ג' בתשרי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
==ימי חב"ד== | ==ימי חב"ד== | ||
===נולדו=== | ===[[יום הולדת|נולדו]]=== | ||
*ה'[[תרפ"ח]] - הרב [[יצחק חי לדיוב]] - מאנשי המחתרת היהודית בקהילת חב"ד ב[[סמרקנד]], ולאחר עלייתו [[ארצה]] היה מעסקני הקהילה הבוכרית ותושב קהילת חב"ד ב[[לוד]]. | *ה'[[תרפ"ח]] - הרב [[יצחק חי לדיוב]] - מאנשי המחתרת היהודית בקהילת חב"ד ב[[סמרקנד]], ולאחר עלייתו [[ארצה]] היה מעסקני הקהילה הבוכרית ותושב קהילת חב"ד ב[[לוד]]. | ||
*ה'[[תש"א]] (05/10/1940 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[נחום קפלן]], משפיע בקהילת חב"ד ב[[לוד]]. | *ה'[[תש"א]] (05/10/1940 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[נחום קפלן]], משפיע בקהילת חב"ד ב[[לוד]]. | ||
===נפטרו=== | ===[[פטירה|נפטרו]]=== | ||
*ה'[[תקנ"ג]] (19/09/1792 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - מרת [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]] בת [[אדמו"ר הזקן]]. | *ה'[[תקנ"ג]] (19/09/1792 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - מרת [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]] בת [[אדמו"ר הזקן]]. | ||
*ה'[[תש"ב]] (24/09/1941 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - ר' [[אליעזר דבוסקין]], כיהן כרב ו[[ראש ישיבה]] בעיר [[חרסון]]. | *ה'[[תש"ב]] (24/09/1941 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - ר' [[אליעזר דבוסקין]], כיהן כרב ו[[ראש ישיבה]] בעיר [[חרסון]]. | ||
גרסה מ־00:38, 28 במאי 2021
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
| יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
| כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל |
|
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר | |||||||||
ג' בתשרי הוא היום השלישי בחודש תשרי. יום זה הוא יום תענית הנקרא צום גדליה.
אירועים ביהדות
- א' (-3760 לפנה"ס) - מוצאי השבת הראשונה[1]. אדם הראשון לקח שני אבנים והוציא מהם אש ולזכר זה מברכים "בורא מאורי האש" בהבדלה בכל מוצאי שבת.
- ג'של"ט (-422 לפנה"ס) - גדליהו בן אחיקם, מנהיג שארית הפליטה בישראל, נרצח.
- ה'תמ"ג (05/10/1682 למניינם) - רבי אברהם אבלי גומבינר, ה'מגן אברהם' מקאליש, מחבר ספר 'מגן אברהם', נפטר.
- ה'תקנ"ז (05/10/1796 למניינם) - רבי ישראל מרוז'ין, מייסד חסידות רוז'ין ואדמו"רה הראשון.
- ה'תרמ"ז (02/10/1886 למניינם) - רבי יצחק דוד בידרמן מלעלוב, נפטר.
ימי חב"ד
נולדו
- ה'תרפ"ח - הרב יצחק חי לדיוב - מאנשי המחתרת היהודית בקהילת חב"ד בסמרקנד, ולאחר עלייתו ארצה היה מעסקני הקהילה הבוכרית ותושב קהילת חב"ד בלוד.
- ה'תש"א (05/10/1940 למניינם) - הרב נחום קפלן, משפיע בקהילת חב"ד בלוד.
נפטרו
- ה'תקנ"ג (19/09/1792 למניינם) - מרת דבורה לאה בת אדמו"ר הזקן.
- ה'תש"ב (24/09/1941 למניינם) - ר' אליעזר דבוסקין, כיהן כרב וראש ישיבה בעיר חרסון.
- ה'תשד"מ (10/09/1983 למניינם) - ר' נחום טרבניק, רבו של כפר חב"ד במשך כעשר שנים.
- ה'תשס"ב (20/09/2001 למניינם) - ר' שלום דובער נוטיק, בעל שמועה חסידי.
- ה'תשס"ט (02/10/2008 למניינם) - הרב הלל פבזנר - אב בית-דין של ועד רבני ליובאוויטש צרפת וחבר 'מועצת רבני אירופה'.
- ה'תשפ"א (21/0912020 למניינם) - הרב אפרים רוזנבלום, משלוחי הרבי בפיטסבורג.
| הפתגם היומי - ג' בתשרי - מלוח היום יום |
|---|
| מתחילין "מזמור לדוד" ולא "לכו נרננה", וכן בכל שבת מוצאי יום טוב. הפטורה: שובה יכשלו בם. מי אל כמוך מימי קדם.
ביחידות הצמח צדק אצל רבינו הזקן ב' תצא בשישי באלול תקס"ד סיפר לו רבינו: שבת פרשת תבוא תקכ"ח אמר מורי ורבי תורה, והתחלתה: "ושבת עד הוי"ה אלוקיך", וביאר כי עבודת התשובה צריכה להיות עד אשר 'הוי"ה', שהוא למעלה מהעולמות, יהיה 'אלוקיך', אלוקים בגמטריא הטבע, "בראשית ברא אלקים". כל החבריא קדישא היו בהתעוררות גדולה מתורה ההיא. הרב הצדיק רבי משולם זוסיא מאניפולי אמר, כי הוא אינו יכול להגיע למעלת תשובה כזו, ועל כן יחלק את התשובה לחלקים, כי תשובה - ראשי תיבות: ת, "תמים תהיה עם הוי"ה אלוקיך". ש, "שויתי הוי"ה לנגדי תמיד". ו, "ואהבת לרעך כמוך". ב, "בכל דרכיך דעהו". ה, "הצנע לכת עם אלוקיך". כשסיפר לי אבי אדמו"ר את הנזכר לעיל, סיים: תיבת תשובה צרופה מחמש אותיות, אשר כל אות הוא דרך ואופן בעבודת התשובה, וביאר באריכות חמשה האופנים וכולם באים מכוח אל הפועל על ידי עבודת התפילה. |
הערות שוליים
- ↑ לדעת רבי אליעזר