הוצאת ספרים קה"ת: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=קה"ת הוצאה לאור|אחר=קה"ת (שנה)|ראו=[[תק"ה]]}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=קה"ת הוצאה לאור|אחר=קה"ת (שנה)|ראו=[[תק"ה]]}}
[[קובץ:סמל קהת.png|שמאל|ממוזער|250px|לוגו הוצאת הספרים קה"ת]]
[[קובץ:סמל קהת.png|שמאל|ממוזער|250px|לוגו הוצאת הספרים קה"ת]]
'''הוצאת ספרים קה"ת''' הינה מחלקת ההוצאה לאור של [[פורטל:נשיאי חב"ד|חסידות חב"ד]].
'''הוצאת ספרים קה"ת''' הינה מחלקת ההוצאה לאור של [[פורטל:נשיאי חב"ד|חסידות חב"ד]].
שורה 9: שורה 8:
המחלקה נוסדה בשנת [[תש"ב]] (1942) על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]]. למנהל הארגון מינה אדמו"ר הריי"צ את [[הרבי]]{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] כרך יד אגרת ה'שמח.}}.
המחלקה נוסדה בשנת [[תש"ב]] (1942) על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]]. למנהל הארגון מינה אדמו"ר הריי"צ את [[הרבי]]{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] כרך יד אגרת ה'שמח.}}.


במשך השנים הראשונות דאג לעריכת ואף ערך [[הרבי]] ספרים, במהלך השנים לאחר [[קבלת הנשיאות]] העביר [[הרבי]] בהדרגה את מיזם המערכת ותפעולה לאנשים בהם בחר [[הרבי]].
בשנותיו הראשונות של המוסד, [[הרבי]] דאג לעריכת ואף ערך בעצמו ספרים, במהלך השנים לאחר [[קבלת הנשיאות]] העביר [[הרבי]] בהדרגה את מיזם המערכת והתפעולה לאנשים בהם הוא בחר.


קה"ת הינה ההוצאה לאור הגדולה ביותר בעולם בתחום הספרות היהודית{{הבהרה|באיזה צד בכמות הספרים החדשים שהוציאו לאור או בכמות הספרים שמוכרים}}{{מקור}}.
קה"ת הינה ההוצאה לאור הגדולה ביותר בעולם בכמות הספרים שהוציאה בתחום הספרות היהודית{{מקור}}.


ספרי יהדות של הוצאת קה"ת יצאו עד היום בשפות הבאות: עברית, אידיש, אנגלית, רוסית, ספרדית, צרפתית, איטלקית, פורטוגזית, הולנדית, גרמנית, פרסית וערבית.
ספרי יהדות של הוצאת קה"ת יצאו עד היום בשפות הבאות: עברית, אידיש, אנגלית, רוסית, ספרדית, צרפתית, איטלקית, פורטוגזית, הולנדית, גרמנית, פרסית וערבית.
שורה 18: שורה 17:


ספרי קה"ת יוצאים על ידי מספר ארגונים שקיבלו רשות מהרבי להוציא לאור את ספריהם עם חותמת קה"ת, ובראשם ה[[ועד להפצת שיחות]] שהרבי מינה לניהול כל הוצאת הספרים החב"דית. כמו כן ספרי [[וועד הנחות בלה"ק]], [[מכון לוי יצחק]], [[היכל מנחם]] ועוד.
ספרי קה"ת יוצאים על ידי מספר ארגונים שקיבלו רשות מהרבי להוציא לאור את ספריהם עם חותמת קה"ת, ובראשם ה[[ועד להפצת שיחות]] שהרבי מינה לניהול כל הוצאת הספרים החב"דית. כמו כן ספרי [[וועד הנחות בלה"ק]], [[מכון לוי יצחק]], [[היכל מנחם]] ועוד.
כיום - עוסק במסירות נפש ובכל כוחותיו הרב [[זלמן חאנין]] יו"ר ה[[ועד להפצת שיחות]] שאותו מינה הרבי (כנ"ל) להוצאת הספרים.
חשוב מאוד להדגיש - אשר ישנם כמה וכמה מכונים שנסגרו בשנת תשנ"ד, לדוגמא, [[היכל מנחם]] וכיו"ב, אשר על כן - פגה מהם כל אפשרות להוסיף ולהדפיס עם הסמל של [[קה"ת]] ובהוספות ובשינוי.


==מאפייני ההוצאה לאור החב"דית==
==מאפייני ההוצאה לאור החב"דית==
דרך עריכת הספרים לדפוס שהותוותה בידי הרבי בהיותו מנהל ההוצאה לאור בעלת מאפיינים ייחודיים, כגון:
דרך עריכת הספרים לדפוס שהותוותה בידי הרבי בהיותו מנהל ההוצאה לאור בעלת מאפיינים ייחודיים, כגון:
* '''מפתחות''' - דגש מושם על מיפתוח פרטני במיוחד. הרבי עצמו כתב מפתחות כלליים לחלק ניכר מספרי החסידות. המפתחות כוללים: מפתח עניינים, מפתח מובאות תורניות, מפתח שמות ועוד. מפתחות המובאות התורניות לספר [[לקוטי שיחות]] בלבד יצאו לאור בשני כרכים.
* '''מפתחות''' - דגש מושם על מיפתוח פרטני במיוחד. הרבי עצמו כתב מפתחות כלליים לחלק ניכר מספרי החסידות. המפתחות כוללים: מפתח עניינים, מפתח מובאות תורניות, מפתח שמות ועוד. מפתחות המובאות התורניות לספר [[לקוטי שיחות]] בלבד יצאו לאור בשני כרכים.
* '''ביבליוגרפיה ורשימת דפוסים''' - תיעוד מחקרי מקיף של מהדורות הספרים השונות. בסוף כל ספר מופיעה רשימת דפוסיו ומהדורותיו. יש לציין במיוחד את [[ספר התניא]] - ספר היסוד של [[חסידות חב"ד]], שבו רשימה מפורטת של למעלה מ-7000 הדפסות במקומות שונים ברחבי תבל.
* '''ביבליוגרפיה ורשימת דפוסים''' - תיעוד מחקרי מקיף של מהדורות הספרים השונות. בסוף כל ספר מופיעה רשימת דפוסיו ומהדורותיו. יש לציין במיוחד את [[ספר התניא]] - ספר היסוד של [[חסידות חב"ד]], שבו רשימה מפורטת של למעלה מ-7,000 הדפסות במקומות שונים ברחבי תבל.
* '''מראי מקומות והשוואות''' - לכל מובאה מקורות מפורטים והפניות למקורות נוספים העוסקים בעניין.
* '''מראי מקומות והשוואות''' - לכל מובאה מקורות מפורטים והפניות למקורות נוספים העוסקים בעניין.



גרסה מ־23:45, 22 ביוני 2021

לוגו הוצאת הספרים קה"ת

הוצאת ספרים קה"ת הינה מחלקת ההוצאה לאור של חסידות חב"ד.

על ההוצאה

השם "קה"ת" הינו ראשי התיבות של "קרני הוד תורה". כמו כן, קה"ת הינה השנה בה נולד אדמו"ר הזקן (תק"ה), מייסד חסידות חב"ד.

המחלקה נוסדה בשנת תש"ב (1942) על ידי אדמו"ר הריי"צ. למנהל הארגון מינה אדמו"ר הריי"צ את הרבי[1].

בשנותיו הראשונות של המוסד, הרבי דאג לעריכת ואף ערך בעצמו ספרים, במהלך השנים לאחר קבלת הנשיאות העביר הרבי בהדרגה את מיזם המערכת והתפעולה לאנשים בהם הוא בחר.

קה"ת הינה ההוצאה לאור הגדולה ביותר בעולם בכמות הספרים שהוציאה בתחום הספרות היהודית[דרוש מקור].

ספרי יהדות של הוצאת קה"ת יצאו עד היום בשפות הבאות: עברית, אידיש, אנגלית, רוסית, ספרדית, צרפתית, איטלקית, פורטוגזית, הולנדית, גרמנית, פרסית וערבית.

לקה"ת מחלקות הוצאה לאור בארץ הקודש, ארגנטינה, צרפת ועוד.

ספרי קה"ת יוצאים על ידי מספר ארגונים שקיבלו רשות מהרבי להוציא לאור את ספריהם עם חותמת קה"ת, ובראשם הועד להפצת שיחות שהרבי מינה לניהול כל הוצאת הספרים החב"דית. כמו כן ספרי וועד הנחות בלה"ק, מכון לוי יצחק, היכל מנחם ועוד.

מאפייני ההוצאה לאור החב"דית

דרך עריכת הספרים לדפוס שהותוותה בידי הרבי בהיותו מנהל ההוצאה לאור בעלת מאפיינים ייחודיים, כגון:

  • מפתחות - דגש מושם על מיפתוח פרטני במיוחד. הרבי עצמו כתב מפתחות כלליים לחלק ניכר מספרי החסידות. המפתחות כוללים: מפתח עניינים, מפתח מובאות תורניות, מפתח שמות ועוד. מפתחות המובאות התורניות לספר לקוטי שיחות בלבד יצאו לאור בשני כרכים.
  • ביבליוגרפיה ורשימת דפוסים - תיעוד מחקרי מקיף של מהדורות הספרים השונות. בסוף כל ספר מופיעה רשימת דפוסיו ומהדורותיו. יש לציין במיוחד את ספר התניא - ספר היסוד של חסידות חב"ד, שבו רשימה מפורטת של למעלה מ-7,000 הדפסות במקומות שונים ברחבי תבל.
  • מראי מקומות והשוואות - לכל מובאה מקורות מפורטים והפניות למקורות נוספים העוסקים בעניין.

סניפי ההוצאה לאור

סניף קה"ת בארץ הקודש

ערך מורחב – סניף קה"ת בארץ הקודש

בשנת תשט"ו הוקם סניף של ההוצאה בארץ הקודש, בניהולו של הרב אברהם פריז, ולאחר פטירתו התמנה בשנת תשל"ב הרב מנחם מענדל וולף למנהל ההוצאה.

מלבד העיסוק בהפצת ומכירת הספרים, עוסק הסניף בהוצאה לאור עצמאית, ומאז הקמתו הוציא עשרות ספרים, שהודפסו על פי הוראת הרבי בבית הספר לדפוס יד החמישה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ) כרך יד אגרת ה'שמח.