יחזקאל שרגא ליפשיץ: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 11: שורה 11:
לחסידות יש מוסדות ובתי מדרש, בירושלים ובבני ברק.
לחסידות יש מוסדות ובתי מדרש, בירושלים ובבני ברק.


רבי יחזקאל שרגא היה מתכתב עם הרבי במכתבים רבים בקשר תמידי. המכתבים נדפסו לאחר מכן באגרות קודש. במכתבים מתכתבים האדמו"ר והרבי שליט"א בדיני תלמוד תורה הקודם להכנסת כלה או איפכא,<REF> [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15951&hilite=6b44bc21-9d19-4a14-b281-8d02af4d2dbe&st=%D7%99%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%90%D7%9C+%D7%A9%D7%A8%D7%92%D7%90 מכתב תורה לרבי יחזקאל שרגא, אגרות קודש ח"ד עמ' שנג (עמ' 378)]</REF> בענין לימוד מסכת ודיני שביעית<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15951&hilite=ecd18616-f433-49d1-b0af-ad6e8d35ef9f&st=%u05d9%u05d7%u05d6%u05e7%u05d0%u05dc+ מכתב לרבי יחזקאל שרגא על לימוד דיני שביעית, אגרות קודש ח"ד עמ' תמז]
רבי יחזקאל שרגא היה מתכתב עם הרבי במכתבים רבים בקשר תמידי. המכתבים נדפסו לאחר מכן באגרות קודש. במכתבים מתכתבים האדמו"ר והרבי שליט"א בדיני תלמוד תורה הקודם להכנסת כלה או איפכא,<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15951&hilite=6b44bc21-9d19-4a14-b281-8d02af4d2dbe&st=%D7%99%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%90%D7%9C+%D7%A9%D7%A8%D7%92%D7%90 מכתב תורה לרבי יחזקאל שרגא, אגרות קודש ח"ד עמ' שנג (עמ' 378)]</REF> בענין לימוד מסכת ודיני שביעית<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15951&hilite=ecd18616-f433-49d1-b0af-ad6e8d35ef9f&st=%u05d9%u05d7%u05d6%u05e7%u05d0%u05dc+ מכתב לרבי יחזקאל שרגא על לימוד דיני שביעית, אגרות קודש ח"ד עמ' תמז] ובענין דביקות בצדיק, נחיצות לימוד פנימיות התורה, דיני סנהדרין, ציצית על ידי מכונה, מצות על ידי מכונה ועוד.</REF>  [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15895&hilite=09f269a7-c5f9-4da3-9980-edd660166253&st=%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%A7%D7%95%D7%91 מכתב מהרבי לרבי יחזקא שרגא מסרופקוב. אגרות קודש חי"א עמ' רצו - חצר (313)]</REF>


בקיץ תשד"מ ביקר (כיום רב קהילת חב"ד נהריה) הרה"ת ברוך שי' וילהלם אצל רבנים
בקיץ תשד"מ ביקר (כיום רב קהילת חב"ד נהריה) הרה"ת ברוך שי' וילהלם אצל רבנים
שורה 19: שורה 19:
אפשר לתקן הישנים בדרכי שלום כדאי וצריך לעשות כך.<REF>מתוך [http://chabad-il.org/hit/hit243.htm שבועות התקשרות גליון רמ"ג]</REF>
אפשר לתקן הישנים בדרכי שלום כדאי וצריך לעשות כך.<REF>מתוך [http://chabad-il.org/hit/hit243.htm שבועות התקשרות גליון רמ"ג]</REF>


== קישורים חיצוניים ==


*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15895&hilite=09f269a7-c5f9-4da3-9980-edd660166253&st=%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%A7%D7%95%D7%91 מכתב מהרבי לרבי יחזקא שרגא מסרופקוב. אגרות קודש חי"א עמ' רצו - חצר.]
(חלק מערך זה נלקח מתוך הויקפידיה העברית)
 


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
(חלק מערך זה נלקח מתוך הויקפידיה העברית)
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]

גרסה מ־00:18, 29 בינואר 2010

רבי יחזקל שרגא ליפשיץ - הלברשטאם זצ"ל, האדמו"ר מסטרופקוב, קבע את בית מדרשו במאה שערים שבירושלים, ונפטר ב-ו' כסליו ה'תשנ"ה.

תולדות החצר

חסידות סטרופקוב היא חצר חסידית משושלת צאנז, שמקורה בעיירה סטרופקוב שבסלובקיה. האדמו"ר הראשון בסטרופקוב היה רבי אברהם שלום הלברשטאם, בנו של הרה"ק רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינווא, בנו בכורו של הרה"ק רבי חיים מצאנז. רבי אברהם שלום חיבר את הספר "דברי שלום".

לאחר מותו של רבי אברהם שלום בו' בסיוון ת"ש, התמנה לאדמו"ר בנו רבי מנחם מנדל הלברשטאם, מחבר ספר "דברי מנחם". רבי מנחם נמלט בשואה לשווייץ ובשנת תש"ז הגיע לארצות הברית, בה התגורר עד הסתלקותו בו' באייר תשי"ד.

רבי מנחם מנדל לא השאיר צאצאים, ואחרי מותו התמנה לאדמו"ר אחיינו, רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם שביסס את החסידות בארץ ישראל וקבע את בית המדרש במאה שערים שבירושלים נפטר ב-ו' כסליו ה'תשנ"ה. לאחר מותו ממשיך את דרכו כאדמו"ר בנו רבי אברהם שלום יששכר (אשי"ש) דוב ליפשיץ-הלברשטאם, המתגורר בירושלים. לחסידות יש מוסדות ובתי מדרש, בירושלים ובבני ברק.

רבי יחזקאל שרגא היה מתכתב עם הרבי במכתבים רבים בקשר תמידי. המכתבים נדפסו לאחר מכן באגרות קודש. במכתבים מתכתבים האדמו"ר והרבי שליט"א בדיני תלמוד תורה הקודם להכנסת כלה או איפכא,[1] בענין לימוד מסכת ודיני שביעית[2] מכתב מהרבי לרבי יחזקא שרגא מסרופקוב. אגרות קודש חי"א עמ' רצו - חצר (313)</REF>

בקיץ תשד"מ ביקר (כיום רב קהילת חב"ד נהריה) הרה"ת ברוך שי' וילהלם אצל רבנים וגדולי תורה, ושאל אותם בקשר לאופן ציור הלוחות (לאור שיחת כ"ק אדמו"ר בעניין שצריך להיות מרובעות). כאשר בא רבי ברוך לאדמו"ר, התבטא האדמו"ר מסטרופקוב בנחרצות: הרי הליובאוויטשער רבי בירר שזה מרובע! ותעשה מרובע! ואם אפשר לתקן הישנים בדרכי שלום כדאי וצריך לעשות כך.[3]


(חלק מערך זה נלקח מתוך הויקפידיה העברית)


הערות שוליים

  1. מכתב תורה לרבי יחזקאל שרגא, אגרות קודש ח"ד עמ' שנג (עמ' 378)
  2. מכתב לרבי יחזקאל שרגא על לימוד דיני שביעית, אגרות קודש ח"ד עמ' תמז ובענין דביקות בצדיק, נחיצות לימוד פנימיות התורה, דיני סנהדרין, ציצית על ידי מכונה, מצות על ידי מכונה ועוד.
  3. מתוך שבועות התקשרות גליון רמ"ג