לדלג לתוכן

דובער שיינין – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
שכתוב
הרחבה
שורה 5: שורה 5:


כיהן כ[[שוחט]] בעיר מוהילוב{{הערה|שם=אביר יעקב|[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22469&st=&pgnum=13 מתוך ההקדמה להסכמה לספר משכנות לאביר יעקב].}}, בסוף ימיו עלה לירושלים, שם היה נוהג לחזור מידי [[שבת]] [[מאמר חסידות]] מ[[רבותינו נשיאינו]]{{הערה|שם=אביר יעקב}}. נפטר ביום [[א' טבת]] תרמ"ד בגיל שמונים.
כיהן כ[[שוחט]] בעיר מוהילוב{{הערה|שם=אביר יעקב|[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22469&st=&pgnum=13 מתוך ההקדמה להסכמה לספר משכנות לאביר יעקב].}}, בסוף ימיו עלה לירושלים, שם היה נוהג לחזור מידי [[שבת]] [[מאמר חסידות]] מ[[רבותינו נשיאינו]]{{הערה|שם=אביר יעקב}}. נפטר ביום [[א' טבת]] תרמ"ד בגיל שמונים.
במאמר שנכתב עליו בעיתון חבצלת לאחר פטירתו הוא מתואר כ:"אחד מיקירי ירושלים במלוא מובן המילה, טוב ומיטיב לרבים, צנא מלא ספרא, הוגה בתורה יומם ולילה, עובד ה' באורח נעלה מאוד, ורבים הלכו לאורו" {{הערה|עיתון החבצלת יום ו' טבת תרמ"ד עמוד 7 תחת הכותרת: ירושלים.}}.


כאשר עלה נכדו ר' מנחם מנדל שיינין בשנת [[תר"צ]] לירושלים, כיבדו רבי [[יוסף חיים זוננפלד]] באומרו לו כי יש לו את זכויות סבו בירושלים.{{הערה|כך שמעו בניו של רמ"מ שיינין מהרב מנחם פרוש שהיה נוכח בשעת מעשה.}}
כאשר עלה נכדו ר' מנחם מנדל שיינין בשנת [[תר"צ]] לירושלים, כיבדו רבי [[יוסף חיים זוננפלד]] באומרו לו כי יש לו את זכויות סבו בירושלים.{{הערה|כך שמעו בניו של רמ"מ שיינין מהרב מנחם פרוש שהיה נוכח בשעת מעשה.}}


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

גרסה מ־16:06, 4 ביולי 2021

הרב דובער שינין' (תקס"ד – א' טבת תרמ"ד) היה מחשובי חסידי חב"ד במוהילוב ובירושלים.

תולדות חייו

הרב דובער שיינין נולד בשנת תקס"ד לאביו ר' שילם, שהיה מנציגי ועד החסידים[1] ומגדולי וחשובי חסידי חב"ד.

כיהן כשוחט בעיר מוהילוב[2], בסוף ימיו עלה לירושלים, שם היה נוהג לחזור מידי שבת מאמר חסידות מרבותינו נשיאינו[2]. נפטר ביום א' טבת תרמ"ד בגיל שמונים.

במאמר שנכתב עליו בעיתון חבצלת לאחר פטירתו הוא מתואר כ:"אחד מיקירי ירושלים במלוא מובן המילה, טוב ומיטיב לרבים, צנא מלא ספרא, הוגה בתורה יומם ולילה, עובד ה' באורח נעלה מאוד, ורבים הלכו לאורו" [3].

כאשר עלה נכדו ר' מנחם מנדל שיינין בשנת תר"צ לירושלים, כיבדו רבי יוסף חיים זוננפלד באומרו לו כי יש לו את זכויות סבו בירושלים.[4]

הערות שוליים

  1. ^ כך הוא מוזכר במכתב משנת תקפ"ב שנשלח לשלטון הרוסי כבקשה של חסידי חב"ד להקים בית כנסת לעדת חב"ד במוהילוב עיר מגוריו נספח 8, אגרות קודש מאדמו"ר האמצעי.
  2. ^ 1 2 מתוך ההקדמה להסכמה לספר משכנות לאביר יעקב.
  3. ^ עיתון החבצלת יום ו' טבת תרמ"ד עמוד 7 תחת הכותרת: ירושלים.
  4. ^ כך שמעו בניו של רמ"מ שיינין מהרב מנחם פרוש שהיה נוכח בשעת מעשה.