תומכי תמימים רחובות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:מתחם ישיבת מאור מנחם .png|ממוזער|מתחם ישיבת מאור מנחם רחובות]]
[[קובץ:מתחם ישיבת מאור מנחם .png|שמאל|ממוזער|250px|מתחם ישיבת מאור מנחם רחובות]]
[[קובץ:חיים אהרון.jpg|ממוזער|הרב [[חיים אהרון]], ראש הישיבה]]
[[קובץ:חיים אהרון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[חיים אהרון]], ראש הישיבה]]
[[קובץ:יוסף יצחק לוין.png|ממוזער|הרב יוסף יצחק לוין, משגיח בישיבה]]
[[קובץ:יוסף יצחק לוין.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף יצחק לוין, משגיח בישיבה]]
[[קובץ:רחובות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי הישיבה בלימודם]]
[[קובץ:רחובות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי הישיבה בלימודם]]



גרסה מ־00:09, 9 באפריל 2021

מתחם ישיבת מאור מנחם רחובות
הרב חיים אהרון, ראש הישיבה
הרב יוסף יצחק לוין, משגיח בישיבה
תלמידי הישיבה בלימודם

ישיבת מאור מנחם, היא ישיבה קטנה חבדי"ת בעיר רחובות, המונה כ90 תמימים.

היסטוריה

הישיבה הוקמה עבור נערי קהילת חב"ד בעיר בשנת תשנ"ה על ידי רב הקהילה, הרב מנחם מענדל גלוכובסקי; הוא פנה לרב חיים אהרן (שעבר לאחר הקמת הישיבה לכפר חב"ד) ולרב זאב מינצברג מאשדוד (שעבר בעקבות הקמת הישיבה לרחובות), ויחדיו הקימו את הישיבה; בשנתה השני' החלו להצטרף אלי' בחורים מכל רחבי הארץ.

בישיבה פועל ארגון את"ה. בשנת תשס"ט הוחלפה מערכת קובץ הערות התמימים ואנ"ש של הישיבה, וקובץ ההערות החל להיקרא בשם 'רחובות הנהר', ותפס מקום של כבוד בין קבצי ההערות.

מבנה הישיבה וההיסטוריה שלו

הישיבה מתייחדת בכך שמתחם הלימוד הינו במתחם בית הכנסת של הקהילה המקומית. הדבר הינו תוצר של פשרה שהושגה באחד מבתי המשפט בארץ, שהובאה אליו עתירה לפיו המבנה שנבנה כמתחם לישיבה בשכונה לא דתית בעיר (שכיום הינה שכונה דתית בה מתגוררים רבים מהמגזר ה'ציוני דתי'), יפגע בצביונה "החילוני" כביכול של השכונה, כתוצאה מכך הוצעה פשרה לפיה תקבל הקהילה מתחם אחר בעיר (ששימש בעבר כ"בית ספר שז"ר" - ונמצא בסמוך מאוד למתחם בית הכנסת החב"די) עבור מוסדות הקהילה ובתוכם תלמוד תורה וישיבה, ובתמורה תוותר על המתחם הגדול שיועד לה.

אומנם המתחם המקורי הינו נס גדול פלאי שקשור לכתיבה לרבי באגרות קודש. הרב גלוכובסקי סיפר כי כשכתב לילה לפני לרבי וביקש ברכה עבור הצלחת הקהילה במשפט, קיבל מענה שלא היה נראה כלל קשור לנושא הנכתב. המכתב היה מיועד לזלמן שז"ר הידוע בקשריו לרבי, ועסק בעניינים שונים. למחרת כשנסע ביחד עם הרבנים שחר וקרלנשטיין, הושמעה ברכב הקלטה אקראית של התוועדות של הרבי מאחת השנים ובהשגחה פרטית במהלך אחד מהניגונים שמעו את הרבי קורא "הרב גלוכובסקי" - מדובר כמובן על אביו של הרב גלוכובסקי והדבר נתן הרגשה שהרבי מלווה אותם. בהגיעם, כששמע לאחר זמן קצר את הצעת הפשרה לפיה יהיו הם במתחם שז"ר בעיר, קישר זאת הרב גלוכובסקי באופן ישיר למענה שקיבל לילה לפני. כשבא לספר ע"כ לרב שחר ולרב קרלנשטיין, הקדימו הם וסיפרו בלי שאחד יודע מהשני, שאף הם כתבו לרבי לילה לפנ"כ, והמכתב היה מיועד לנמען - שז"ר. מענה מיוחד זה שקיבלו חייב אותם להסכים לכך. ואכן כיום פועל במקום "תלמוד תורה - לוי יצחק".

מבנה נוסף במתחם שז"ר נוצל עד היום לגנים ומשרדים מפאת אי התאמתו למבנה ישיבתי. בקומה השלישית במבנה ממוקם הזאל של הישיבה המשמש את התמימים בשבתות וחגים.

בשנת ה'תש"פ בשיא משבר הקורונה, פתחה הישיבה בסיוע הגביר הרה"ח יוסף יצחק קריאף, בקמפיין התרמה של כחצי מילון ש"ח, כשחצי מיליון נוספים תרם הרב קריאף. הקמפיין היה בעל הצלחה אדירה והשיגו הם 1,188,715 - סכום שהוא למעלה מהמצופה.

כחלק מקמפיין זה שופצו הפנימיות - פנימיית ש"ג (שופצה לפני תחילת הקמפיין) באופן מלא, ופנימיית ש"א וש"ב שופצה באופן חלקי. את הגנים הממוקמים במבנה הנ"ל (שז"ר) העבירו למקום אחר בעיר, ופנים המבנה שופץ מחדש ע"י ההנהלה כך שכיום יש בו "זאל" גדול ומרווח, חדר אוכל, כיתות ועוד.. ובכך יהיה לתמימים מקום קבוע הן לשבתות קודש והן לימי הלימוד הרגילים.

צוות הישיבה

משפיעים:

  • הרב ברוך בנימין זאב מינצברג.
  • הרב בנימין שמעון קטורזה.
  • הרב שניאור זלמן ברוד.

ר"מים:

  • הרב חנוך העניך זילברשטרום.
  • הרב חיים איגרמן.
  • הרב משה ירוסלבסקי.
צוות הישיבה בעבר
  • הרב יעקב לנצ'נר - ר"מ
  • הרב יוסף יצחק הכהן כץ, משמש כיום כמשגיח בישיבת תומכי תמימים בני ברק.