בחזקת משיח

חזקת משיח הינה הגדרתו של משיח בזמן הגלות, הנקבעת על פי פעולותיו להשבת קיום התורה והמצוות על ידי עם ישראל, "יעמוד מלך מבית דוד, הוגה בתורה, . . יכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחם מלחמות ה'".

פעולות אלו הם חלקו הראשון של 'התגלותו על ידי פעולותיו', המוכיחות לנו כבר בזמן הגלות שהוא המשיח הנבחר על ידי ה'.

המקור להגדרה הזו הוא הרמב"ם בספרו "היד החזקה".

יכוף כל ישראל בפועל

הרבי הסביר כי מה שכתוב ברמב”ם שיהיה איש שיכוף כל ישראל וכו’, אין הכוונה בזה רק בכח - הכוונה היא בפועל. דהיינו, שאיש זה ילך (”ררומגיין”) ויכוף (”צווינגען”) את כל ישראל לקיים תורה ומצוות.

מובן, שאין הכוונה שהוא בעצמו ילך לכל אחד ואחד, שהרי זהו דבר בלתי אפשרי, כי אם השלוחים שלו, ושלוחי השלוחים עד מאה. - שהרי שלוחו של אדם כמותו ממש

ועצם הדבר שהשלוחים רק ילכו ויגידו ליהודים שצריך לשוב לתורה ומצוות, זה עצמו כבר מסייע ומביא לידי קיום “ויכוף” (כפשוטו), שהרי כפייה בדברים גם כן נקראת כפייה

החילוק בין חזקת משיח למשיח וודאי

החילוק בין "חזקת משיח" שהוא רק סימן לחפצא של משיח, לבין "משיח וודאי" שהוא כינוי למשיח לאחר שגאל את ישראל מבין האומות, לאחר קיבוץ גלויות ובנין בית המקדש, כתוב ברמב"ם בצורה ברורה:

- ואם יעמוד מלך מבית דוד, הוגה בתורה, ועוסק במצות כדוד אביו. כפי תורה שבכתב ושבעל פה. ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה. וילחם מלחמות ה'. הרי זה בחזקת שהוא משיח.

- אם עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בודאי. ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד שנאמר כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד

בשיחה משבת פרשת שמות תשנ"ב קובע אדמו"ר שליט"א "שישנו כבר ה"מלך מבית דוד . . שאז בחזקת שהוא משיח". ומאחל ש"כבר יהי' מיד "משיח בודאי", על ידי זה ש"עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל . . ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד".