אהרון חריטונוב: הבדלים בין גרסאות בדף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
הלחין את '''[[ניגון הבינוני]]''' (ניגון מ"ו בספר הניגונים), וכן גם את ה'''[[ניגון לי"ב י"ג תמוז]]'''{{הערה|1=ניגון נ"ו ב[[ספר הניגונים]]}}, אותו חיבר עוד בעת המאסר, מתוך תקווה וצפייה שהרבי ישתחרר. זו גם הסיבה, שהניגון מכיל קטעי געגועים - לרבי, הנתון במאסר, אך גם שמחה לרגל השיחרור. כמו כן הלחין גם את '''[[וואלאך לר' אהרן שו"ב|וואלח געגועים]]'''{{הערה|1=[[ניגון ש"ד]]}} וכן את '''[[ניגון 'אשרינו']]'''. | הלחין את '''[[ניגון הבינוני]]''' (ניגון מ"ו בספר הניגונים), וכן גם את ה'''[[ניגון לי"ב י"ג תמוז]]'''{{הערה|1=ניגון נ"ו ב[[ספר הניגונים]]}}, אותו חיבר עוד בעת המאסר, מתוך תקווה וצפייה שהרבי ישתחרר. זו גם הסיבה, שהניגון מכיל קטעי געגועים - לרבי, הנתון במאסר, אך גם שמחה לרגל השיחרור. כמו כן הלחין גם את '''[[וואלאך לר' אהרן שו"ב|וואלח געגועים]]'''{{הערה|1=[[ניגון ש"ד]]}} וכן את '''[[ניגון 'אשרינו']]'''. | ||
'''[[ניגון כי הנה כחומר]]''' - ניגון שהולחן | לפי גירסאות מסויימות הוא גם הלחין את ה'''[[ניגון כי הנה כחומר]]''' - ניגון שהולחן והותאם למילות הפיוט ל[[יום כיפור]] "כי הנה כחומר", אך לפי הגירסא היותר מקובלת ניגון זה הולחן ע''י אחיו שלום חריטונוב. | ||
כמו כן היה שותף בעריכת הניגון '''[[ניגון לשבת ויום טוב לר' אשר מניקולייב]]'''. את שתי הבבות הראשונות שמע ה[[חסיד]] ר' [[אשר מניקולייב]] ממנגנים בכלי זמר. כשהגיע ל[[ליובאוויטש]] שר את זה לפני [[אדמו"ר הרש"ב]] וזה מאוד מצא חן בעיניו ואמר: "עם [[ניגון]] זה אפשר להתפלל טוב, אפשר לשטוף טוב את הכלי בדמעות חמות, וזה עוזר לפתיחת הלב". אחר-כך הוסיף החסיד ר' אהרן חריטונוב עוד כמה בבות לניגון שמצאו מאוד חן בעיני [[אדמו"ר הרש"ב]]. | כמו כן היה שותף בעריכת הניגון '''[[ניגון לשבת ויום טוב לר' אשר מניקולייב]]'''. את שתי הבבות הראשונות שמע ה[[חסיד]] ר' [[אשר מניקולייב]] ממנגנים בכלי זמר. כשהגיע ל[[ליובאוויטש]] שר את זה לפני [[אדמו"ר הרש"ב]] וזה מאוד מצא חן בעיניו ואמר: "עם [[ניגון]] זה אפשר להתפלל טוב, אפשר לשטוף טוב את הכלי בדמעות חמות, וזה עוזר לפתיחת הלב". אחר-כך הוסיף החסיד ר' אהרן חריטונוב עוד כמה בבות לניגון שמצאו מאוד חן בעיני [[אדמו"ר הרש"ב]]. | ||
גרסה מ־09:17, 19 באפריל 2021
הרב אהרון חריטונוב מניקולייב היה חסיד חב"ד, שוחט ובודק ובעל מנגן. היה מחסידי הרבי הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ ומהמקושרים אליו ביותר. נפטר בט"ז אדר תרצ"ג.
ניגוניו
הלחין את ניגון הבינוני (ניגון מ"ו בספר הניגונים), וכן גם את הניגון לי"ב י"ג תמוז[1], אותו חיבר עוד בעת המאסר, מתוך תקווה וצפייה שהרבי ישתחרר. זו גם הסיבה, שהניגון מכיל קטעי געגועים - לרבי, הנתון במאסר, אך גם שמחה לרגל השיחרור. כמו כן הלחין גם את וואלח געגועים[2] וכן את ניגון 'אשרינו'.
לפי גירסאות מסויימות הוא גם הלחין את הניגון כי הנה כחומר - ניגון שהולחן והותאם למילות הפיוט ליום כיפור "כי הנה כחומר", אך לפי הגירסא היותר מקובלת ניגון זה הולחן עי אחיו שלום חריטונוב.
כמו כן היה שותף בעריכת הניגון ניגון לשבת ויום טוב לר' אשר מניקולייב. את שתי הבבות הראשונות שמע החסיד ר' אשר מניקולייב ממנגנים בכלי זמר. כשהגיע לליובאוויטש שר את זה לפני אדמו"ר הרש"ב וזה מאוד מצא חן בעיניו ואמר: "עם ניגון זה אפשר להתפלל טוב, אפשר לשטוף טוב את הכלי בדמעות חמות, וזה עוזר לפתיחת הלב". אחר-כך הוסיף החסיד ר' אהרן חריטונוב עוד כמה בבות לניגון שמצאו מאוד חן בעיני אדמו"ר הרש"ב.
משפחתו וצאצאיו
- אביו, ר' אברהם חריטונוב - מה'יושבים' עוד אצל הצמח צדק ומחסידי אדמו"ר המהר"ש, היה בעל מנגן וחזן.
- אחיו, ר' שלום חריטונוב.
- אחיו, ר' משה חריטונוב.
- אחיו, ר' גדליה חריטונוב-קארף.
- בנו, ר' מרדכי הערש (צבי) חריטונוב, ראש ישיבת תומכי תמימים יקטרינוסלב, שנשא את מרת רחל בת הרב בן ציון הי"ד רובינסאן מקראלעוויטץ.
הערות שוליים
- ↑ ניגון נ"ו בספר הניגונים
- ↑ ניגון ש"ד