מעשה שכם: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (עריכה) |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (תמונה) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה}} | {{בעבודה}} | ||
[[קובץ:שכם.jpg|ממוזער|העיר שכם העתיקה.]] | |||
'''מעשה שכם''' הוא מאורע המוזכר ב[[ספר בראשית]], בו חטף שכם את [[דינה]] במטרה להתחתן איתה, אחי דינה [[שמעון]] ו[[לוי]] בתגובה מגיעים לשכם הורגים אותו ואת בני עירו. | '''מעשה שכם''' הוא מאורע המוזכר ב[[ספר בראשית]], בו חטף שכם את [[דינה]] במטרה להתחתן איתה, אחי דינה [[שמעון]] ו[[לוי]] בתגובה מגיעים לשכם הורגים אותו ואת בני עירו. | ||
==הסיפור== | ==הסיפור== | ||
שורה 12: | שורה 13: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר אָרוּר אַפָּם כִּי עָז וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל|מקור= ספר בראשית, פרק מ"ט}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר אָרוּר אַפָּם כִּי עָז וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל|מקור= ספר בראשית, פרק מ"ט}} | ||
יעקב העניש את שבטים שמעון ולוי בכך שהם יהיו נפוצים בכל הארץ. לוי יחזר על הגרנות לקבל תרומות ומעשרות, ושבט שמעון יהיו עניים וסופרים ומלמדי תינוקות כדי שיהיו נפוצים בכל הארץ{{הערה|רש"י בראשית מט, ז.}} | יעקב העניש את שבטים שמעון ולוי בכך שהם יהיו נפוצים בכל הארץ. לוי יחזר על הגרנות לקבל תרומות ומעשרות, ושבט שמעון יהיו עניים וסופרים ומלמדי תינוקות כדי שיהיו נפוצים בכל הארץ{{הערה|רש"י בראשית מט, ז.}}. | ||
==בחסידות== | ==בחסידות== |
גרסה מ־11:25, 2 ביולי 2021
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | |||
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. |
מעשה שכם הוא מאורע המוזכר בספר בראשית, בו חטף שכם את דינה במטרה להתחתן איתה, אחי דינה שמעון ולוי בתגובה מגיעים לשכם הורגים אותו ואת בני עירו.
הסיפור
לאחר שהתיישב יעקב בשכם, יצאה דינה בתו ופגשה בחמור שחמד אותה והתחתן איתה. שכם אבי חמור רצה לרצות את יעקב ובניו והציע שבניהם ובנותיהם יתחתנו אחד עם השני, בני יעקב הסכימו לכך אולם התנו זאת בכך שהם יעשו ברית מילה, שכם ובני עירו הסכימו לכך ונימולו. ביום השלישי הגיעו שמעון ולוי, שהיו אז בני שלוש עשרה. ללא רשות אביהם[1] ומכים אותם נפש[2].
יעקב הוכיח אותם על מעשה זה:
עֲכַרְתֶּ֣ם אֹתִי֒ לְהַבְאִישֵׁ֙נִי֙ בְּיֹשֵׁ֣ב הָאָ֔רֶץ בַּֽכְּנַעֲנִ֖י וּבַפְּרִזִּ֑י וַאֲנִי֙ מְתֵ֣י מִסְפָּ֔ר וְנֶאֶסְפ֤וּ עָלַי֙ וְהִכּ֔וּנִי וְנִשְׁמַדְתִּ֖י אֲנִ֥י וּבֵיתִֽי׃
— בראשית, ל"ד, ל'
שמעון ולוי עונים על כך בתגובה: "
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין הַכְזוֹנָ֕ה יַעֲשֶׂ֖ה אֶת אֲחוֹתֵֽנוּ"?!.
לפני פטירתו של יעקב הוא קורא לכל האחים, ומברך כל אחד ואחד מהם, את שמעון ולוי אומנם מוכיח יעקב על מעשה שכם ואומר להם:
שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר אָרוּר אַפָּם כִּי עָז וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל
— ספר בראשית, פרק מ"ט
יעקב העניש את שבטים שמעון ולוי בכך שהם יהיו נפוצים בכל הארץ. לוי יחזר על הגרנות לקבל תרומות ומעשרות, ושבט שמעון יהיו עניים וסופרים ומלמדי תינוקות כדי שיהיו נפוצים בכל הארץ[3].
בחסידות
ישנם שני הדעות שמסבירות כיצד לומדים ש"בן שלוש עשרה למצוות", לפי דעה אחת לומדים זאת מלוי ושמעון שהיה בני 13 ונקראו "איש" בעת שרצחו את חמור ושכם, ודעה שנייה היא שזה "הלכה למשה לסיני", בתורת החסידות מבואר שע"פ הדעה השנייה שהיסוד לעבדות ה' הוא קבלת עול[4], ואילו ע"פ הדעה הראשונה צריכים לעבוד את ה' ע"פ השכל[5], ולכן כאשר היו שמעון ולוי בני 13 והגיעו לשלימות השכלית, הם יכלו לפעול במסירות נפש[6].
הרבי גם מסביר שהסיבה שיעקב הוכיח אותם לאחר מכן [7], לא היה על כך שהם הרגו אותם אלא על כך שהם עשו זאת בדרכי ערמה ומרמה וללא בביטחון בהקב"ה שיעזור להם ובפרסום רב[8], ע"פ ביאור נוסף יעקב הוכיח אותם על כך שהם פועלים מקנאות ויתירה ולא רק מדרישת הצדק בלבד[9].
לפני פטירת יעקב אבינו, כאשר ברך את בניו, דבר קשה על שמעון ולוי על מעשה זה. ואמר "בְּסֹדָם֙ אַל־תָּבֹ֣א נַפְשִׁ֔י בִּקְהָלָ֖ם אַל־תֵּחַ֣ד כְּבֹדִ֑י כִּ֤י בְאַפָּם֙ הָ֣רְגוּ אִ֔ישׁ וּבִרְצֹנָ֖ם עִקְּרוּ־שֽׁוֹר"[10], רש"י מסביר [11] "אלו חמור, ואנשי שכם". 'כי האפם הרגו איש' מדובר על מעשה דינה. 'וברצנם עקרו שור' מדובר על מכירת יוסף ששמעון ולוי התחילו לדבר עליו, ורצו להורגו. הרבי שואל רש"י אומר "חמור, ואנשי שכם". למה לא כותב גם 'שכם'? הרבי מסביר שעל שכם כל האומות הסכימו שחייב מיתה. אבל על הריגת חמור, וכל אנשי העיר, אפילו שזה מוצדק שגם הם היו אחראים. בכל זאת האומות יכלו לכועס[12].
לקריאה נוספת
הערות שוליים
- ↑ בראשית רבה.
- ↑ ספר בראשית, פרק ל"ד, א - כ"ט
- ↑ רש"י בראשית מט, ז.
- ↑ שנהיים בני 13 למצוות משום "הלכה למשה לסיני"
- ↑ שבגיל 13 האדם מגיע לשלימות השכלית שלו
- ↑ לקו"ש, ח"ה, עמ' 150.
- ↑ למרות שתושבי שכם כן היו מחויבים מיתה
- ↑ לקו"ש, ח"ה, עמ' 152
- ↑ לקו"ש, ח"ה, עמ' 161
- ↑ ספר בראשית פרק מ"ט פסוק ו'.
- ↑ ספר בראשית פרק מ"ט פסוק ו' ד"ה "כי באפם הרגו איש".
- ↑ לקוטי שיחות כרך ה' עמ' 251.