שירת הים: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 11: | שורה 11: | ||
== תוכן השירה == | == תוכן השירה == | ||
השירה מופיעה ב[[ספר שמות]] ב[[פרשת בשלח]], והיא נאמרה על ידי [[משה רבינו]] ובני ישראל לאחר נס [[קריעת ים סוף]], שבמהלכו | השירה מופיעה ב[[ספר שמות]] ב[[פרשת בשלח]], והיא נאמרה על ידי [[משה רבינו]] ובני ישראל לאחר נס [[קריעת ים סוף]], שבמהלכו עברו בני ישראל בים שנבקע, ולאחריהם טבעו בו המצרים. | ||
תוכן השירה הוא בעיקר הודיה לה' על | תוכן השירה הוא בעיקר הודיה ושבח לה' על הנס של קריעת ים סוף ועל גילוי מלכותו של ה' שהיתה במהלכו ובעקבותיו. השירה ממשיכה בסיפור העתיד לקרות בעת הכניסה ל[[ארץ ישראל]] ובניית [[המשכן]] ו[[בית המקדש]]. | ||
===פתיחת השירה על ידי משה=== | ===פתיחת השירה על ידי משה=== | ||
גרסה מ־15:24, 2 ביוני 2021
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
שירת הים
|
|---|
|
א אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה' וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר |
שִׁירַת הַיָּם היא השירה אותה אמרו משה רבינו ובני ישראל לאחר הנס הגדול של קריעת ים סוף, והיא הראשונה בסדרה של עשר שירות, והעשירית תהיה בזמן הגאולה[1].
שירת הים כתובה בספר התורה בצורה מיוחדת של שירה, ונקראת בתורה בציבור במנגינה מיוחדת פעמיים בשנה: בשבת פרשת בשלח ובשביעי של פסח בו התרחש נס קריעת ים סוף.
השירה נאמרת מדי יום בתפילת שחרית בסיומם של פסוקי דזמרה.
תוכן השירה
השירה מופיעה בספר שמות בפרשת בשלח, והיא נאמרה על ידי משה רבינו ובני ישראל לאחר נס קריעת ים סוף, שבמהלכו עברו בני ישראל בים שנבקע, ולאחריהם טבעו בו המצרים.
תוכן השירה הוא בעיקר הודיה ושבח לה' על הנס של קריעת ים סוף ועל גילוי מלכותו של ה' שהיתה במהלכו ובעקבותיו. השירה ממשיכה בסיפור העתיד לקרות בעת הכניסה לארץ ישראל ובניית המשכן ובית המקדש.
פתיחת השירה על ידי משה
בגמרא[2] מובא שישנם שלש שיטות באופן אמירת שירת הים, שיטת אחת היא שעל כל מה שאמר משה ענו היהודים "אשירה לה'". שיטת שנייה היא שכל דבר שאמר משה, חזרו ואמרו אחריו. שיטה שלישית היא שמשה פתח את השירה, אך את שאר השירה אמרו כולם יחד.
הרבי מבאר[3] את הצד השוה בין השיטות, שהשירה נפתחה על ידי משה רבינו, כדי ששירת הים תהיה באחדות גמורה של בני ישראל, וזה נעשה על ידי משה - נשיא הדור, שהוא כולל בו את הדור כולו[4], ובזה ישנם שלש אופנים, אופן אחד הוא שאין העם מבטא את מציאותו כלל, ורק עונים אשירה, אופן שני הוא שהאחדות ניכרת גם בתוך מציאותם, כשאומרים בעצמם כמו משה, ואופן שלישי הוא שניכר ההתאחדות בין משה לישראל כששניהם אומרים יחד.
וכפי שמתאר האור החיים[5]: "שיאמרו שירה יחד בלא בחי' השתנות והפרדה עד שיהיו כאיש אחד הגם היותם רבים ונתכוונו יחד ועשו כן ואמרו אשירה לשון יחיד כאילו הם איש אחד שזולת זה היו אומרים נשירה".
השתתפות הנשים
בפרט מסוים בשירת הים נראה שהשמחה אצל הנשים (ובראשן מרים הנביאה) הייתה גדולה משל האנשים, בכך שדוקא הנשים יצאו עם תופים ומחולות[6], והסיבה לכך היא משום שגם הצער של הנשים הייתה גדולה יותר מצד הגזירות שהיו על ילדיהם במצרים.
אך למרות זאת, עדיין ניכר בשירת הים, שעיקר השירה הייתה של האנשים, ובמיוחד כשמייחסים זאת אל שירת דבורה בה העיקר היה שירת אשה. הרבי למד מכך[7] שכמו שבמצבם של בני ישראל במדבר – מחוץ לביתם, העיקר היה הגברים, ורק בתקופה שבני ישראל היו בביתם בארץ ישראל, אז היו הנשים עיקר, כן צריך להיות בכל בית יהודי, שדברים הקשורים לחוץ שייכים לאיש ודברים הקשורים לבית שייכים לאשה.
רמז לתחיית המתים
בתחילת שירת הים כתוב "אז ישיר משה"[8], ובגמרא[9] למדו מזה שכתוב "ישיר" בלשון עתיד, הוכחה לכך שיהיה תחיית המתים.
הסיבה שתחיית המתים מרומזת דווקא בשירת הים הוא משום שבזמן קריעת ים סוף התגלה דרגא של ה' בו הוא היה הוה ויהיה כאחד, ובשירת הים היה כלול השירה של לעתיד לבוא בתחיית המתים.
צורת כתיבתה
השירה כתובה בספר התורה באופן מיוחד, הנקרא בלשון חז"ל "אריח על גבי לבנה", כבניין העשוי מאריחים ולבנים, שאורכם אינו שווה, בניגוד ל"אריח על גבי אריח" בו כל שורה זהה לחברתה, כמו בניין הבנוי מאריחים שכולם זהים זה לזה באורכם[10]. בכל שורה ישנו רווח אחד או שנים בין הפסקאות.
קריאת השירה ואמירתה
השירה נמצאת בפרשת בשלח שבספר שמות, והשבת שבה קוראים אותה כחלק מפרשת השבוע נקראת גם "שבת שירה" על שמה. יש הנוהגים לקרוא אותה במנגינה מיוחדת, השונה מהקריאה הרגילה בתורה. בשבת זו מפטירים בקריאת שירת דבורה. שירת הים גם נקראת בשביעי של פסח, שבו אירעה קריעת ים סוף ואמירת השירה המקורית על ידי בני ישראל. הפטרת קריאה זו היא שירת דוד, בה מופיעים רמזים לקריעת ים סוף[11].
בקהילות חסידים שונות נוהגים בתפילת שחרית של שביעי של פסח ושל אחרון של פסח, לשנות בנעימת השירה או באופן אמירתה - כולה או חלקה - פסוק פסוק וכדומה[12]. בחב"ד אין נוהגים לשנות באמירת שירת הים מכפי שהיא בכל שבת ויום טוב[13].
אמירת השירה בתפילה
בגמרא[14] מובא ששירת הים נאמרה בשירת הלויים בשבת בעת הקרבת קורבן התמיד של בין הערביים.
הרמב"ם כתב כך: "יש מקומות שנהגו בהן לקרות בכל יום אחר שמברכין ישתבח שירת הים"[15].
עם הזמן המנהג לומר את שירת הים התפשט בתפוצות ישראל, וכיום הוא נכלל בסידור התפילה של כלל העדות, כשלאחריו מוסיפים פסוקים שונים.
אדמו"ר הזקן הביא בשולחן ערוך בטעם אמירת אז ישיר קודם ברכת ישתבח:
"ונוהגין להוסיף קודם ברכת ישתבח ויברך דוד עד מהללים לשם תפארתך כאשר הוא בספר דברי הימים ויברכו שם כבודך עד שירת הים כאשר הוא בספר נחמיה ושירת הים לפי שכל אותם ט"ו לשונות של שבח הסדורות בברכות ישתבח דרשום חכמים מתוך שירת הים ומתוך אותן פסוקים של ויברך דוד".
ראו גם
קישורים חיצוניים
- הרב יחיאל גלוכובסקי, שירת הים: להכיר את אלוקים באתר בית חב"ד
הערות שוליים
- ↑ מכילתא שמות טו, א.
- ↑ סוטה ל, ב.
- ↑ לקוטי שיחות חלק ל"א עמוד 69.
- ↑ כדברי רש"י במדבר כא, כא.
- ↑ על לשון הפסוק "אשירה לה' ויאמרו לאמר".
- ↑ שמות טו, כ.
- ↑ לקוטי שיחות חלק ל"ו עמוד 233.
- ↑ שמות טו, א.
- ↑ סנהדרין צא, ב.
- ↑ כדוגמת מניין שלושים ואחד המלכים שכבש יהושע, עשרת בני המן, ומבנהו של ספר תהלים כולו.
- ↑ שולחן ערוך אדה"ז אורח חיים ת"צ, י"ג.
- ↑ ראה בס' נטעי-גבריאל (ג, עמ' ס).
- ↑ אוצר מנהגי חב"ד, שביעי של פסח.
- ↑ ראש השנה לא, א.
- ↑ הלכות תפילה וברכת כהנים ז, יג.