תיקון ליל שבועות: הבדלים בין גרסאות בדף

תיקון ליל שבועות (עריכה)

גרסה מ־02:56, 9 באפריל 2021

נוספו 77 בתים , 9 באפריל 2021

אין תקציר עריכה

חזותיקוד ויקי

אליהו ב.

11,467

עריכות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''תיקון ליל שבועות''' הוא סדר לימוד שתיקנו המקובלים עבור ליל חג השבועות בו נהוג להישאר ערים כל הלילה ולעסוק בתורה, כהכנה לקבלת התורה למחרת בבוקר. עיקר הדגש באמירת התיקון הוא על אמירת אותיות התורה ולא על הבנה והשגה, והוא כולל פתיחה וסיום מפרשיות התורה וספרי הנביאים והכתובים, משנה ראשונה ואחרונה מכל מסכת, קטעים מספר הזוהר, ספר יצירה והאדרא רבא, ורשימת תרי"ג המצוות.
+'''תיקון ליל שבועות''' הוא סדר לימוד שתיקנו ה[[קבלה|מקובלים]] עבור ליל [[חג השבועות]] בו נהוג להישאר ערים כל הלילה ולעסוק בתורה, כהכנה ל[[קבלת התורה]] למחרת בבוקר. עיקר הדגש באמירת התיקון הוא על אמירת אותיות התורה ולא על הבנה והשגה, והוא כולל פתיחה וסיום מפרשיות התורה וספרי הנביאים והכתובים, משנה ראשונה ואחרונה מכל מסכת, קטעים מ[[ספר הזוהר]], [[ספר יצירה]] וה[[אדרא רבא]], ורשימת [[תרי"ג המצוות]].
 ==מקור וטעמי המנהג==
-נוסח תיקון ליל שבועות חובר בידי [[השל"ה]] על יסוד המקובל מ[[האריז"ל]], וכהמשך למובא ב[[ספר הזוהר]] ש[[רשב"י]] וחבורתו עסקו בלימוד התורה כל הלילה של חג השבועות, כהכנה למתן תורה.
+נוסח תיקון ליל שבועות חובר בידי [[השל"ה]] הקדוש על יסוד המקובל מ[[האריז"ל]], וכהמשך למובא ב[[ספר הזוהר]] ש[[רשב"י]] וחבורתו עסקו בלימוד התורה כל הלילה של חג השבועות, כהכנה ל[[מתן תורה]].
 נוהגים להיות ערים כל הלילה לעסוק בתורה, בכדי לתקן את הפגם שבלילה שלפני מתן תורה בני-ישראל ישנו ואפילו פרעושי המדבר (יתוש הקרוי "פורטנא") לא עקצו אותם, וכש[[הקב"ה]] בא לפנות בוקר לתת את התורה - היה צורך להעירם משנתם{{הערה|טעם נוסף מובא בספר 'יפה ללב' תצד, ב, שיום כיפור הוא כנגד שבועות, וכמו שהכהן הגדול ופרחי כהונה היו נותרים בליל יום כיפור ערים כל הלילה ועוסקים בתורה, כך גם יש להישאר ערים בליל שבועות (ועל דרך זה מובא גם ב'חשבה לטובה' שבועות בשם רבי חנוך העניך מאלכסנדר).}}.
-הרבי מסביר בפנימיות העניינים (וגם בפשט זהו ההסבר היחידי למעשה) שהסיבה שישנו היא בכדי לקבל השגות גבוהות יותר מאלו שיכלו לקבל כשהנשמה בתוך הגוף.
+[[הרבי]] מסביר בפנימיות העניינים (וגם בפשט זהו ההסבר היחידי למעשה) שהסיבה שישנו היא בכדי לקבל השגות גבוהות יותר מאלו שיכלו לקבל כשהנשמה בתוך הגוף.
 התיקון על הפגם אינו על ידי אמירת התיקון אלא על עצם זה שנשארים ערים בלילה ולומדים.
@@ שורה 35: / שורה 35: @@
 בחב"ד נהוג שלא לומר את ה'יהי רצון', לא לומר את הקדישים, ולא לכוון את הכוונות שנדפסו בתיקון{{הערה|המלך במסיבו חלק א' עמוד ריח.}}.
-יש להקפיד לומר את כל התיקון בלילה, ולא רק לקרוא בעיניים בלבד{{הערה|על יסוד המובא בהלכה, שקיום מצוות התורה כשלא מוציאים בפה בדיבור היא דוקא בלימוד בעיון, וקיום מצוות תלמוד תורה כשקוראים בלי להבין, זה דוקוא כשמוציאים בפה (הלכות תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן סוף פרק ב'.}}, ומי שלא סיים - ישלים ביום{{הערה|הוראתאדמו"ר הריי"צ, נדפסה בקובץ ליובאוויטש גליון 3 עמוד 35.}}.
+יש להקפיד לומר את כל התיקון בלילה, ולא רק לקרוא בעיניים בלבד{{הערה|על יסוד המובא בהלכה, שקיום מצוות התורה כשלא מוציאים בפה בדיבור היא דוקא בלימוד בעיון, וקיום מצוות תלמוד תורה כשקוראים בלי להבין, זה דוקוא כשמוציאים בפה (הלכות תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן סוף פרק ב'.}}, ומי שלא סיים - ישלים ביום{{הערה|הוראת אדמו"ר הריי"צ, נדפסה בקובץ ליובאוויטש גליון 3 עמוד 35.}}.
-גם מי שסיים, צריך להמשיך ולעסוק בלימוד, ועיקר הלימוד בלילה זה הוא בתורה שבעל פה.
+גם מי שסיים, צריך להמשיך ולעסוק בלימוד, ועיקר הלימוד בלילה זה הוא ב[[תורה שבעל פה]].
-באשמורת הבוקר נוהגים לטבול ארבע טבילות במקווה טהרה, ולאחר מכן לא מתפללים שחרית אלא הולכים לישון ורק לאחר השינה ניגשים להתפלל.
+באשמורת הבוקר נוהגים לטבול ארבע טבילות ב[[מקווה טהרה]], ולאחר מכן לא מתפללים [[שחרית]] אלא הולכים לישון ורק לאחר השינה ניגשים להתפלל.
-מי שעוסק בלימוד ועלה עמוד השחר - לא צריך לברך ברכות השחר, אלא אם כן נרדם.
+מי שעוסק בלימוד ועלה עמוד השחר - לא צריך לברך [[ברכות השחר]], אלא אם כן נרדם.
-בליובאוויטש היו מספר לילות בשנה שלא היו אומרים קריאת שמע שעל המיטה ואחד מהם היה בחג השבועות{{הערה|ספר השיחות תש"ב עמוד 119.}}.
+בליובאוויטש היו מספר לילות בשנה שלא היו אומרים [[קריאת שמע שעל המיטה]] ואחד מהם היה בחג השבועות{{הערה|ספר השיחות תש"ב עמוד 119.}}.
 ==קישורים חיצוניים==