קראים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 12: שורה 12:
עם עלייתו של השלטון הסובייטי מנתה הקהילה כ-13,000-12,000 קראים, ובמהלך תקופת השלטון הסובייטי שקעה הקראות המזרח אירופאית ועמה כלל התנועה הקראית, ולאחר הקמתה של מדינת ישראל עלו בני הקהילה הקראית ממצרים, עיראק, טורקיה ורוסיה והם מונים כיום כ-40,000 נפש, ב-13 בתי תפילה קראיים ברחבי הארץ.
עם עלייתו של השלטון הסובייטי מנתה הקהילה כ-13,000-12,000 קראים, ובמהלך תקופת השלטון הסובייטי שקעה הקראות המזרח אירופאית ועמה כלל התנועה הקראית, ולאחר הקמתה של מדינת ישראל עלו בני הקהילה הקראית ממצרים, עיראק, טורקיה ורוסיה והם מונים כיום כ-40,000 נפש, ב-13 בתי תפילה קראיים ברחבי הארץ.


בשונה מהצדוקים והבייתוסים שהרמב"ם פוסק לגביהם שאין להם חלק לעולם הבא וחל עליהם הדין של "מורידין ואין מעלין" ונחשבים לכופרים ואפיקורסים, בנוגע לקראים כותב הרמב"פ שנחשבים כתינוקות שנשבו וכאנוסים, ואין למהר להורגם אלא ראוי להחזיר אותם בתשובה{{הערה|משנה תורה, הלכות ממרים, פרק ג', הלכות א-ג.}}.
בשונה מהצדוקים והבייתוסים שהרמב"ם פוסק לגביהם שאין להם חלק לעולם הבא וחל עליהם הדין של "מורידין ואין מעלין" ונחשבים לכופרים ואפיקורסים, בנוגע לקראים כותב הרמב"ם שנחשבים כתינוקות שנשבו וכאנוסים, ואין למהר להורגם אלא ראוי להחזיר אותם בתשובה{{הערה|משנה תורה, הלכות ממרים, פרק ג', הלכות א-ג.}}.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־02:58, 27 במאי 2021

הצדוקים היוו קבוצה של מינים בתקופת בית שני. הם נקראו כך על שם מנהיגם הראשון - צדוק. צדוק היה תלמידו של אנטיגנוס איש סוכו. צדוק טעה בהבנת מאמר רבו "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס", וחשב שכונתו שאין כלל מושג של שכר ועונש. חלק משיטתם הייתה שצריכים ללמוד את התורה על פי שכל אנושי. ולכן לא היו מודים במסורת חז"ל. הצדוקים טענו, שכיון שהתורה "לא בשמים היא", צריך כל אחד ליקח את התורה לפי שכלו.

ולכן, על ניסוך היין שענינו הבנה והשגה - הסכימו, אבל על ניסוך המים שענינו קבלת עול מלכות שמים - התנגדו.[1]

הקראים

התנועה הקראית קמה בתקופת הגאונים, והחלה לצמוח על ידי ענן בן דוד שהיה ממשפחת ראשי הגולה, וכאשר מונה על פניו אחיו הצעיר חנן לתפקיד 'ראש הגולה', בשל העובדה שגדולי ישראל חשדו בו שאין בו מספיק יראת שמים לתפקיד אחראי וחשוב שכזה, והוא יצא מלחמה נגד גדולי ישראל, הוא טען בפני הכליף שאינו יהודי ועל כן אינו כפוף למרותם של גדולי ישראל, והחל לכפור בסמכותם של גדולי ישראל לפרש ולהסביר את התורה שבעל פה, והחל לדרוש שקיום התורה והמצוות יהיה נתון רק לפרשנות פשטנית של המקרא בלבד, ובעקבות כך הוצמד לקבוצה שהצטרפה אליו הכינוי 'קראים', היות שהם טענו שהם נצמדים ללשון המקרא בלבד וכופרים בתורה שבעל פה.

לפי הערכות מסויימות, במאתיים השנה הראשונות להופעתה של התנועה הקראית, היא התפשטה רבות בעולם היהודי ולפי הטענות קרוב ל-40 אחוז מהעם היהודי נמנו על עדת הקראים. גדולי ישראל ראו בחומרה תופעה זו ונלחמו בה בכל הכח, כאשר בראש הלוחמים עמד רב סעדיה גאון שהיה הראשון שפירסם חיבורים שלמים נגדם, הוא התווכח איתם על עניינים חשובים לקיומה של היהדות וכתב עליהם בסגנון תקיף. לפי חוקרי התנועה הקראית עצמה, אילולי עמידתו של רב סעדיה גאון בפרץ, הקראות היתה עלולה להשתלט ולהתפשט על היהדות כולה. בזכות אזהרותיו הנמרצות - לאורך ההיסטוריה חלפה תופעת הקראות מן העולם, וכיום המחשיבים עצמם לממשיכי התנועה הקראית מהווים חלקית האחוז בתוככי העם היהודי.

בימי הביניים המרכז הקראי היה בממלכת כוזרי ובאימפריה הביזנטית, ולקראת סוף ימי הביניים שקע המרכז בקושטא ועבר לקרים ולארצות מזרח אירופה, והם הלכו והתדלדלו. בסביבות שנת ה'ת"י פעלו כ-30 קהילות קראיות במזרח אירופהוהם דיברו בשפה ייחודית משלהם - השפה הקראימית המכונה "לשון קדר".

עם עלייתו של השלטון הסובייטי מנתה הקהילה כ-13,000-12,000 קראים, ובמהלך תקופת השלטון הסובייטי שקעה הקראות המזרח אירופאית ועמה כלל התנועה הקראית, ולאחר הקמתה של מדינת ישראל עלו בני הקהילה הקראית ממצרים, עיראק, טורקיה ורוסיה והם מונים כיום כ-40,000 נפש, ב-13 בתי תפילה קראיים ברחבי הארץ.

בשונה מהצדוקים והבייתוסים שהרמב"ם פוסק לגביהם שאין להם חלק לעולם הבא וחל עליהם הדין של "מורידין ואין מעלין" ונחשבים לכופרים ואפיקורסים, בנוגע לקראים כותב הרמב"ם שנחשבים כתינוקות שנשבו וכאנוסים, ואין למהר להורגם אלא ראוי להחזיר אותם בתשובה[2].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. תורת מנחם
  2. משנה תורה, הלכות ממרים, פרק ג', הלכות א-ג.