הואיל ונפיק מפומיה – הבדלי גרסאות
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{איחוד|הואיל ונפיק מפומיה|מנהג}} | {{איחוד|הואיל ונפיק מפומיה|מנהג}} | ||
"הואיל ונפיק מפומיה דרב כהנא" הינו מאמר רז"ל המשמש כביטוי למקור של כמה ממנהגי החסידים. | "הואיל ונפיק מפומיה דרב כהנא" [= הואיל ויצא מפיו של רב כהנא] הינו מאמר רז"ל המשמש כביטוי למקור של כמה ממנהגי החסידים. | ||
==מקור המאמר== | ==מקור המאמר== | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
בשנת [[תשי"ב]] כתב אחד מ[[רבני חב"ד]] לרבי, על כך שישנו רב מסויים שאינו נמנה על חסידי חב"ד ש"עומד-על גביו" ואינו מניח לו לבנות מקווה לפי הידורי חב"ד, ואותו רב ("כנראה - בגלל שנמצא כבר זמן ממושך תחת השפעתו") לימד עליו זכות, שכיוון ששמע מרבותיו שלו אחרת, והרי יש את מאמר הגמ' על רב אחא ש'הואיל ונפיק מפומיה דרב כהנא' הרי היה מחזר למצוא דווקא הדס של שתים ואחד, לכן מדייק הוא לנהוג (ולהנהיג) כמותם, אף שהמקווה כמנהגנו מהודר יותר. בהתוועדות [[אחרון של פסח]] באותה שנה סיפר זאת הרבי, והסביר, שיש ללמוד מזה עד כמה חובתנו לנהוג כפי שראו או שמעו מהרביים, ולא לחפש כלל 'הידורים' אחרים{{הערה|[[התוועדויות]] תשי"ב ח"ב עמ' 145.}}. | בשנת [[תשי"ב]] כתב אחד מ[[רבני חב"ד]] לרבי, על כך שישנו רב מסויים שאינו נמנה על חסידי חב"ד ש"עומד-על גביו" ואינו מניח לו לבנות מקווה לפי הידורי חב"ד, ואותו רב ("כנראה - בגלל שנמצא כבר זמן ממושך תחת השפעתו") לימד עליו זכות, שכיוון ששמע מרבותיו שלו אחרת, והרי יש את מאמר הגמ' על רב אחא ש'הואיל ונפיק מפומיה דרב כהנא' הרי היה מחזר למצוא דווקא הדס של שתים ואחד, לכן מדייק הוא לנהוג (ולהנהיג) כמותם, אף שהמקווה כמנהגנו מהודר יותר. בהתוועדות [[אחרון של פסח]] באותה שנה סיפר זאת הרבי, והסביר, שיש ללמוד מזה עד כמה חובתנו לנהוג כפי שראו או שמעו מהרביים, ולא לחפש כלל 'הידורים' אחרים{{הערה|[[התוועדויות]] תשי"ב ח"ב עמ' 145.}}. | ||
===הנהגה לקולא=== | |||
בשיחת ש"פ דברים - שבת חזון [[תשמ"ב]] התייחס [[הרבי מלך המשיח]] למקרה שההנהגה כרבו בגלל שה'הואיל ונפיק' היא לקולא: "מצינו בגמרא (סוכה לב ב) פלוגתא בין רב יהודה לרב כהנא בנוגע ל"הדס" אם צריך להיות "תלתא תלתא טרפי בקינא" או שמספיק "אפילו תרי וחד" ומסופר שם ש"רב אחא ברי' דרבא מהדר אתרי וחד הואיל ונפיק מפומי' דרב כהנא", וא"כ רואים מכאן שישנו הידור מיוחד לעשות כדברי רבו גם כאשר הנהגה זו היא לקולא ויש אפשרות להחמיר"{{הערה|[[התוועדויות]] תשמ"ב ח"ד עמ' 1964.}}. | |||
===כהוראה=== | |||
בשבת פרשת וישלח [[תשמ"ג]] התייחס [[הרבי]] למקרה שבו ה[[חסיד]] טוען שמכיוון ואינו אוחז עדיין באופן [[פנימי]] בהנהגות של רבו הרי אינו ראוי לקיים כל הידור בגלל ש'הואיל ונפיק': " . . הנה כאשר מספרים לו אודות מנהג של נשיא הדור הרי לכל לראש יודע שגם הוא צריך להתנהג כן, (וע"ד המסופר בגמרא . . ש"רב אחא ברי' דרבא מהדר אתרי וחד הואיל ונפק מפומי' דרב כהנא", כלומר מכיון שרב כהנא - רבו אמר אפילו תרי וחד (שגם זה כשר) הי' הוא (בתור תלמידו של רב כהנא) מהדר אתרי וחד. ועאכו"כ בנדו"ד, כאשר מדובר אודות ענין של הידור כו') אלא שביחד עם זה הדגיש כ"ק מו"ח אדמו"ר הוראה נוספת, שצריכים 'האלטן דערביי'{{הערה|בתרגום חופשי: 'לאחוז בזה'.}} כלומר מכיון שזהו הידור מיוחד . . עליו להשתדל שיהי' גם ראוי לזה, אבל לא שצריך להמתין עד שיהי' ראוי לזה ורק אח"כ יתנהג כן בפועל!"{{הערה|[[התוועדויות]] תשמ"ג ח"א עמ' 585.}}. | |||
===כהוראה למעשה=== | ===כהוראה למעשה=== | ||
| שורה 41: | שורה 49: | ||
* טבילת ה[[מצה]] ב[[אחרון של פסח]] (בחו"ל) בכל מאכל ומאכל{{הערה|לקו"ש חלק כ"ב, שיחה לימים אחרונים של חג הפסח.}} כמנהג [[בית הרב]]{{הערה|ספר השיחות תש"ב עמ' 105.}}. | * טבילת ה[[מצה]] ב[[אחרון של פסח]] (בחו"ל) בכל מאכל ומאכל{{הערה|לקו"ש חלק כ"ב, שיחה לימים אחרונים של חג הפסח.}} כמנהג [[בית הרב]]{{הערה|ספר השיחות תש"ב עמ' 105.}}. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||