תפילת ערבית של שבת – הבדלי גרסאות
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מ החלפת טקסט – " " ב־" " |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
ישנם קהילות הנוהגים להגיד לפני תפילת שמונה עשרה את הפסוק "ושמרו" כדי לבטא שה[[שבת]] שומרת עלינו, וכן שאם ישמרו ישראל שני שבתות הם יגאלו, אך זאת קהילות רבות ובניהם חב"ד לא אומרים קטע זה משום שזה הפסק, מסופר ש[[רבי לוי יצחק מברדיטשוב]] שאל את [[אדמו"ר הזקן]] למנה הוא השמיע את "ושמרו", הרי בשעה שאומרים זאת מתחולל יריד גדול של מלאכים, ענה לו [[אדמו"ר הזקן]]:"לא בכל הירידים צריך להשתתף"{{הערה|'ימי מלך' ח"ב ע' 698}}. | ישנם קהילות הנוהגים להגיד לפני תפילת שמונה עשרה את הפסוק "ושמרו" כדי לבטא שה[[שבת]] שומרת עלינו, וכן שאם ישמרו ישראל שני שבתות הם יגאלו, אך זאת קהילות רבות ובניהם חב"ד לא אומרים קטע זה משום שזה הפסק, מסופר ש[[רבי לוי יצחק מברדיטשוב]] שאל את [[אדמו"ר הזקן]] למנה הוא השמיע את "ושמרו", הרי בשעה שאומרים זאת מתחולל יריד גדול של מלאכים, ענה לו [[אדמו"ר הזקן]]:"לא בכל הירידים צריך להשתתף"{{הערה|'ימי מלך' ח"ב ע' 698}}. | ||
תפילת שמונה עשרה של ערבית של שבת כוללת שבע ברכות, שלוש ברכות פותחות, שלוש ברכות בעניין [[שבת]]{{הערה|"אתה קדשת", פרשת "ויכולו", "ישמחו במלכותך" | תפילת שמונה עשרה של ערבית של שבת כוללת שבע ברכות, שלוש ברכות פותחות, שלוש ברכות בעניין [[שבת]]{{הערה|"אתה קדשת", פרשת "ויכולו", "ישמחו במלכותך" ו"רצה נא במנוחתנו"}} וברכה חותמת. לאחר התפילה יש לומד [[ויכלו]], ויש לומר אותו ביחד בקול רם ומעומד, גם היחיד אומר אותו לבדו. ויש להגיד ברכת "מעין שבע" שאותה תקנו חכמים משום שהיו מתפללים אז בשדות ובשביל שלא ישארו אנשים המאריכים בתפילה לבד בשדות, האריכו את התפילה, יש לומר אותו במניין, אולם גם היחיד יכול להגיד זאת ואין למחות בו. לאחר מכן אומרים חצי קדיש ואז אומרים את המזמור "מזמור לדוד", ולאחר מכן חצי קדיש נוסף ואז [[עלינו לשבח]], ולפני אמירת "עלינו" אומרים [[ברכו]]. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*'''[[שולחן ערוך הרב]]''' סימן רס"א. | *'''[[שולחן ערוך הרב]]''' סימן רס"א. | ||