אברהם אליהו אשרוב: הבדלים בין גרסאות בדף
(←משפחתו) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] גורש מהארץ ל[[רוסיה]] בשנת [[תרע"ד]], כיון שנחשב לנתין מדינת אויב, ואחר חתונתו התמנה לרבה של דריבין, שבפלך [[מוהילוב]], כעבור זמן קצר התפטר מן הרבנות כשלא הסכים להתפשר עם הקהל בנושא של שמירת הדת. בשנת [[תר"צ]] עבר מ[[רוסיה]] ל[[ריגא]] שב[[לטביה]], שם כיהן כ[[שוחט ובודק]]{{הערה|1=בעידודו ובהשפעתו של [[אדמו"ר הריי"צ]], ראו [http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_31619_168.pdf אגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ]] אגרת תשלד].}}, ועסק בהפצת [[תורת החסידות]] על פי הוראות מפורטות שקיבל מ[[אדמו"ר הריי"צ]]. | עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] גורש מהארץ ל[[רוסיה]] בשנת [[תרע"ד]], כיון שנחשב לנתין מדינת אויב, ואחר חתונתו התמנה לרבה של דריבין, שבפלך [[מוהילוב]], כעבור זמן קצר התפטר מן הרבנות כשלא הסכים להתפשר עם הקהל בנושא של שמירת הדת. בשנת [[תר"צ]] עבר מ[[רוסיה]] ל[[ריגא]] שב[[לטביה]], שם כיהן כ[[שוחט ובודק]]{{הערה|1=בעידודו ובהשפעתו של [[אדמו"ר הריי"צ]], ראו [http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_31619_168.pdf אגרות קודש [[אדמו"ר הריי"צ]] אגרת תשלד].}}, ועסק בהפצת [[תורת החסידות]] על פי הוראות מפורטות שקיבל מ[[אדמו"ר הריי"צ]]. | ||
בשנת [[תרצ"ח|תרח"צ]] מונה כאחד מ'[[שלשת הרועים (אחות התמימים)|שלשת הרועים]]' ועסק כ[[משפיע]] ומנהל באיגוד [[אחות תמימים]]. לאחר שפרצה ה[[שואה]] סודרה לו בשנת תש"א ויזה לארצות הברית, אך לא זכה לצאת את גבולות לטביה ונרצח בידי הנאצים. | בשנת [[תרצ"ח|תרח"צ]] מונה כאחד מ'[[שלשת הרועים (אחות התמימים)|שלשת הרועים]]' ועסק כ[[משפיע]] ומנהל באיגוד [[אחות תמימים]]. לאחר שפרצה ה[[שואה]] סודרה לו בשנת תש"א ויזה לארצות הברית, אך לא זכה לצאת את גבולות לטביה ונרצח בידי הנאצים{{הערה|ראו 'רבנים ואנשי תורה' עמוד 370. 'המשפיע' (הבלין) ירושלים תשמ"ב, עמודים שיז-שיח.}}. | ||
במשך תקופה מסויימת שימש כאחד מראשי ישיבת תומכי תמימים בוורשה{{הערה|עבד אברהם אנוכי, עמ' 95.}}. | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
גרסה מ־16:28, 15 באפריל 2021
הרב אברהם אליהו אשרוב (בכתיב יידי: אשעראוו, כונה בשם דער דריבינער רב) היה בוגר ישיבות תומכי תמימים שכיהן כרב בדריבין, וממנהלי אגודת אחות תמימים בריגא.
תולדות חיים
נולד ברוסיה בעיירה סוראז' שבמחוז צ'רניגוב בשנת תרמ"ט. בצעירותו למד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, ובשנת תרע"ב נשלח על ידי אדמו"ר הרש"ב לחברון, כאחד מהתלמידים המייסדים של ישיבת תורת אמת.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה גורש מהארץ לרוסיה בשנת תרע"ד, כיון שנחשב לנתין מדינת אויב, ואחר חתונתו התמנה לרבה של דריבין, שבפלך מוהילוב, כעבור זמן קצר התפטר מן הרבנות כשלא הסכים להתפשר עם הקהל בנושא של שמירת הדת. בשנת תר"צ עבר מרוסיה לריגא שבלטביה, שם כיהן כשוחט ובודק[1], ועסק בהפצת תורת החסידות על פי הוראות מפורטות שקיבל מאדמו"ר הריי"צ.
בשנת תרח"צ מונה כאחד מ'שלשת הרועים' ועסק כמשפיע ומנהל באיגוד אחות תמימים. לאחר שפרצה השואה סודרה לו בשנת תש"א ויזה לארצות הברית, אך לא זכה לצאת את גבולות לטביה ונרצח בידי הנאצים[2].
במשך תקופה מסויימת שימש כאחד מראשי ישיבת תומכי תמימים בוורשה[3].
משפחתו
- מענדל
- שלום דובער
- שמעון
למדו כולם בסניפים השונים של ישיבות תומכי תמימים.
הערות שוליים
- ↑ בעידודו ובהשפעתו של אדמו"ר הריי"צ, ראו אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ אגרת תשלד.
- ↑ ראו 'רבנים ואנשי תורה' עמוד 370. 'המשפיע' (הבלין) ירושלים תשמ"ב, עמודים שיז-שיח.
- ↑ עבד אברהם אנוכי, עמ' 95.