שמעון סופר: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (הרחבה) |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (←קשריו עם חב"ד: הרחבה) |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
אחת מנכדותיו התחתנה עם בנו של [[אדמו"ר המהר"ש]] - [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל]], ב[[חתונה]] גדולה שנערכה ב[[י"ד סיוון]] [[תרמ"ב]] ב[[ליובאוויטש]]{{הערה|'''הוספות לתורת שמואל''', עמ' רל"ו.}}, על פי המסופר רבי שמעון סופר התעכב מלהגיע לחתונה, ואדמו"ר המהר"ש בשל כך נמנע מלצאת לחתונה, [[הרשד"ם]] ניסה לשכנע את אדמו"ר המהר"ש לצאת באומרו שאין זה מן הראוי שאדמו"ר המהר"ש שהוא בנו של צדיק עליון - [[אדמו"ר הצמח צדק]], יחכה לרבי שמעון שהוא בנו של צדיק תחתון - [[החתם סופר]]{{הערה|'''רשימות דברים''', [[תשס"ט]], עמ' 149 - 150. | אחת מנכדותיו התחתנה עם בנו של [[אדמו"ר המהר"ש]] - [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל]], ב[[חתונה]] גדולה שנערכה ב[[י"ד סיוון]] [[תרמ"ב]] ב[[ליובאוויטש]]{{הערה|'''הוספות לתורת שמואל''', עמ' רל"ו.}}, על פי המסופר רבי שמעון סופר התעכב מלהגיע לחתונה, ואדמו"ר המהר"ש בשל כך נמנע מלצאת לחתונה, [[הרשד"ם]] ניסה לשכנע את אדמו"ר המהר"ש לצאת באומרו שאין זה מן הראוי שאדמו"ר המהר"ש שהוא בנו של צדיק עליון - [[אדמו"ר הצמח צדק]], יחכה לרבי שמעון שהוא בנו של צדיק תחתון - [[החתם סופר]]{{הערה|'''רשימות דברים''', [[תשס"ט]], עמ' 149 - 150. | ||
}}. | }}. | ||
[[הרבי]] בהזדמנות הזכיר את "המכתב סופר" באחת משיחותיו, ותמה על דבריו באומרו ש"לא זכיתי להבין את סברתו"{{הערה|'''ליקוטי שיחות''', כרך י"ט, עמ' 350.}}. | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*חתנו, רבי [[עקיבא קורניצר]] - כיהן כדיין בקרקוב, מחותנו של [[אדמו"ר המהר"ש]]. | *חתנו, רבי [[עקיבא קורניצר]] - כיהן כדיין בקרקוב, מחותנו של [[אדמו"ר המהר"ש]]. | ||
גרסה מ־08:48, 18 במאי 2021
|
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
רבי שמעון סופר (י"ג בטבת תקפ"א - י"ז באדר ב' תרמ"ג) היה בנו של החתם סופר, ומגדולי רבני הונגריה ופולין.
תולדות חיים
נולד בפרשבורג לאביו החתם סופר ששימש גם כרבו, בשנת תקצ"ח נישא עם מרים ביתו של גביר בשם דוב בער שטרנברג. בשנת תר"ב מונה לרב במטרסדורף, במטרסדורף הוא הקים ישיבה בה כיהן כראש הישיבה. בשנת תרכ"א מונה לרב בקרקוב שהייתה הקהילה המרכזית בפולין. נודע בשל מלחמתו במשכילים שבגללה הוא סבל רבות. נפטר בי"ז אדר ב' תרמ"ג.
נודע בשל ספרו ה"מכתב סופר", המכיל מאגר של שו"ת בנושאים הלכתיים.
קשריו עם חב"ד
אחת מנכדותיו התחתנה עם בנו של אדמו"ר המהר"ש - מנחם מענדל, בחתונה גדולה שנערכה בי"ד סיוון תרמ"ב בליובאוויטש[1], על פי המסופר רבי שמעון סופר התעכב מלהגיע לחתונה, ואדמו"ר המהר"ש בשל כך נמנע מלצאת לחתונה, הרשד"ם ניסה לשכנע את אדמו"ר המהר"ש לצאת באומרו שאין זה מן הראוי שאדמו"ר המהר"ש שהוא בנו של צדיק עליון - אדמו"ר הצמח צדק, יחכה לרבי שמעון שהוא בנו של צדיק תחתון - החתם סופר[2].
הרבי בהזדמנות הזכיר את "המכתב סופר" באחת משיחותיו, ותמה על דבריו באומרו ש"לא זכיתי להבין את סברתו"[3].
משפחתו
- חתנו, רבי עקיבא קורניצר - כיהן כדיין בקרקוב, מחותנו של אדמו"ר המהר"ש.
- בנו, ישראל דוד שמחה (בונם) סופר.
- בנו, יואל סופר-שרייבר.
- בנו, שלמה אלכסנדרי סופר-שרייבר.
- בנו, אשר מברדיטשוב.