מכן על-ידי הרבי.
מסירותו למען המוסדות היתה מופלאה. במשך ארבע שנים, החל משנת תש”ט עד תשי”ג היה נוסע מידי יום ראשון מירושלים ללוד, והיה חוזר לביתו לקראת יום שישי, כאשר זוגתו מטפלת כל השבוע לבדה בילדיהם. רק בשנת תשי”ג עבר עם משפחתו ללוד, ואז הוקל להם יותר.
על רשת המוסדות המפוארים ניצח הרב אפרים שהיה נאמנו ובא-כוחו של הרבי בארץ במשך יותר מחמישים שנה וכיהן גם כיושב ראש אגודת חסידי חב"ד באה"ק בין השנים תשכ"ג-תש"נ.
ר’ אפרים גילם באישיותו ובכל הווייתו דמות של עסקן חסידי למופת, כאשר הדגש הוא על ההגדרה “חסידי”,מן הסוג שהוא נדיר ביותר בזמננו.
במשך כל השנים שימש ר’ אפרים כאיש אמונו ושליחו הישיר של הרבי לביצוע שליחויות רבות מאוד בשטחים רבים, מהן שליחויות עלומות בעניינים העומדים ברום עולמה של ארץ הקודש. כמעט כל ענייני הרבי בארץ הקודש עברו דרכו, והם בוצעו בחריצות ובנאמנות ובצינעה, וביסודיות המתבקשת. במשך כשלושים שנה כיהן כיו"ר אגודת חסידי חב"ד.
הוא היה גם תלמיד חכם, למרות עיסוקיו הרבים, במשך כל השנים הקפיד על שיעור בגמרא מידי יום בשעות הצהרים עם אחד מתלמידי ישיבת ‘תומכי תמימים’ לוד.
הרב אפרים ע”ה נפטר בכ"ו שבט תשס"ג, ונטמן בהר המנוחות שבירושלים, בצהרי יום רביעי, לצד בנו, הרב שלום דובער וולף. במסע ההלוויה שיצא מישיבת “תומכי תמימים” בלוד השתתפו יותר מאלף חסידי חב”ד.