ערב חג הפסח – הבדלי גרסאות

{{בעבודה מתמשכת}}

==בזמן בית המקדש==

*'''סוף זמן עבודת השדה''' - למרות שמעיקר הדין מותר לעבוד בשדה בשנה השישית לשמיטה עד שלושים יום קודם ראש השנה, תיקנו חכמים שעובדים בשדה עד הפסח בלבד, ושלא יעבדו בה לאחר מכן.

*'''ביעור מעשרות''' - מחזור גידולי הקרקע בשש שנות השמיטה מחולק ל-2, בשנה הראשונה והשניה מפריש מעשר שני (שצריך לאוכלו בירושלים) ובשנה השלישית מפריש מעשר עני (שצריך לתת אותו לעניים), ולאחר מכן חוזר הסדר, בשנה הרביעית והחמישים מפריש מעשר שני, ובשנה השישית מעשר עני. בסיומו של כל מחזור, בחג הפסח - צריך האדם לסיים להוציא מרשותו ולחלק את כל המעשרות, ומה שנותר אצלו - עליו לבער מרשותו. אף שעל פי דין ניתן לעשות זאת עד ערב שביעי של פסח, כדאי להחמיר ולעשות זאת כבר בערב החג (של השנה הרביעית ושל השנה השביעית), לפי הדעות המחמירות{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=672&ArticleID=1950&ArticleTitle=%E1%E9%F2%E5%F8%20%EE%F2%F9%F8%E5%FA שאלה: מהי מצוות ביעור מעשרות, ומתי יש לקיימה?], במדור 'פינת ההלכה' בשיחת השבוע.}}.

*'''חידוש קירות ההיכל והמזבח''' - מלבנים את אבני המזבח וההיכל בסיד ומחדשים אותם לכבוד החג{{הערה|משנה מדות ג, ד.}}.

*'''תקיעות''' - בערב פסח היו תוקעים בבית המקדש 48 תקיעות{{הערה|סוכה נד, א.}}: 3 תקיעות לפתיחת שערים, 9 תקיעות לתמיד של שחר, 9 תקיעות לתמיד של בין הערבים, ו-27 תקיעות בהלל שקוראים בזמן הקרבת קרבן פסח{{הערה|הפסח נשחט בשלוש כיתות, ובכל כת קוראים את ההלל 3 פעמים, ובכל פעם שקוראים את הלל תוקיעם שלוש תקיעות, בסך הכל - 27 תקיעות.}}.

===קימה בהשכמה===

===תענית בכורות===

===אי אמירת מזמור לתודה===

===אי אמירת תחנון===

===אכילה===

מבוקר של ערב פסח עד אכילת הכורך של ליל השני נוהגים שלא לאכול המינים הנכנסים ב[[חרוסת]], [[מרור]] וחזרת. נוהג זה נמשך עד אחר אכילת הכורך (בחו"ל - עד אכילת הכורך בלילה השני){{הערה|ספר המנהגים עמוד 37.}}.

===ביעור חמץ===

===ביעור מעשרות===

===איסור מלאכה===

===מצות מצווה===

הרבי הרש"ב היה נוכח בעת אפיית המצוות. בשעת האפייה היה אומר הלל, והיה מפסיק (אפילו באמצע הפרק) להורות בענייני האפייה{{הערה|היום יום יד ניסן.}}.

===סדר קרבן פסח===

כיון שנוהגים להאריך באמירת סדר קרבן פסח ולאומרו בנחת ובעיון, יש להקדים את זמן תפילת מנחה כדי שלא יצטרכו להזדרז באמירתו{{הערה|על פי דיוק לשון אדמו"ר הזקן בסידור, שיש לקרוא את סדר קרבן פסח 'בזמנו', דהיינו קודם השקיעה.}}, ובדיעבד אם לא הספיק לאומרו קודם השקיעה, ניתן להשלים ולומר עד צאת הכוכבים{{הערה|על פי ביאור הרבי ב[[הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים]] עמוד ד.}}.

===תפילת ערבית===

==אצל רבותינו נשיאינו==

אצל רבותינו נשיאינו הורגש הבדל גדול בין החצי הראשון של היום, עד חצות - שהתאפיין ברגש של יראה, לבין החצי השני של היום, שהיתה בו שמחה גלויה{{הערה|לקוטי דיבורים חלק א' עמוד 264. עמוד קלד ואילך.}}.

בשנת [[תשמ"א]] חל ערב פסח בשבת, והרבי הודיע בהפתעה באמצעות המזכיר שיקיים התוועדות, בה הרבה אמר 'לחיים' על יין בלבד, ואף לא טעם מאומה, אלא נתן מהפירות שבצלחתו ל[[מרא דאתרא]] וחברי הבית דין, שבאכילתם יוציאו ידי חובה את כלל הציבור.

===חלוקת מצות על ידי הרבי===

==ערב פסח שחל בשבת==