16,077
עריכות
←עסקנות ציבורית: הרחבה
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (←עסקנות ציבורית: עריכה) |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (←עסקנות ציבורית: הרחבה) |
||
| שורה 67: | שורה 67: | ||
==עסקנות ציבורית== | ==עסקנות ציבורית== | ||
[[קובץ:אולי אדמו"ר הרש"ב.png|200px|ממוזער|תמונה המיוחסת לאדמו"ר הרש"ב שצולמה במהלך ביקורו ב[[מוסקבה]] ב[[אייר]] [[תרס"ח]] (ראה אודותיה [[אדמו"ר הרש"ב#תמונתו|להלן]]).]] | [[קובץ:אולי אדמו"ר הרש"ב.png|200px|ממוזער|תמונה המיוחסת לאדמו"ר הרש"ב שצולמה במהלך ביקורו ב[[מוסקבה]] ב[[אייר]] [[תרס"ח]] (ראה אודותיה [[אדמו"ר הרש"ב#תמונתו|להלן]]).]] | ||
בתקופת נשיאותו פעל רבות לשיפור מצבם ה[[גשמי]] וה[[רוחני]] של היהודים בכלל ויהודי רוסיה בפרט. | בתקופת נשיאותו פעל רבות לשיפור מצבם ה[[גשמי]] וה[[רוחני]] של היהודים בכלל ויהודי רוסיה בפרט. הוא החל לראשונה להתעסק בעסקנות ציבורית בשנת [[תר"מ]], והוא היה מעדכן את אביו בנוגע לגזרה שנגזרה אז על היהודים ברוסיה{{הערה|שם=חנוך לנוער 10}}. בשנת [[תרנ"ב]] החליטה ממשלת רוסיה לגרש את כל היהודים ממוסקבה. אדמו"ר הרש"ב ניסה אז בדרכים שונות לבטל את הגזירה, אך ללא הצלחה. עם זאת בזמן ביצוע הגזירה הוא דאג ליישב את יהודי [[מוסקבה]] במקומות הולמים. | ||
בשנת [[תרנ"ה]] החל אדמו"ר הרש"ב להיכנס יותר בעסקנות ציבורית, ובעיקר בחיזוק [[כולל חב"ד בארץ הקודש]]{{הערה|'''חנוך לנוער''', עמ' 13.}}. | |||
הרבה מעסקנותו הציבורית נעשה בשיתוף פעולה עם גדולי האדמו"רים והרבנים, כאשר עם חלקם היה בקשר מכתבים רצוף ובכמה מקרים אף נפגש עם כמה מהם. | |||
===אסיפת הרבנים עת"ר=== | ===אסיפת הרבנים עת"ר=== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[אסיפת הרבנים עת"ר]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[אסיפת הרבנים עת"ר]]}} | ||
| שורה 81: | שורה 79: | ||
תחת הנהגתו של אדמו"ר הרש"ב, התאחדו כל הפלגים והזרמים של היהדות הנאמנה, הציגו חזית אחידה בכל הענינים, והצליחו להגיע למספר הישגים בתחום ההכרה הממשלתית בעניני הדת. | תחת הנהגתו של אדמו"ר הרש"ב, התאחדו כל הפלגים והזרמים של היהדות הנאמנה, הציגו חזית אחידה בכל הענינים, והצליחו להגיע למספר הישגים בתחום ההכרה הממשלתית בעניני הדת. | ||
===ישיבת תומכי תמימים=== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[ישיבת תומכי תמימים]]}} | |||
ביום ראשון [[ט"ו אלול]] [[תרנ"ז]], בעיצומם של ימי השבע ברכות של חתונת בנו, [[אדמו"ר הריי"צ]], קרא אדמו"ר הרש"ב לוועידה של חמישים איש מבכירי הרבנים והגבירים שהיו אז בליובאוויטש לרגל החתונה והודיע להם על החלטתו לייסד את [[תומכי תמימים ליובאוויטש|ישיבת תומכי תמימים]]. חידושה של הישיבה יהיה הלימוד העיוני של הבחורים ב[[תורת החסידות]] וההליכה בדרכיה. תלמידי הישיבה שיקראו "[[תמימים]]" יהיו מוקד של יראי אלוקים, עובדי ה' מקרב לב ואמת. כעבור יומיים, ביום שלישי [[י"ז אלול]], בחר אדמו"ר הרש"ב את 18 התלמידים הראשונים לישיבה. | |||
שלוש שנים לאחר הקמתה של הישיבה, ב[[שמחת תורה]] [[תרס"א]], אמר אדמו"ר הרש"ב [[שיחה]] בפני תלמידי התמימים, המבוססת על דברי [[חז"ל]] "כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו"{{הערה|כתובות ט, ב.}}. בשיחה הסביר את מטרתם של תלמידי התמימים בישיבתו והציב נקודות נוספות בעבודה המוטלת על תלמידי התמימים, [[חיילי בית דוד]]. | |||
==בריאותו== | ==בריאותו== | ||