23
עריכות
←הסתלקותה
| שורה 59: | שורה 59: | ||
ברגעים האחרונים לפני פטירתה, ביקשה מכמה חסידים לעמוד על יד מיטתה והחלה לומר "אלקי [[נשמה]] שנתת בי טהורה היא, אתה בראתה, אתה יצרתה, אתה נפחתה בי ואתה משמרה בקרבי..." כשהגיעה למילים " ואתה עתיד ליטלה ממני" זקפה את ידיה, הושיטה את עשר אצבעותיה כלפי מעלה וצעקה: "אבא, חכה הנה, כבר..." ומיד פרחה [[נשמה|נשמתה]]. | ברגעים האחרונים לפני פטירתה, ביקשה מכמה חסידים לעמוד על יד מיטתה והחלה לומר "אלקי [[נשמה]] שנתת בי טהורה היא, אתה בראתה, אתה יצרתה, אתה נפחתה בי ואתה משמרה בקרבי..." כשהגיעה למילים " ואתה עתיד ליטלה ממני" זקפה את ידיה, הושיטה את עשר אצבעותיה כלפי מעלה וצעקה: "אבא, חכה הנה, כבר..." ומיד פרחה [[נשמה|נשמתה]]. | ||
לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הזקן]], מצבה הבריאותי נחלש, והיא נפטרה, בהיותה על ציון אביה ב[[האדיטש]], כחמישה חודשים לאחר פטירת אביה, ביום שני - לשבוע [[פרשת בהעלותך]]{{הערה|היום בשבוע וה[[פרשה]], מתוך לוח השנה של שנת [[תקע"ג]].}}, בתאריך [[ט"ז | לאחר הסתלקות [[אדמו"ר הזקן]], מצבה הבריאותי נחלש, והיא נפטרה, בהיותה על ציון אביה ב[[האדיטש]], כחמישה חודשים לאחר פטירת אביה, ביום שני - לשבוע [[פרשת בהעלותך]]{{הערה|היום בשבוע וה[[פרשה]], מתוך לוח השנה של שנת [[תקע"ג]].}}, בתאריך [[ט"ז בסיוון]] [[תקע"ג]]. בהיותה בגיל 49. ונטמנה כפי בקשתה סמוך ממש לציונו של אביה [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|'''סוף הסיפור של ר' נחום:''' החסידים, למרות בקשתה של הרבנית פריידא, היססו היכן לקבור אותה. ויגיעו לצומת דרכים, שבין [[קרמנצ'וג]] ל[[האדיטש]], והחליטו, שיתנו לסוסים לנסוע, ובמקום אשר שם יעצרו הסוסים, יקבורה. הלא תבינו, - סיים ר' נחום את סיפורו - הסוסים המשיכו ל[[האדיטש]], ושם קברו אותה ליד אביה{{הערה|שם=לשמע}}.}}. | ||
היא הייתה קשורה מאוד לאביה. על מצבתה נכתב: "בחייהם ובמותם לא נפרדו"{{הערה|שם=ליקוטי}}. | היא הייתה קשורה מאוד לאביה. על מצבתה נכתב: "בחייהם ובמותם לא נפרדו"{{הערה|שם=ליקוטי}}. | ||