אברהם אלאשוילי: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א" ב־"קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אלאשוילי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אברהם אלאשוילי]] | [[קובץ:אלאשוילי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אברהם אלאשוילי]] | ||
הרב '''אברהם אלאשווילי''' הוא [[חסיד]] [[חב"ד]] המתגורר ב[[שיכון חב"ד לוד]], עורכם ומחברם של ספרים רבים ויושב ראש [[מכון הספר]]. | הרב '''אברהם אלאשווילי''' הוא [[חסיד]] [[חב"ד]] המתגורר ב[[שיכון חב"ד לוד]], עורכם ומחברם של ספרים תורניים רבים ויושב ראש '[[מכון הספר]]'. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
הוא בנו של החכם | הוא בנו של החכם רפאל אלאשוילי, רבה של העדה הגרוזינית בישראל. נולד בעיירה קולאשי שבגרוזיה. | ||
בשנת [[תשל"ב]] עלה יחד עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[לוד]]. בצעירותו למד בישיבות [[תומכי תמימים לוד]], [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ו[[תומכי תמימים 770]]. לאחר חתונתו עם בת ר' אבישי בטאשווילי התיישב ב[[לוד]], לצידו של אביו, ולמד בכולל האברכים לעולי גרוזיה. | |||
==עריכת ספרים== | ==עריכת ספרים== | ||
במהלך לימוד [[הלכות שבת]] החל בעריכת 'קיצור להלכות שבת' מ[[שולחן ערוך הרב]]. לאחר פתיחת [[מכון אהלי שם]] התקבל כחבר במכון, והמשיך בעריכת הקיצור (יחד עם הרב [[יעקב הורביץ]] מ[[ראשון לציון]]), בשנת [[תש"נ]] | במהלך לימוד [[הלכות שבת]] החל בעריכת 'קיצור להלכות שבת' מ[[שולחן ערוך הרב]]. לאחר פתיחת [[מכון אהלי שם]] התקבל כחבר במכון, והמשיך בעריכת הקיצור (יחד עם הרב [[יעקב הורביץ]] מ[[ראשון לציון]]), בשנת [[תש"נ]] הו"ל את הקיצורים כספר. | ||
בהמשך עבודתו במכון הוציא לאור מספר ספרים, כשהבולט שבהם הוא [[שולחן המלך]] - לקט מביאורי [[הרבי]] על [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]. | בהמשך עבודתו במכון הוציא לאור מספר ספרים, כשהבולט שבהם הוא [[שולחן המלך]] - לקט מביאורי [[הרבי]] על [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]. | ||
במהלך השנים פרש הרב | במהלך השנים פרש הרב אלאשווילי מן המכון ופתח את [[מכון הספר]] (מקביל ל"נחלת הספר"). במסגרת עבודתו במכון ערך והוציא את הספר [[תניא מבואר]], תדפיס מ"רמב"ם מבואר", הלכות משו"ע [[אדמו"ר הזקן]] מנקודות ומבוארות, "חשבונו של עולם" על הנהגות הרבי בשנים [[תשמ"ח]]-[[תשנ"ד]] (יחד עם [[בנימין מנשה ליפקין]]) ועוד. | ||
בד בבד, החל בשנת [[תש"ס]] (במסגרת [[מערכת אוצר החסידים]]) את עריכת המהדורה החדשה של [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], מנוקדת, בליווי שפע של הערות, מראי מקומות וציונים. את המלאכה השלים הרב | בד בבד, החל בשנת [[תש"ס]] (במסגרת [[מערכת אוצר החסידים]]) את עריכת המהדורה החדשה של [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], מנוקדת, בליווי שפע של הערות, מראי מקומות וציונים. את המלאכה השלים הרב אלאשווילי (יחד עם הרב [[שלום דובער לוין]] וחברי מערכת נוספים) בשנת [[תשס"ו]]. | ||
בשנים האחרונות פתח הרב | בשנים האחרונות פתח הרב אלאשווילי בשלושה פרויקטים חדשים: א) הוצאת [[הלכות שבת]] ל[[אדמו"ר הזקן]] בליווי מקורות, מקבילות, טעמים ותוספת דינים. פרקים מיצירה זו מתפרסמים מזמן לזמן במקומות שונים. ב) [[מורה נבוכים]] עם הערות והארות מתורתם של [[רבותינו נשיאנו]]. ג) אש"ל אברהם - [[חומש]] בו מתבארים שלושת הפרשנים המרכזיים - [[תרגום אונקלוס]], שבה במהדורה זו עם ביאורי מילים והדגשת תוספת פירוש של אונקלוס. [[רש"י]] - עם ביאורים מלוקטים מגדולי המפרשים, מנשיא דורנו וביאורי העורך וליקוט מיוחד מפירושי [[הרמב"ם]] לתורה. יצאו לאור חמשה כרכים על חמשת חומשי התורה. | ||
הרב | הרב אלאשווילי תרגם (יחד עם אחיו הרב אהרן אלאשווילי) את [[ספר התניא]] לגיאורגית. כמו כן משמש הרב אלאשווילי כחבר בוועד הביקורת של "פרס הספרות החב"די" שעל ידי [[מכון תפארת לוי]]. | ||
==בישיבה בלוד== | ==בישיבה בלוד== | ||
במשך שנים ארוכות שימש הרב אלאשווילי כ[[ר"מ]] ו[[ | במשך שנים ארוכות שימש הרב אלאשווילי כ[[ר"מ]] ו[[נו"נ]] ב[[גמרא]] ל[[גירסא]] בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], וכן מוסר מידי [[מוצאי שבת]] (בחורף) שיעור שבועי בהלכה, בו מוצגים בפניו שאלות בהלכה של תלמידי הישיבה והוא עונה עליהם. | ||
==חיבוריו== | ==חיבוריו== | ||
גרסה מ־14:21, 31 במרץ 2021
הרב אברהם אלאשווילי הוא חסיד חב"ד המתגורר בשיכון חב"ד לוד, עורכם ומחברם של ספרים תורניים רבים ויושב ראש 'מכון הספר'.
תולדות חיים
הוא בנו של החכם רפאל אלאשוילי, רבה של העדה הגרוזינית בישראל. נולד בעיירה קולאשי שבגרוזיה.
בשנת תשל"ב עלה יחד עם משפחתו לארץ הקודש והתיישב בלוד. בצעירותו למד בישיבות תומכי תמימים לוד, תומכי תמימים כפר חב"ד ותומכי תמימים 770. לאחר חתונתו עם בת ר' אבישי בטאשווילי התיישב בלוד, לצידו של אביו, ולמד בכולל האברכים לעולי גרוזיה.
עריכת ספרים
במהלך לימוד הלכות שבת החל בעריכת 'קיצור להלכות שבת' משולחן ערוך הרב. לאחר פתיחת מכון אהלי שם התקבל כחבר במכון, והמשיך בעריכת הקיצור (יחד עם הרב יעקב הורביץ מראשון לציון), בשנת תש"נ הו"ל את הקיצורים כספר.
בהמשך עבודתו במכון הוציא לאור מספר ספרים, כשהבולט שבהם הוא שולחן המלך - לקט מביאורי הרבי על שולחן ערוך אדמו"ר הזקן.
במהלך השנים פרש הרב אלאשווילי מן המכון ופתח את מכון הספר (מקביל ל"נחלת הספר"). במסגרת עבודתו במכון ערך והוציא את הספר תניא מבואר, תדפיס מ"רמב"ם מבואר", הלכות משו"ע אדמו"ר הזקן מנקודות ומבוארות, "חשבונו של עולם" על הנהגות הרבי בשנים תשמ"ח-תשנ"ד (יחד עם בנימין מנשה ליפקין) ועוד.
בד בבד, החל בשנת תש"ס (במסגרת מערכת אוצר החסידים) את עריכת המהדורה החדשה של שולחן ערוך אדמו"ר הזקן, מנוקדת, בליווי שפע של הערות, מראי מקומות וציונים. את המלאכה השלים הרב אלאשווילי (יחד עם הרב שלום דובער לוין וחברי מערכת נוספים) בשנת תשס"ו.
בשנים האחרונות פתח הרב אלאשווילי בשלושה פרויקטים חדשים: א) הוצאת הלכות שבת לאדמו"ר הזקן בליווי מקורות, מקבילות, טעמים ותוספת דינים. פרקים מיצירה זו מתפרסמים מזמן לזמן במקומות שונים. ב) מורה נבוכים עם הערות והארות מתורתם של רבותינו נשיאנו. ג) אש"ל אברהם - חומש בו מתבארים שלושת הפרשנים המרכזיים - תרגום אונקלוס, שבה במהדורה זו עם ביאורי מילים והדגשת תוספת פירוש של אונקלוס. רש"י - עם ביאורים מלוקטים מגדולי המפרשים, מנשיא דורנו וביאורי העורך וליקוט מיוחד מפירושי הרמב"ם לתורה. יצאו לאור חמשה כרכים על חמשת חומשי התורה.
הרב אלאשווילי תרגם (יחד עם אחיו הרב אהרן אלאשווילי) את ספר התניא לגיאורגית. כמו כן משמש הרב אלאשווילי כחבר בוועד הביקורת של "פרס הספרות החב"די" שעל ידי מכון תפארת לוי.
בישיבה בלוד
במשך שנים ארוכות שימש הרב אלאשווילי כר"מ ונו"נ בגמרא לגירסא בישיבת תומכי תמימים לוד, וכן מוסר מידי מוצאי שבת (בחורף) שיעור שבועי בהלכה, בו מוצגים בפניו שאלות בהלכה של תלמידי הישיבה והוא עונה עליהם.
חיבוריו
- שולחן המלך (3 חלקים) - ביאורים והערות מהרבי על שולחן ערוך אדמו"ר הזקן.
- קיצור הלכות שבת.
- תניא מבואר.
- הלכות תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן.
- מגילת ספר.
- הלכות תלמוד תורה.
- חשבונו של עולם
- ביאורים על מורה-נבוכים בתפיסה חסידית.
- תורה ופירושה, אשל אברהם (5 כרכים), תשע"א.
- "שולחן ערוך המבואר" [תשע"ו]
- "שער היחוד והאמונה ואגרת התשובה עם ביאור קצר" [תשע"ו]
ועוד.